מראה הפנים/נדה/ג/ד

מראה הפנים נדה ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

התיב ר' בון בר חייה והא תנינן וכו'. כדפרישית והיותר נכון דגרסינן והא תנינן המפלת סנדל או שליה מביאה קרבן ונאכל כמתני' דכריתות ואגב שיטפ' דמתני' דהכא טעו הסופרים בהעתקה. וכעין דאמר התם דף כ"ו ע"א סנדל דתנן גבי כריתות למאי הלכתא ושני גם התם מחדא ותרתי שינויי דהכא ומוסיף הוא כאן בשינוי דתוך מלאת וכן לקמן שיצא הולד תחל' והפרישה וכו'. והתם מדחי לה לכל כי הני שינוי דהא תניא כשיוצאין אין יוצאין אלא כרוכין ואמר רב פפא ש"מ מיכרך כריך ליה ולד לסנדל אפלגיה וכו' ולד דאית בה חיותא וכו' ושמא דהאי תלמודא לית ליה האי סברא דהא קאמר שאין הסנדל יוצא עם החי אלא עם המת והתוס' כתבו שם דהא דקאמר דאית ביה חיותא לאו דוקא הוא דהא איתותב שמואל דקאמר אין הראש פוטר בנפלים ועוד דמשמע בירושלמי דהולד שעם הסנדל אינו מתקיים אלא כלומר ראוי לחיות הוא. וזהו לפי המסקנת ש"ס דילן דאיתותב שמואל. והשתא נוכל לומר דסוגיא דהכא אליבא דשמואל אזלא וכמ"ד לקמן בסוף פרקין הכי והלכך לא מוקי לה בהאי שינויא דהתם דהא כיון דהולד אינו מתקיים אין לחלק בהא דקאמר גבי כריתות שיצאו דרך ראשיהן ולד דאית ביה חיותא מדנפיק רישא הוי לידה וכו' ומוקי לה כהני שינויי כמ"ד התם מעיקרא דאין יוצאין כרוכין:

אם לדם טוהר מונה מיום ראשון וכו'. ובבבלי פ"ק דב"ק דף י"א גריס אליבא דר' אלעזר דמונין מן הראשון ורבא הוא דקאמר לחוש חוששת מימנא לא ממניא אלא משני כדקאמר ר' אלעזר הכא בהדיא כן ועיין בתוס' שם ובמכלתין שכתבו בענין ס"ס ולתירוץ הראשון דר"א איירי בשליא שקודם הולד וכו' ולפ"ז הוי קשה הא דר' מתנייה דהכא דקאמר הדא דתימר בלא יצא הולד וכו' דהא אין תולין הולד בשיליא שיצתה מקודם וזהו מסקנת הש"ס דהכא לקמן כמו דהתם ואכתי איכא למיחש בשליא לולד אחר ואם נפרש דעמה ממש קאמר א"כ מאי קמ"ל מהיכי תיתי דניחוש למידי ונראה מהכא דבשליא שיצתה אחר ולד עסקינן והיא גופה קמ"ל ר' מתנייה דבשיצא הולד תולין השליא בו בתוך שלשה ימים כדלקמן ונראה כתי' השני שכתבו שם דאסרינן בס"ס גזירה מקצתה אטו כולה:

אמר רבי בא אוקמה רב יהודה בשם רב אהן דאת אמר וכו'. והתם בדף כ"ו ע"ב משני לה להאי קושיא כאן בנפל כאן בבן קיימא וזהו למאי דאמר מעיקרא דתולין שליא בנפלים אבל למסקנא דקאמר הכי אמר רב אין תולין את השליא אלא בדבר של קיימא א"כ צריכין להאי שינויא דהכא דאזלא לפי המסקנא ורב יהודה הוא דאוקמה דהכי קאמר נמי התם דרב ס"ל הכי. ומה שכתוב כאן הסנדל תחילה נראה דט"ס הוא ואפשר דקרי לה בכינוי סנדל וכלומר להולד דחיישינן שנימוח בשליא והיינו הך כמבואר בפנים:

כלים שהיו שם בשעת יציאה מה הן. כדפרישית בפנים ואי אפשר לפרש אליבא דרבנן ובשעת יציאה מהפנימי לחיצון דהא קאמר נישמעינה וכו' וזה מבואר. והכי קאמר נמי התם לר' יוחנן בענין הטעם אליבא דר"ש משום ביטול ברוב ור' יוחנן הוא דס"ל דר"ש וראב"י דבכורות אמרו דבר אחד מהאי טעמא דביטול ברוב והיינו דר"ש הוא דס"ל כראב"י אבל ראב"י איכא למימר דלא ס"ל כר"ש וטעמא דשאני התם דבנבילה בעינן עד שתהא ראויה לגר או לכלב למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדאמרי' בפ"ק דבכורות דף כ"ג וסרוחה לא מטמאה והלכך אמרי' בה ביטול ברוב אע"ג שאפי' לגר היתה ראויה אגב אימה כדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מאה"ט הל' י"ו אבל בטומאת מת כיון דמת סרוח נמי מטמא לא אמרינן ביה ביטול ברוב ובהכי ניחא פסקי דהרמב"ם שם ובפכ"ה מט"מ כת"ק דר"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף