מראה הפנים/מעשר שני/ה/ב

מראה הפנים מעשר שני ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כרם רבעי עולה לירושלים וכו'. דוקא כרם רבעי כדקאמר בגמרא שלא התקינו אלא בו לפי שלא היו הענבים מצויות בירושלים אבל שאר כל הפירות אפי' בזמן המקדש היו נפדין סמוך לחומה והכי קתני בהדיא בתוספתא פ"ה וכמ"ש הרמב"ם וזכרתי מזה לעיל ריש פרקין ומ"ש הרמב"ם שם ומשחרב בית המקדש נפדה אפי' סמוך לחומה לא דפסק בזה כר' יוסי כמו שרצה לומר התוי"ט והאריך בזה אבל כל זה אינו כן אלא העיקר כך הוא דר' יוסי לא בא לומר אלא דהתנאי היה שאימתי שיבנה המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה ובהא בלחוד הוא דפליג על הת"ק כדפרישית בפנים דבענין התנאי הוא דפליג ואלו היה פוסק הרמב"ם כר' יוסי היה לו להביא התנאי דר' יוסי ומה שכתב ומשחרב בית המקדש וכו' משום דבזה כולי עלמא מודים דמשחרב המקדש לא חששו לעטר שווקי ירושלים והא דלא הביא דברי הת"ק בענין משרבו הפירות התקינו וכו' טעמיה משום דשמעינן מהסוגיא דפ"ק דביצה דף ה' דהא דחזרו ונמנו לא היה אלא משחרב המקדש כדמייתי התם על הא דאמר רב יוסף כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו לראיה מההיא דכרם רבעי היה לו לר"א במזרח לוד וביקש להפקירו לעניים אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליו חבירך והתירו מאן חביריו ריב"ז טעמא דנמנו וכו' וע' פירש"י שם אבל הרמב"ם מפרש שנמנו והתירו שיהא נפדה אפי' סמוך לחומה ור"א שביקש להפקירו משום שלא רצה להעלותו ולא לפדותו והכי מפורש בתוספתא שם בהדיא מעשה בר"א שהיה לו כרם בצד כפר טבי במזרח ולא רצה לפדותו אמרו תלמידיו רבי משגזרו שיהא זה נפדה סמוך לחומה אתה צריך לפדותו עמד ר"א ובצרו ופדאו. וזה נמנו עליו והתירו דקאמר בביצה ודברי ר' יוסי בענין דקאמר בתנאי מוקשין הן בגמרא בסוף הלכה ועיין בדבור דלקמן:

זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד. כדפרישית דהקושיא על דברי ר' יוסי במה שאמר משחרב בה"מ היה התנאי הזה ור"ל על התנאי דמסיים ותנאי אימתי שיבנה בה"מ וכו' וכלומר ומהו התנאי אימתי שיבנה וכו' וזה פשוט הוא לפי הנוסחא דהכא ואף לפי הנוסחא הכתוב במשניות ג"כ פירושו כן היה התנאי הזה ומהו התנאי ותנאי היה הדבר אימתי שיבנה וכו'. והאי זאת אומרת דקאמר רב אחא בפירכיה ר"ל הרי זאת אומרת מהמקרא הזה שבית המקדש עתיד להיבנות וכו' ואת אמר הכין שהיו מתנין אימתי שיבנה וכו' ולהיות חוששין לעטר שווקי ירושלים מקודם שתחזור מלכות בית דוד למקומה ואע"ג דהמקרא הזה אינו על ענין מלכות בית דוד כלל מ"מ רמז הוא מכאן לזה כמו שבארתי בפנים. ומיהו נראה דטעות הוא וצ"ל הפסוק דפ' ויחי ובדם ענבים סותה דאותו המקרא מדבר בענין בנין בה"מ לעתיד ובמלכות ב"ד וכמו שת"א לראשיה דקרא אסרי לגפן עירה יסחר ישראל לקרתיה עמא יבנון היכליה וכו' ובדם ענבים סותה דריש הכא כמו שפי' בת"י על המשיח ולית מליך ושולטן דיקום קדמוי מסמק טווריא מן אדם קטיליהון לבושוי מעגעגין באדמא מדמא לעצור דענבין וכעין זה היא בתרגום ירושלמי וא"כ רישא דקרא על בנין בה"מ וסיפיה על מלך המשיח. ויש רמז נוטריקון ג"כ בתיבת ענבים לזה עת נבנה בית יבוא משיח:

על דעתיה דהדין תנייא לא למדו נטע רבעי ממעשר שני כל עיקר. עיין בפאה שם מה שנתבאר בענין קושית הרמב"ן על הרמב"ם ובמה שיישבתי בזה בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף