מראה הפנים/תרומות/א/ד

מראה הפנים תרומות א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הסומא והשיכור שאין יכולין לתרום מן המובחר. כצ"ל. ולא גרסינן השוטה דהוא מחמשה דריש פרקין דאפי' בדיעבד אינה תרומה ומקרא הוא דאימעט וכן ליתא בהתוספתא:

תמן אמרי כל שאינו יכול לדבר לפני המלך. הכי קאמר בבבלי עירובין (דף סד) וא"כ אפי' שתה יותר מרביעית כל שהוא יכול לדבר לפני המלך לאו בכלל שיכור הוא ובהא דבעי ר"ז שיכור מהו שיברך ופשיט ליה ואכלת ושבעת וכז' ה"ה דכל הברכות כולן מברך ובתוס' שם ד"ה שיכור אל יתפלל וכו' ופשיטא דשתוי מברך בהמ"ז וכל הברכות כולן כדאמר בירושלמי (וכתוב שם בברכות וצ"ל דתרומות דליתא בברכות) דמפיק ליה מואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם וט"ס הוא דשתוי וצ"ל דשיכור:

חד חסיד שאל לאליהו זכור לטוב ערום מהו שיקרא שמע. במרדכי פ' הדר הובא הך דהכא ולא כתוב שם ערום ולמדו מזה דדין שיכור בק"ש כמו בתפלה כמו שהובא בהגה בא"ח סי' צ"ט ובב"י שם הביא הגי' כמו שהיא לפנינו והיא עיקרית דהא תני חזקיה עלה בין לקרות בין לברך ואי בשיכור הא פשטינן לעיל דאפי' מדומדם ולא משמע דהאי תנא חזקיה פליג אדלעיל ומיהו אף לפי מה שכתוב לפנינו בעיא דלא איפשטא היא גבי ק"ש בשיכור ונכון להחמיר לכתחלה דק"ש צריכה כוונה עכ"פ בפסוק ראשון לד"ה אבל לא שיהיה דין ק"ש לגמרי כמו בתפלה בשיכור שאם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל ועוד נ"מ שאם לא קרא ק"ש בשעת שכרותו דנראה דאף למאן דס"ל דק"ש יש לה תשלומין כמו תפלה אם היה אנוס כמו שהביא הב"י דעות חלוקות בזה בסי' נ"ח ושיכור אנוס הוא לגבי תפלה מ"מ הכא אין לו תשלומין דהיה לו לקרות ק"ש ואם החמיר על עצמו א"כ לאו אנוס מיקרי:

כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר. התוס' בגיטין (דף ל) ובמנחות (דף נד) הביאו לזה וכתבו פירוש ההיא דאין תורמין בתרומה גדולה דלכ"ע מצותה באומד וההיא דהמונה משובח בתרומת מעשר וכרבנן והא דמייתי ברייתא דאבא אלעזר בן גומל לאשמעינן דפליגי בתרומת מעשר והקשו על זה דהא לקמן בפ"ד על האי מתני' המונה משובח קאמר ממי הוא משובח אמר רבי חונה משובח מן התורם מאומד משמע דמאומד הוי תרומה אלא דהמונה משובח וקאמר נמי התם א"ר הלל מתני' אמרה כן והשוקל משובח משלשתן פי' מכלל דאיכא שלשה בר משוקל ובתר הכי קא"ר חנינא תיפתר בשלשתן ולית את ש"מ כלום והשתא אי לרבנן לדידהו אין תרומת מעשר מאומד ואי כאבא אלעזר בן גומל הא ס"ל דמצוה לעשות מאומד ונראה לפרש דאבא לעזר בן גומל נמי לא יליף אלא דמועיל מאומד ולא שתהא מצוה מאומד והשתא הא דמשני בירושלמי כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר היינו כאבא אלעזר בן גומל וניחא השתא הא דמייתי עלה ברייתא דאבא אלעזר בן גומל וכו' והן הן דברי הר"ש כאן ויש לתמוה על כל מה שפלפלו בזה דהא בהדיא מסיק ר' חנינה התם תיפתר בשלשתן וכלומר על הא דבעי ר' חונה מעיקרא לומר דהמתני' כמ"ד דס"ל דאף תרומת מעשר מצותה מאומד ומייתי ר"ח בריה דר' הלל ראיה מדקאמר משלשתן וקס"ד דבר משוקל קאמר ועלה קא"ר חנינא ומדחי לה דלית את ש"מ כלום דבשלשתן קאמר כלומר דהשוקל משובח בשלשתן אלו ויותר משנים האחרים וא"כ מתני' כרבנן שפיר אתיא דאין תורמין תרומת מעשר מאומד וכדמשני הכא ואזלא האי שינויא לפי המסקנא דמסיק ר' חנינא לקמן והא דמייתי הברייתא דאלעזר בן גומל לאו למימרא דריב"ל דמשני להאי שינויא ס"ל לגמרי כותיה דאליזר בן גומל אלא דמייתי ראיה דתרומה גדולה היא דניטלת במחשבה ומאומד דאע"ג דהאי קרא ונחשב גבי תרומת מעשר כתיב דרשינן באם אינו ענין לתרומת מעשר דבהדיא נתנה התורה שיעור וא"א לתרום ב' מחשבה ומאומד תנהו ענין לתרומה גדולה דלא נתנה בה התורה שיעור ומכאן למד הרמב"ם לומר דזהו הטעם שאין תרומה גדולה ניטלת אלא באומד כמ"ש בפ"ג בהלכה ד' אין תורמין תרומה זו לא במדה וכו' לפי שלא נאמר בה שיעור אלא אומד ומפריש בדעתו כמו אחד מחמשים ור"ל בזה משום דבהדיא כתוב ונחשב וגו' וגילתה התורה שאין לתרום אותה במדה ומ"ש שם הראב"ד בהשגה לא מן השם הוא זה וכו' שמא יוסיף וכו' זה הטעם שהמציא הוא ז"ל קשה להבין דמה בכך אם יוסיף בתרומה הלא קיי"ל דמותר להרבות בתרומה ולא בעינן אלא שישייר מקצת חולין וכדכתב שם הרמב"ם אחר זה דלא אמרו אלא המרבה במעשרות וכו' ולשמא ימעט במדות פשיטא דליכא למיחש כיון שמודד הוא או שוקל וכו' אלא הטעם הוא כדקאמר הכא ועלה הוא דקאמר ותני כן וכו' דשמעינן ליה דבהדיא דריש הכי אבל מה דמסיק מה תרומה גדולה במחשבה וכו' זהו סברא דידיה ולא ס"ל כותיה דאליעזר בן גומל בהא וכבר כתבתי ובתרתי מזה לעיל בפ"ה דדמאי בהלכה ב' וע"ש בד"ה הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת ותמצא מבואר מכל המקומות בהש"ס דמיירי בהאי ענינא דלא קיי"ל כותיה דאבא אלעזר בן גומל אלא בהא דקאמר מה תרומה גדולה יש לבעה"ב לתרום כך יש רשות לבעה"ב לתרום תרומת מעשר וזהו דמוכח ממסקנת הש"ס דגיטין שם ועוד דר' יוסי דהתוספתא קאי כוותיה כדמייתי הכא לעיל בסוף הלכה א' אבל בהא דהדר מקיש תרומת מעשר לתרומה גדולה שתהא ניטלת במחשבה ומאומד לא קיי"ל כותיה ולא שייך כאן אין היקש למחצה מכיון דבפירוש נתנה התורה שיעור גבי תרומת מעשר וזהו דרך הרמב"ם כמו שציינתי שם והכרחתי בראיות ברורות לדעתו ז"ל ואין לנו לכפול כאן במה שתמצא מבואר הכל שם וכן מענין המרבה על מעשרותיו שזכרתי ע"ש בד"ה עד כדון כהן וכו' ולקמן ברפ"ד מה שיתבאר מזה בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף