מראה הפנים/קידושין/ג/א

מראה הפנים קידושין ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האומר לחבירו. לא הוחזק השליח בעדים כו'. כן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' אישות הל' י"ח וכמו דמפרש שם לא הוחזק היינו שלא עשאו בעדים דלטעמי' אזיל דס"ל בפ"ג מהל' הנזכר דשליחות הקדושין א"צ להיות בעדים והראב"ד ז"ל מפרש שלא היה מפורסם שליחותו במקום האשה אלא הוא בעצמו אמר פ' עשאנו שליח בעדים והוא ג"כ לטעמיה אזיל שהשיג בפ"ג שם וכתב דמינוי השליחות צריך להיות בעדים כן פי' הר"ן ז"ל ובעיקרא דדינא דסוגיא דהכא שניהם שוין בה והרא"ש ז"ל בפרקין כתב על דברי הרמב"ם וז"ל ובירושלמי בריש פרקין מצאתי דברים הללו ואינם מובנים לי דנהי דהוחזק השליח בעדים האיך תתקדש לראשוו הרי הוא עומד וצווח אף על פי שמנני שליח בפני עדים חזרתי בי משליחותי ולעצמי קדשתיה וברישא נמי למה מותר המשלח בקרובותיה הרי הוא אומר שעשאו לשלימ וגם האשה אומרת שנתקדשה לו ומאי נפקא מינה במה שלא הוחזק בעדים הרי הודה שעשאו שלית עכ"ל וקושיא השניה כבר מתורצת היא בדברי הראב"ד ז"ל שכיון שהשליחות לא היה מפורסם הראשון מותר בקרובותיה כמי שאומר לא קדשתיך שהשליח מוחה על ידו וזהו לשיטתו וכן לשיטת הרמב"ם כיון שלא עשאו בעדים בקל יכול הוא לבטל השליחות אבל קושיא הראשונה קשה על הסיפא שהרי עומד וצווח שחזר משליחותו לכך נראה כפי' השני שפי' הר"ן ז"ל דהכא מיירי באומר לעצמי קדשתי בפירוש עסקינן והיא אומרת לראשון נתקדשתי בפירוש ויש כאן עדים שראו הקדושין ואינם זוכרים למי נתקדשה עכ"ל וכלומר שנולד הספק לאחר מכאן אם הוא כדבריו שחזר משליחותו או לא והלכך בהוחזק בעדים תליא מילתא דבהא אמרינן מסתמא עשה שליח שליחותו אלא שעכשיו הוא חוזר בו ואומר כן ואין בדבריו כלום אלא לענין זה לאסור הוא ג"כ בקרובותיה דשוי' אנפשיה חתיכא דאיסורא:

לפיכך אם מת השני בתוך שלשים או גירשה חלו עליה קדושי ראשון. כן פסק הרמב"ן ז"ל והקשה הרשב"א ז"ל הא כיון שקבלה קדושין מהשני נתבטלו קדושי הראשון לגמרי וכן בבבלי דף כ"ט לא פליגי ר"י ור"ל אלא אם חזרה בה בתוך ל' יום דר' יוחנן סבר חוזרת דדיבור מבטל דיבור ור"ל סבר אינה חוזרת אבל לכ"ע מעשה מבטל דיבור וממתני' לא דייקינן מידי דכיון דקתני מקודשת לשני ממילא אינה מקודשת לראשון וכן תמה הרא"ש ז"ל בריש פרקין על הא דהכא וכתב וראיתי בירושלמי שלי וראיתי משובש עכ"ד. וכבר פירשתי בס"ד כל הסוגיא דכאן בפנים מסבירות על נכון לפענ"ד ואין לשבש בה כלום מלבד הא דכתוב רבי אבהו בשם ר' יוחנן דטעות הוא או בקמייתא או בבתרייתא דהא הני תרי לישני פליגי ויש לגרוס בחדא מינייהו ר' בא בשם רבי יוחנן. ובעיקר קושיתם אפשר לומר דיש לחלק דשאני התם שהחזרה היתה ממנו מבלתי תלוי בדבר כלל אבל הכא שחזרה ממנו מחמת שנתקדשה לשני וכיון שמת השני או גרשה בטל הדבר ובטלה החזרה ולאחר שלשים גמרי קידושי ראשון וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' אישות שפסק כהך דהכא כמ"ש הה"מ ז"ל שם הל' י"א וכן דעת הר"ן ז"ל שכתב דאין להקל נגד הירושלמי וראוי לחוש ולהצריכה גט. וכן הריטב"א ז"ל הביא סייעתא לסוגיא דהכא מדקאמר התם בדף הנזכר גבי פלוגתא דרב ושמואל מקודשת לשני כו' יתיב רב חסדא וקא קשיא ליה קדושי שני במאי פקעי כו' ומדלא פריך קדושי ראשון במאי גמרי ש"מ דכל היכא דפקעי קדושי שני תוך ל' יום כגון שמת או שגרשה דינן דגמרי קדושי ראשון:

הרי זו גיטה שלשים יום אין זה גט כריתות. בבבלי פ' המגרש דף פ"ג בעא מיניה רבא מרב נחמן היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מהו כו' מסתברא כיון דפסקה פסקה ופי' רש"י ז"ל דמגורשת ושוב אינה אשתו עד שיחזור ויקדשנה וכן פי' הרא"ש ז"ל ועל מאי דקאמר התם דף פ"ה אתקין רבא בגיטי כו' ולעלם לאפוקי מדבעא מיניה רבא מרב נחמן דאמר היום אי את אשתי כו' ופירשו ז"ל דאע"ג דפשט ליה כיון דפסקה פסקה אפי' הכי תיקן דלא ליעבד הכי שלא להוציא לעז על הגט אבל אין דעת הרמב"ם ז"ל כן שכתב בפ"ח מהל' גירושין הל' ט התנה עליה ואמר היום אין את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת ואע"פ שכתב בינו לבינה היום לפיכך כותבין בגיטין מן היום הזה ולעולם והוא ז"ל מפרש דהא דקאמר לאפוקי מדבעא רבא מרב נחמן לומר שאין אומרים כיון דפסקה פסקה אלא שאינה מגורשת כל זמן שאמר בפירוש ולמחר את אשתי הלכך צריך לומר מן התקנה ולעלם כדכתב שם הה"מ ז"ל. וסוגיא דהכא מסייע ליה להרמב"ם ז"ל. ודעת הר"ן בפרק המגרש שם דספק מגורשת מיהת הואי אלא שיש לתמוה על מה שכתב הר"ן ז"ל בפרקין אחר שהביא הא דהכא וז"ל וכבר כתבתי בפ' המגרש דקי"ל כיון דפסקה פסקה ולפ"ז אף בקדושי שטר מקודשת לעולם ובירושלמי סברי דאינה מגורשת דלא כפשטין אבל לדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דאינה מגורשת כמו שכתבתי שם אף בקדושין אינה מקודשת כלל עכ"ל ותימא רבתי איכא הכא דהא בקדושין אמרי' בפ"ג דנדרים דף כ"ט ומה אילו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט ואפילו אם נפרש דבריו לדעת הרמב"ם דבקידושי שטר קאמר דילפינן לה מגירושין כדמשמע הכא הא מדקאמר התם בפשיטות כן ש"מ דהכי הלכתא ואין חילוק בין קדושי כסף לקדושי שטר לטעמא דאמר התם קדושת הגוף לא פקעה בכדי ואפילו למ"ד התם קדושת הגוף פקעה בכדי מודה באשה ובהא ליכא מאן דפליג וכ"כ הרשב"א ז"ל שם וכן הר"ן ז"ל בעצמו שם לא חילק בין קדושי כסף לקדושי שטר מנא לן לומר לדעת הרמב"ם ז"ל כן מה דלא מצינו בדבריו בהדיא והוא נגד ש"ס ערוך כדאמרן:

זה וזה אינו ביום וביומיים. כר' אליעזר בפ' החובל דף צ' דבעינן כספו המיוחד לו ומה"ט חציו עבד וחציו ב"ח וכן עבד של שני שותפין אינו בדין יום או יומיים כדפסק הרמב"ם ז"ל בסוף פרק ב' מהל' רוצח:

אפילו קדושי מאה תופסין בה. עיין בפ' ד' אחין שכתבתי שם לדעת הרמב"ם דס"ל לכולן מקודשת בספק ואינה צריכה גט אלא מדבריהם ולדעת הר"ן ז"ל תופסין בה תפיסה גמורה וצריכה גט מן התורה מכלן ועוד כתבתי שם נ"מ לדינא אליבייהו ע"ש דמשמע מהסוגיא כדברי הר"ן ז"ל ושיטתא דהכא נמי מוכחת כדבריו דקאמר אפי' קדשה השני קדושין גמורין לא פקעי קדושי הראשון ומהאי טעמא אמר נמי לקמן אפי' השני כהן לא תאכל בתרומה וכלומר אפי' קדשה השני קדושין גמורין לא פקעי קדושי הראשון הישראל:

ולא אשת שני מתים. והתם מסיק לה דזיקת ב' יבמין לא הוי אלא מדרבנן משום גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית א' מתייבמות והלכך צריכה חליצה וכדאמר נמי בבבלי פרק ד' אחין דף ל"א וקשה דהא לר' יוחנן דאורייתא נמי משכחת לה כדקאמר הכא וע"ש בתוס' והרשב"א ז"ל תירץ דאפי' לר' יוחנן לא משכחת לה אלא בשמתו שניהם בבת אחת וכר' יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם דאלו מת אחד מהן ראשוו בלאו הכי אינה מתייבמת דהא אינה נופלת לפני היבם אלא במקצת והויא לה כצרת ערוה דפטורה מן היבום כדמסיק הכא והלבך לא משכחת לה אלא כר' יוסי הגלילי ולא קי"ל כוותיה ע"כ ולדעת הרמב"ם ז"ל שכתבתי לעיל בלא"ה לק"מ דהרי אינה מקודשת לכלן אלא מספק וסוף סוף צריכה חליצה דלא הוי אלא מדרבנן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף