מראה הפנים/שבועות/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה. לענין טומאת אוכלין ומשקין קאמר כדמסיק וכן נראה להדיא מדברי התוספתא דטהרות וכדמייתי מהתוספתא דכריתות דקתני בהדיא הקפה את הדם ואכלו חייב כמו שהבאתי בפנים וכך היא הגי' בפ' הקומץ דף כ"א ע"א ובפ' העור והרוטב דף ק"כ ע"א. והתוס' בפ' העור והרוטב כתבו בפשיטות הקפהו בחמה מיירי כדמפרש בהקומץ אבל באור לא דדם שבישלו אינו עובר עליו ועיין בתוס' פ' כל שעה דף כ"ד ע"ב ד"ה פרט לאוכל חלב חי והרמב"ם ז"ל לא כתב במאכלות אסורות מזה כלום וכתב הכ"מ שם בפ"ו ולא נתבאר זה בדברי רבינו. ונלע"ד דדעת הרמב"ם שלא לחלק בין דם שבישלו או לא וכדעת רש"י ז"ל שפי' שם הקפה שהקרישו על גבי האור וטעמיה דבפרק הקומץ לא אמרו הכי אלא אליבא דזעירי א"ר חנינא כדגריס שם יתיב רבא וקאמר להא שמעתא איתיביה אביי הקפה את הדם ואכלו וכו' ל"ק כאן שהקפה באור כאן שהקפה בחמה וכו' ובתר הכי קאמר ורבא דידיה אמר אפי' בחטאת הפנימית וכו' וכיון דלהמסקנא לרבא וכן לרב פפא דדם שקרש לעולם חייבין עליו ופסק הוא ז"ל כרבא דידיה א"כ תו אין לחלק בין הקפה באור או בחמה וכפשטה דהתוספתא דכריתות ולא הוצרך לבארו בהדיא אפי' בשלו עובר עליו משום דבפשיטות אמרו בפ' העור והרוטב בשלמא הקפה את הדס ואכלו כיון דאקפי' אחשובי אחשבה ש"מ מיהת דאוכל הוא ולפיכך סתם דבריו במ"א לענין חיוב. ובענין טומאת אוכלין ומשקין פסק כההיא תוספתא דטהרות דדם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה כמ"ש בפ"א דהל' טומאת אוכלין הלכה י"ט וגי' אחרת הי' לו בשארי דינים המבוארים שם ומתוספתא זו יש ג"כ ראיה לענין חיוב כדלעיל דקתני התם חישב עליו לאוכלין מטמא טומאת אוכלין למשקין בטלה דעתו כדמסיים הוא ז"ל בדבריו שם אלמא דבמחשבה מיהת שייך אוכל בדם שקרש ולא חילקו שם בין הקפהו באור או לא:

חזר ר' יונה ופתר וכו'. והכי פריך נמי התם דף כ"ג ע"א כרבנן דקסרין ודילמא ע"י אניגרון וכו' גמר שכר שכר מנזיר וכתבו התוס' שם דלר' יהודה י"ל דיליף שתיה בכלל אכילה כדיליף בירושלמי מלא תאכל דם וכו' וצ"ע דהא הכא הדר בי' ר' יונה גופיה מכח הברייתא הקפה הדם וכו' פירש להברייתא דם שקרש דלענין טומאת אוכלין ומשקין מיתניא וכדאיתא בהדיא בתוספתא דטהרות ואפשר דה"ק דלר' יהודה י"ל דפליג אברייתא דהקפה את הדם ושפיר יליף מלא תאכל:

עד כדון וכו' וכרבי וכו'. היותר נראה דל"ג ליה כלל ואגב שטפא דלקמן נכתב בכאן בטעות ול"ג אלא עד כדון וכו' הבתרא דסוף ההלכה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף