מראה הפנים/תרומות/א/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מפני גדר מי חטאת וכו'. הר"ש הביא מקצת מהסוגיא ופלפל בה ונדחק הרבה בפירושו במתני' ד' כמו שיראה המעיין ומה שרצה ליישב מהא דר' מנא בסוף הסוגיא הרואה יראה דדברי ר' מנא לר' יוסי דעדיות דברייתא בתרייתא קאי ואליבא דבית שמאי והאיך נלמד מזה לפירושא דמתני' ולדינא והנה תמצא מבואר בפנים כל הסוגיא בטעמה לכל חד וחד כדאית ליה ובענין מה שפלפל בהדין כבר מתורץ בדבריי לכל המתני' השנויין בפרקין כאו"א במקומה וגם במה שפלפל בהא דחזקיה ור' יוחנן בהלכה ד' מבואר הוא בפנים שם ומוכרח הפי' מהא דקאמר הש"ס בסוף הלכה ה' על דעתיה דחזקיה במחלוקת וכו' וכמוזכר לעיל במקומו. כללא דמילתא כמו שאמרתי בכמה וכמה מהמקומות דא"א לכוין האמת אלא למאן דמפרש הכל על הסדר ולא בדרך דילוג וביחוד בדברי הש"ס הזה שהם נראים כמעשה האופן בתוך האופן ומילתא דנתקשית במקומה ממרחק תביא לחמה:

אמר ר' מנא לית כאן זיתים על שמן וכו'. הראב"ד ז"ל הביא זה בפ"ה דעדיות ברמז מועט ולא ביאר דהשמן על הזיתים דמגיה ר' מנא היינו שמן על זיתים הנכתשין כמו שתמצא מבואר בפנים מהתוספתא ובמילתא בטעמא:

תני שנייה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות. הר"ש הביא לזה בשם האי תלמודא ואחריו נמשך הר"ב וכתב אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומות ומעשרות ממקום אחר דמדאורייתא היא טבל גמור ומעולם היה קשה לי מפני מה היא טבל גמור הרי התרומה הראשונה שתרם מן השמן על הזיתים תרומה גמורה היא מדאורייתא ונמצא שכבר מתוקנים הן הזיתים מן התורה אלא דרבנן החמירו לתרום עוד תרומה שנייה מן הזיתים וכדקאמר טעמא בגמ' מפני גדר מי חטאת וא"כ אין כאן טבל גמור לשיהא צריך לתקן את התרומה שניה וה"ז דומה למה דשנינו בס"פ ה' דדמאי תרם מן הדמאי על הדמאי מדמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות ומפרש התם בגמ' דאמאי לא נימא ברישא נמי דלא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות וקאמר משום דברישא לא הוי אלא כספק דימוע שהרי הדמאי ספק הוא אם מעושר אם לא והלכך לא אמרו אלא תרומה ויחזור ויתרום מכאו"א בפ"ע וא"צ לתקן את התרומה שתרם בתחילה מכיון שלא באה מודאי טבל אלא מספק וא"כ מכ"ש כאן דהזיתים כבר מתוקנים הן והתרומה שתורם עוד שנית מהן אנה אלא מדרבנן משום חומרא בעלמא וכך הוא דעתו של הרמב"ם ז"ל שלא כתב בדין הזה בפ"ה בהלכה י"ט אלא כלישנא דמתני' ולא הצריך לתקן את התרומה השנייה ופשוט הוא דלא סמיך אהאי תוספתא והש"ס שהביאה לא הביא אלא לפרשה כדרך סוגיית הש"ס דמפרש להברייתא אף אם לא הויא אליבא דהלכתא וכדמוכח מסתמא דמתני' דדמאי וממה שנאמר עליה בגמרא כמו שהבאתי. והתי"ט כתב כאן דר"ל תרומת מעשר מפני שראה כך בהעתקת הר"ש ופשוט הוא דשאר מעשרות ותרומת מעשר צריך להפריש מן כל הנשאר ומיהו כאן כתוב לפנינו תרומות ומעשרות וכך כתוב בתוספתא ואם נגרוס תרומת מעשר א"כ מאי האי דבעי ראשונה מה היא וכן מאי האי דפשט ליה מן מה דתני וכו' וכי בהפרשת תרומה גדולה נפטר משאר מעשר ותרומת מעשר ואם על התרומה עצמה הא ודאי מה שהיא תרומה גמורה א"צ להפריש ממנה כלום אלא יתננה לכהן וא"כ הגע עצמך דכוונת התוספתא שצריך לתקן התרומה השנייה בעצמה מתרומה וממעשרות ובעי הש"ס דהואיל ויש כאן שתי תרומות אם נחמיר בראשונה כמו בהשניה או דילמא הראשונה תרומה גמורה היא ואין צריך לתקן אותה בעצמה ופשיט לה מן מה דתני וכו' כדפרישית בפנים ובקריאת השם סגי. ובעיקרא דדינא כבר מבואר דאין כן דעת הרמב"ם וכדנלמד מההיא דדמאי. ומ"מ למדנו מזה דמכיון דמחלת הש"ס בין הראשונה לבין השניה בענין תקנת התרומה עצמה א"כ מיהת דין תרומה לשתיהן לענין שצריך ליתן אף השניה לכהן בחנם ובזה כתב התי"ט כמסתפק לא איתפרש אם יתננה לכהן גם שתיהן כו' ומסתימת דברי הרמב"ם נראה בזה כמו שכתבתי ובענין ההוא דלקמן ריש פ"ג יתבאר במקומו בס"ד:

אמר ר' יוחנן אייתיתה מדחילפיי רבי אומר לפי אוכלן וכו'. נראה מדמייתי ר' יוחנן ברייתא דתני חילפי ש"מ דתפסה לעיקר ולא כמו ששנויה בתוספתא בפ"ג דאיפכא גריס לפלוגתייהו גבי התורם זיתים על זיתים לאכילה ה"ז תורם על השמן הראוין לעשות ד"ר רשב"ג אומר תורמין על אוכלן והלכה כרבי מחבירו וא"כ הכריע ר' יוחנן כברייתא דתני חילפיי והלכה כרבי דלפי אוכלן וכך היא מסקנת הש"ס לקמן ואף אנן תנינן הדא דמסייע להדא דתני רבי זיתים על זיתים וכו' כדפרישית והר"ש העתיק הפלוגתא בשם האי תלמודא רבי אומר לפי שמנו וכו' ומחמת כן כתב הר"ב בפשיטות וכשהוא תורם מן השמן על הזיתים הנכבשים וכו' תורם לפי שמן וכו' דהלכה כרבי אבל לא משמע כן מגי' דהאי ש"ס ומדברי ר' יוחנן דלא רצה למיתני כגי' התוספתא וכן ממסקנת הסוגיא וכך נראה מסתימת דברי הרמב"ם בדין זה שם בהלכה י"ח אבל תורמין שמן על הזיתים הנכבשים וכו' וכן בהלכה כ' מי שתרם שמן על זיתים שדעתו לאכלן וכו' ואם דהדין הוא שנחמיר ולהצריך להפריש לפי שמינן היה לו לפרש:

מעשר ראשון שהקדימו בשבלים אסור לוכל ממנו עראי וכו'. דברי רשב"ל גריס נמי בבבלי פ"ק דביצה (דף יג) מעשר ראשון שהקדימו בשבלים שמו טובלו לתרומת מעשר ומיהו לא מסיק התם בהדיא דאין לוקין על טבלו דבר תורה כדמסיק הכא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' מעשר בהלכה י"ט אסור לאכול ממנו עראי ואם אכל מכין אותו מכת מרדות ומכאן הוא דנלמד דמסיק הדא אמרה שאין לוקין על טבלו ד"ת:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף