מראה הפנים/נדה/ג/ה

מראה הפנים נדה ג ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי יוחנן אמר ראשו כרובו. הכי נמי פליגי ר' יוחנן ורבי אלעזר התם בפרקין דף כ"ט ע"א ור' יוחנן מפרש להמתני' יצא מחותך או שלם וזה וזה מסורס משיצא רובו וכו' וכדפרישית בפנים ולפ"ז היה נראה דנתחלפו השיטות כאן דפתר לה על מסורס אליבא דר' יוחנן הוא דשייכא וכדפרישית בפנים. ומיהו יש לפרש לפי גי' הספר וכדלקמן. והרמב"ם ז"ל פסק כר' יוחנן דראשו כרובו הוא כמבואר בדבריו בפ"י מא"ב הל' ו' ומיהו כתב ואם יצא ראשו כולו כאחת ה"ז כרובו ולא כדעת הרשב"א ז"ל הביאו הה"מ אבל לא ביארו טעם דעת הרמב"ם וע"ש. ולכאורה היה נראה דמסוגיא לעיל בהל' ב' גבי פלוגתייהו דר"י ודר"ל בלידת מין בהמה חיה ועוף אם דומה לשאר לידות שבתורה במחותך או מסורס וע"ש דמשמע מזה כדעת הרשב"א דברוב ראשו סגי דהא ר' יוחנן קאמר לעיל דאף בלידה של מין בהמה חיה ועוף לא בעינן הכרת פניו במחותך או מסורס והרי הוא כשאר לידות במחותך או מסורס ואם כל הראש בעינן במחותך א"כ היינו הכרת פניו ומיהו הא לא קשיא לדעת הרמב"ם דר' יוחנן דלעיל ה"ק כמו בשאר לידת מחותך או מסורס עד שיצא ראשו או רובו ה"נ בלידה הזאת בראשו או ברובו סגי ולאפוקי מדר"ל דאמר התם דהכרת פניו בעינן א"כ ברובו משאר איברים לא הוי סגי ולעולם כל הראש בעינן במחותך אליבא דר' יוחנן איברא דאכתי טעמא בעי מהיכן למד הרמב"ם לומר כן והנראה דדעתו ז"ל היה לפרש הא דהכא בענין זה ולפי גי' הספר אשר לפנינו דהכי משני אליבא דר' יוחנן פתר לה בשיצא ראשו ועל דברי ר' יוחנן קאי וכלימר מתני' דקתני משיצא רובו ה"ז כילוד לאפוקי מרוב ראשו הוא דבשאינו מחותך או מסורס ביצא רוב ראשו סגי והכא דוקא ברובו אבל אם יצא ראשו כולו כאח' בהא הוא דקאמר ר' יוחנן דכרובו הויא והשתא הא דלקמן דמקשי לר"א מסיפא דמתני' נמי לפי הגי' אשר לפנינו מתפרש דה"ק הדא קדמייתא אמרה ראשו לא כלום כלומר אמר לך ר"א אדמדייקת מסיפא תידוק מרישא דש"מ דרובו דוקא וראשו לאו כלום הוא והדר קאמר דסיפא נמי ל"ק אליביה דר"א דפתר לה על מסורס כלומר לא תידוק מהסיפא דאם כדרכו יצא אע"פ שהוא מחותך ברוב ראשו סגי דלא היא דלא קאי אלא על חלוקה דמסורס דרישא דקאמר ואם יצא כדרכו ולא מסורס עד שיצא רוב ראשו ולא איירי בסיפא במחותך כלל. וניחא הסוגיא והגירסא אשר לפנינו להך פירושא. והשתא שמעינן מסוגיא דהכא דלר' יוחנן דקי"ל כוותיה דראשו כרובו במחותך הוא עד שיצא כולו כאחת בעינן ומאי דסתים תלמודא דילן מתבאר מתלמודא דהכא וזהו דעתו של הרמב"ם ז"ל כך נראה לי לענ"ד וזהו הנכון בסייעתא דשמיא:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף