חתם סופר על הירושלמי/פאה/ה/א

חתם סופר על הירושלמי פאה ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי מנא בשם ר"ש בן לקיש דבית שמאי היא דב"ש אומרים הפקר לעניים הפקר וכו'. והקשה הרבני המופלג מו"ה זכריה ישעיה כ"ץ הא עכ"פ יד לוי ועני שוה בו ופטור מקרא אין לו חלק ונחלה עמך יצא זה שיש ללוי חלק ונחלה עמך והשתא נהי דהפקר לעניים אינו הפקר ויכול בעה"ב לחזור בו אבל עכ"פ הכא דלא מצי מהדר ביה דחכמים הטילו עליו שיהיה כל הנוגע בארץ לעניים והרי יד הכל שוין בו ופטור ליתן ללוי. לק"מ דקרא דאין לו חלק ונחלה עמך לא קאי אלא אם יש לו חלק ונחלה עפ"י ה' כמו דנחלת א"י היה עפ"י ה' וללוי אין בו חלק ונחלה ונוטל מעשר ודייקינן הא כל שיש לו חלק ונחלה עפ"י ה' היינו בשביעית ובלקט שכחה ופיאה אין לו מעשר אבל כשיש לו חלק ונחלה ע"י אדם המפקיר שלו לא ממעט מהאי קרא אך לב"ש מפאה ולב"ה מדומיה דשמיטה וכל שאינו דומה לשמיטה לב"ה אפילו יש לו ללוי חלק ונחלה כגון גדיש שלא לוקט תחתיו היה לו להתחייב במעשר לב"ה לולי דמסיק הפקר ב"ד הפקר וה"ל כחלק ונחלה מאת הי"ת וכל זה פשוט מאד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף