מראה הפנים/שבועות/ד/ג

מראה הפנים שבועות ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא היא דתני ר' חייא וכו'. בפ"ב דנזיר קאמר התם גבי הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר הפריש קרבנותיו קדש ולא חשין להדא דתני ר"ח קרבנו לה' על נזרו שיקדים נזרו לקרבנו וכו' ומהתם אין ראיה כדפרישית שם דכחדא נזירות אריכתא היא מכיון שהוא עומד כבר בנזירותו כדאיתא התם אלא דגרסי' שם לעיל בהל' ב' זאת אומרת שאדם קובע עליו קרבן נזיר ועתיד ליזור כדדייק התם וזה דלא כר' חייה ובעיקרא דהאי דינא אינו מבואר בהדי' בש"ס דילן כ"א בתוספתא דתמורה פ"ג ה"ז חטאת ה"ז אשם אע"פ שחייב לא אמר כלום לחטאתו ולאשמו אם היה חייב דבריו קיימין ואם לאו לא אמר כלום וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ' י"ד מהל' מעשה הקרבנות הל' ח'. והשתא דין חטאת נזיר נמי כן וכההיא דר' חייה דהכא דהא מדמה התם כל החטאות לקרבן לנזיר במבואר מדבריו שם במה שכתב בהל' י' האומר חטאתו ואשמו של פלוני עלי אם רצה אותו פלוני ה"ז מניחו להקריבן על ידו ומתכפר לו וזה נלמד מנזיר כדיליף לה בפ"ק דתמורה דף י' ע"א מהאי קרא קרבנו לה' על נזרו מאשר תשיג ידו כמבואר שם וא"כ בכל הקרבנות שהן על חטא צריך שיהא החטא קודם לקרבנו. ובנזיר שמגלח על נזירות אביו ענין אחר הוא כמבואר בדבריו ז"ל פ"ח מנזירות. ובענין בעיא דהכא דלא איפשיטא א"כ הוי כספק ואינו יוצא ועוד דהא עכ"פ לא כפרו עדיין והוי קרבנם קודם לחטאם. ודרך הש"ס הזה למינקט הא דטפי מיסתברא באחרונה:

והוא שיחזור בו שני וכו'. דברי האי ש"ס לכאורה מתפרשין למאי דנקט שיחזור בו שני כדפרישית בפנים ועיין לקמן. והתם דף ל"ב ע"ב מוקי לה דקאמר וחזר והודה א' מהן כדי דיבור וכו' ועל הראשון שחזר מתפרש וכדכתב הר"ן ז"ל וליישב קושית התוס' שהקשו שם ד"ה אבל כפירה והודאה וכו' וכמה שרמזתי זה בפי' המתני' אבל לכאורה קשה דאכתי גם להא שמעינן מרישא דהרי התוס' כתבו לעיל דטעם דהשני חייב משום שאינו יכול לתלות בראשון שאף הראשון הוא יכול לחזור ולהודות תוך כ"ד של השני וא"כ היינו הודאה וכפירה דתרי גברי וכן הקשה המהרש"א דבדברי הר"ן אינו מתיישב קושית התוספות דהכא. ולענ"ד נראה ליישב בהכי דהא לסברת התוס' כמו שנראה לכאורה לפרש שכתבו לטעם חיוב השני ברישא מפני שאם הראשון וכו' איכא למידק דאכתי השני יוכל לומר הרי לא חזר ואם היה חוזר גם אני הייתי חוזר תוך כדי דיבורו אלא דע"כ הכוונה כך היא דלאו משום שאף הראשון יכול לחזור תוך כ"ד של כפירת השני קאמרי דהא ליתא כדאמרן ולא שמעינן מידי בהודאה וכפירה דתרי גברי אלא דהכא היינו טעמא משום דאומרים להשני את מאי אכפת לך בהראשון היה לך לחזור תוך כדי דיבור ואם תאמר מה היה מועיל חזרה שלי הרי הראשון עומד בכפירתו ואיני אלא עד אחד לא היא דאם היית חוזר בך היה גם הראשון חוזר בו תוך כדי דבורך וא"כ עיקר הטענה על השני מחמת שגם הראשון יכול לחזור ולהודות תוך כ"ד של הודאת השני ולא אחר תוך כ"ד של כפירתו וזהו ג"כ פי' דברי התוס' דלעיל שאף הראשון יכול לחזור ולהודות וכו' ר"ל תוך כ"ד של הודאת השני. והשתא לא שמעינן מרישא אלא הודאה והודאה דתרי גברי והכא קמ"ל אפי' כפירה והודאה דתרי גברי והשתא יש לפרש הא דהכא נמי בכעין זה והא דקאמר והוא שיחזור בו שני בתוך כ"ד הראשון על הראשון ממש קאי וה"פ דמיירי שכפרו שניהם בתחילה וחזר הראשון והודה תוך כ"ד של השני והשתא הכופר חייב והוא השני שעמד בכפירתו ומפרש ר' יוסי טעמא והוא שיחזור וכו' כלומר שהרי עכשיו יכול לחזור בו גם השני תוך כ"ד של הראשון שאם יחזור בו ראשון וכו' כלומר דמסיים דעיקר מה דקמ"ל בסיפא הוא שאם יחזור בו ראשון תוך כ"ד של השני מקבלין אותו ואע"ג דהוי הודאה תוך כ"ד דכפירה בתרי גברי וא"כ עכשיו נעשה שני ראשון שלאחר שהודה הראשון היה לו גם להשני לחזור בו ולהודות ודין הראשון על השני ולפיכך חייב:

היו עשרה וכו'. המסקנא דהכא דהוי כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כמבואר בפנים ומפרש להיו שתי כתי עדים דסיפא אפי' היו הרבה עדים בכת אחת והלכך מדייק לא אמר אלא שתים. ומדברי רש"י ז"ל משמע דאם היו נשארין שני עדים אחר שכפר הראשון היו חייבין אם כפרו גם הם אח"ז שכך כתב הראשון חייב אבל השני פטור שכיון שכפר הראשון שוב אין עד יחידי ראוי להגיד וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"י משבועות הל' י"ג ע"ש. ולא מדמין זה לנמצא אחד מהן קרוב או פסול דהתם אמרינן עדות שבטלה מקצתה בעלה כולה. ולדידהו שתי כיתי עדים דסיפא בשנים בכל כת מיירי והלכך לא אמר אלא שתים ואם שהיה אפשר לפרש גם סוגיא דהכא דבנמצא א' מהן קרוב או פסול מיירי והלכך תלי בפלוגתא דר' יוסי ורבנן אלא דאינו מתיישב כ"א בדוחק הרבה ולא רציתי להאריך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף