מראה הפנים/פאה/ה/א

מראה הפנים פאה ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גדיש שלא לוקט תחתיו. עד כדון מזיד אפי' שוגג וכו' משמע דבניחותא קאמר הכא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד ממ"ע הל' ז' דאפי' שוגג וכו' קנסו אותו ולפ"ז צריך טעם אמאי לא פסק כן בדין דפרק דלעיל בהלכה כ' נטל מקצת הפאה וזרקה על השאר. דקאמר נמי שם עד כדון במזיד ואפי' שוגג וכו' והוא ז"ל לא זכר כלום משוגג גבי האי דינא שהביא בפ"ב בהלכה י"ח ולעיל שם כתבתי דנראה דדוקא אליבא דר"מ אמר הכי לעיל דס"ל דקנסינן שוגג אטו מזיד כדשמעינן ליה בכמה דוכתי בש"ס וא"כ אמאי קניס הכא שוגג אטו מזיד ושמא יש לחלק דבפ' דלעיל העני הזה רצה לזכות לעצמו ודי בזה שקונסין אותו במזיד ועשה שלא כדין אבל הכא הבעה"ב הוא שעשה והגדיש על גבי חלק של עניים ורצה להפסיד לכל העניים מהלקט והלכך קונסין אותו אפי' שוגג ואפי' הגדישו אחרים שלא מדעתו כדי שיהא נזהר בחלק של העניים לתת להם כפי שחייבתו התורם ועיין לקמן בפ"ב דתרומות בהלכה ג' ד"ה בשוגג באיסור במזיד באיסור ותמצא שם מבואר בענין קנסו שוגג אטו מזיד לדעת ר' יהודה דפסק הרמב"ם כותיה ובמה דמחלק בין מידי דאורייתא למידי דרבנן ובכל חלוקי דינים שנאמרו בענין זה:

אמר ליה ר' יוסא שמענו שהוא פטור ממעשרות. הר"ש ז"ל הביא מקצת מהסוגיא וכתב דר' יוסי סבר דאפי' לב"ה פטור משום הפקר ב"ד. ונראה דאף אם לא היינו גורסין להא דר' יוסי דלקמן לא הוי משמע לפרש דבניחותא קאמר ומכ"ש דמסיק לקמן לר' יוסי בהדיא דלב"ה עניים מעשרין ואוכלין והוא ז"ל חיבר האי שהפקר ב"ד הפקר לריש דברי ר' יוסי ואינו כן אלא דחסר כאן תיבת מנין שהפקר ב"ד הפקר וכמו דגרסי' בשקלים ומילתא באנפי נפשה היא כמו ששנויה התם ולבסוף מסיק דר' יסא מדחי לה וקאמר בלשון תמיה וכי שמענו ממתני' דפטור ממעשרות דאיכא למימר דלב"ה אה"נ דעניים מעשרין ואוכלין וכלומר דמהכא נמי לא שמעינן מידי. ומיהו לענין דינא אע"ג דהכא מדחי לה ר' יסא דממתני' לא שמע מינה מידי מ"מ משמע דהואיל ובכ"מ אמרו סתם הפקר ב"ד הפקר דכשאר הפקר גמור הוא ופטור מן המעשר וכך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בדין זה כמו שהבאתי בדבור דלעיל שכ' שם מפני שאין אנו יודעים איזה מהן שהיתה לקט וספק מתנות עניים לעניים שנאמר תעזוב הנח לפניהן משלך. וא"כ פשוט הוא שבדין זה דהוי כמתנות עניים ממש ופטור מן המעשרות אלא דע"כ אתינן הכא גם לטעמא דקנס שקנסו ב"ד אותו ועשאוה כהפקר דאל"ה אמאי אין אומדין אותה כמה לקט ראויה לעשות כדאמר הכא לעיל וכן מסיים הרמב"ם שם ויש לי ראיה ללמוד דגם בעלמא כל שהפקירו ב"ד מחמת קנס הרי הוא הפקר גמור ופטור מן המעשר דבפרק האשה רבה (דף פט) וכן בגיטין (דף לו) יליף ר' יצחק דהפקר ב"ד הפקר מקרא דעזרא כדיליף הכא ור' אלעזר אמר מהכא אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון ראשי האבות וגו' וכי מה ענין ראשים אצל אבות לומר לך מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו והנ"מ בין הני דרשי דקראי נראה דלמאן דיליף מקרא דיהושע לא שמעינן דהפקר ב"ד כשאר הפקר שפטור ממעשר דהא לא הקישו הכתוב אלא לנחלה ואין נחלה פטור ממעשר אבל למאן דיליף מקרא דעזרא וכתיב יחרם כל רכושו והרי החרם כהקדש הוא ופטור מן המעשר והיינו נמי טעמיה דהרמב"ם דמביא בפ' כ"ד דסנהדרין בהלכה ו' קרא דעזרא ללמוד ממנו דהפקר ב"ד הפקר ולא הביא כהאי מ"ד דיליף מקרא דיהושע דקדים מקרא דעזרא אלא משום דמהתם שמעינן דכהפקר גמור הוא ופטור מן המעשר:

אמר ליה לבית כור. והכי פשיט ליה בבבלי פ' המקבל (דף קה ע"ב) דארבעת קבין לכור זרע וכדפירש"י ז"ל לשדה שזרעו בה כור והיינו לבית כור דקאמר הכא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד שם בהל' ה' וכמה הוא שיעור זה ד' קבין תבואה לכל בית כור ומה דלא שני הש"ס להא דרמי דר' אבהו אדר' אבהו דקאמר בפ' המקבל בנופל לה כדי לזורעה כבר כתבתי שם דלא חש הש"ס להאי קושיא דשאני התם דבדאיכא בנופל לזריעה חייב להטפל בה דשמא בשנה האחרת תעשה כדרך השדות אבל הכא חייב ליתן לעניים לכל מקום זריעת הכור שיעור נפילה של הקצירה של מקום הזה שהוא ד' קבין לזרע הכור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף