מראה הפנים/שבועות/ג/א

מראה הפנים שבועות ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שבועות שתים. אם בידוע שאכל ונשבע שלא אכל שבועות שקר היא וכו'. זהו כדבעא מיניה רבא מרב נחמן התם בדף כ"ו ע"ב אי זה היא שגגת ביטוי לשעבר אי דידע מזיד הוא וכו' ומוקי לה באומר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל אינו יודע אם חייבין עליה קרבן או לאו. והכא מדחי לה הש"ס להאי אוקמתא משום קושיא דאמאי לא השיב כן ר"ע לר ישמעאל בענין מלקוח וקרבן כדר' יוחנן אלא ש"מ דלא ס"ל להא דרבי יוחנן. וכבר כתבתי מזה בפ' אלו נערות דהא דר' יוחנן כמונבז אתיא דס"ל שגגת קרבן שמה שגגה וכן רמזתי מזה לעיל פ' מרובה הל' ב' ולא קי"ל כמונבז. מיהו התם דמוקי לה לשבועת ביטוי לשעבר באוקמתא דלעיל מסיק וקאמר דהכא בשבועת ביטוי דחידוש הוא דאפי' בלאו שאין בו כרת מייתי קרבן אפי' רבנן מודו דשגגת קרבן שמה שגגה. ומעתה נשאר לנו לבאר דהשתא קשיא בהא מ"ט לא השיב ר"ע לר' ישמעאל דאף ע"ג דבכל התורה כולה לא מצינו דבר שחייבין מלקות בזדונו ומביא קרבן (דלא קי"ל כר' יוחנן דאזלא כמונבז) הכא מיהת אפי' רבנן מודו והיה נראה לכאורה לומר דסוגיא דהכא כסברת אביי בפ' כלל גדול אזלא דאמר התם בדף כ"ט דאין חילוק בין שבועת ביטוי לבין שאר מחוייבי קרבן בענין שגגת קרבן ולרבנן דאמרי שגגת קרבן לאו שמה שגגה גם בשבועת ביטוי לאו שמה שגגה ולא אמרינן שאני שבועת ביטוי דחידוש הוא דמייתי קרבן אלאו שאין בו כרת וכדכתבו התוס' שם וכן בפרקין גבי הא דלעיל דאביי דהתם פליג על שמעתין בפרקין דמסיק דבשבועת ביטוי אפי לרבנן שגגת קרבן שמה שגגה. ורהטת הסוגיא מיתפרשא הכי דר' ישמעאל השיב לר"ע לשיטתו דהא רבנן דמונבז ר"ע הוא כדאיתא בפ' כלל גדול ולדידך דלא ס"ל דשגגת קרבן שמה שגגה א"כ היאך משכחת לה שבועת ביטוי לשעבר דהא ע"כ בשהזיד בלאו הוא דהאדם בשבועה בעינן ולא תמצא השגגה אלא בקרבן וכי היכן מצינו דבר שחייבין בזדונו משום שבועת שקר ובהעלמו של קרבן יתחייב משום ביטוי הא את הוא דקאמרת דשגגת קרבן לאי שגגה היא והשתא מדייק הש"ס ויתיבינה וכו' הא שפיר אשכחן כסברת ר' יוחנן בעלמא דאע"ג דהא דר' יוחנן דמונבז היא וכדקאמר התם דר"י ור"ל תרווייהו כמונבז סבירא להו ה"ק אי איתא דאיכא לחלק בין שאר מחוייבי קרבן לבין שבועת ביטוי א"כ מ"ט לא השיב לו ר"ע כן דאע"ג דבעלמא לא סבירא ליה דשגגת קרבן שמה שגגה הכא בשבועת ביטוי מודינא דשמה שגגה משום דחידוש הוא ומדלא השיב לו כן ש"מ דר"ע ס"ל דאין לחלק ואפי' בשבועת ביטוי לאו שגגה היא. והשתא אזלא סוגיא דהכא כדאביי בענין שאין לחלק לר"ע בין שבועת ביטוי בשגגת קרבן לבין מחוייבי קרבן בעלמא אבל בענין דקאמר אביי דבשבועת ביטוי אם שגג בלאו שבה קרינן ביה שפיר האדם בשבועה כדפי' התוס' שם לא ס"ל האי ש"ס כוותיה בהא דהא לא אשכח הכא גוונא אחריתא לאוקמי שבועת ביטוי לשעבר אלא בבריא לו שאכל וכו' ועיין בדיבור דלקמן בזה ובענין שהקשו התוס' לפי' רש"י ז"ל לפי גירסתו ופירושו שם הא מני מונבז היא אבל לרבנן דפליגי עליה לית להו ביטוי לשעבר הא רבנן דמונבז ר"ע הוא וכן הקשה בעל המאור ז"ל בפ' כלל גדול וכתב ליתי נגר בר נגר דיפרקינה הארכתי בזה בחיבורי באר מים חיים וכן בפי' הרשב"ם ז"ל שפי' בענין אחר לפי גי' רש"י דלרבנן משכחת לה ששכח הלאו אבל ידע בעשה ולכאורה קשה הא לעיל בהסוגיא דהתם מוכחא דידיעת עשה לאו ידיעה היא כדמוקי לה סתמא דהש"ס דידע בתחומין ואליבא דר"ע ולא קאמר דידע לשבת בעשה כקושית הר"י בתוס' שם וכמו שהביא הכ"מ בפ"ז מהלכות שגגות בשם הר' אברהם בנו של הרמב"ם ז"ל וכתבתי שם דיש לחלק בידיעת העשה בין שבת לבין ענין האדם בשבועה דהואיל וחידוש הוא לענין הקרבן א"כ כמו דאמרינן בענין השגגה ה"נ איכא למימר בענין הידיעה ואין כאן מקומו להאריך בזה:

אלא כי אנן קיימין בבריא לו שאכל וכו'. כדפרישית בפנים ואזלא האי סברא כדאמר התם בפרקין שם לעיל גבי העלם שבועה והעלם חפץ מחכו עליה במערבא וכו' כיון דחפצא אינשי ליה היינו העלם שבועה והתם לענין שבועה להבא איתמר ומ"מ האי סברא גם בלשעבר שייכא דמאי שנא והלכך קרי ליה הכא העלם שבועה ומיחייב עלה. והתם לא נחית לפרושי בענין לשעבר בהאי גוונא דכבר נתבאר לעיל מסקנא דהתם כדרב נחמן דבאומר יודע אני ששבועה זו אסורה ושגג בקרבן מיתוקמא דבשבוע' ביטוי אפי' ר"ע מודה דשגגת קרבן שמה שגגה:

שלא אוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא וכו'. נראה לפרש דהכא מיירי שפירש בהדיא שלא יאכל כל הככר ולא חש הש"ס לדייק בזה דהעיקר להשמיענו הנ"מ בינייהו וא"כ לא פליגא אהא דרבא התם בדף כ"ז ע"ב דשלא אכל ככר זו כזית ממנו קאמר:

והרי המגדף וכו'. והתם בדף כ"ב ע"א משני ליה מדבר ואוסר קאמרינן וזהו למ"ד אליבא דר"ע דמגדף לאו מעשה הוי ולא מצי לשנויי כדמשני הכא וכבר נתבאר מזה בסנהדרין שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף