רידב"ז/מעשר שני/ה/ב

רידב"ז מעשר שני ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא פליגי על נקיי. תיבות על נקיי מחק הגר"א ז"ל בכי"ק וה"ג הדא פליגי ר"ל המעשות הללו דלקמן פליגי על מתניתין ומביא מעשה נקיי הוה שמש כו' וגם מביא כל המעשות ומסיק מכלל דפליגי דמכאן משמע דלא הי' רחוק כ"כ מירושלים ומשני אפילו תימר לית הוא פליגי מחילות היו ונגנזו:

א"ר אחא זאת אומרת שבהמ"ק עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד דכתיב ודם ענב תשתה חמר ואת אמר הכין. תלמידי הגר"א ז"ל כתבו דהתנאי היה שכשיבנה בהמ"ק תחזור למקומה התקנה והא כתיב ודם ענב תשתה חמר וא"כ יהיה ענבים מרובות ולמה צריך אז התקנה לעטר שוקי ירושלים בפירות א"ו דבהמ"ק יהי' קודם למלכות בית דוד ויהי' ענבים מעוטים. ובס' מלאכת שלמה ז"ל גרס והכתיב ודם ענב וגו' וה"פ דר"א מדייק דע"כ בנין בהמ"ק יהי' קודם למלכי בית דוד דאל"כ למה להו לעשות תקנה לאחר בנין בהמ"ק הא אז יהיו כל גדולי עולם א"ו דבנין בהמ"ק יהיה קודם למלכי בית דוד וע"כ הוצרך לעשות תקנה בזמן אותו הדור על הזמן שיבנה בהמ"ק בב"א[וכ"פ בתוי"ט ז"ל] ופריך והכתיב ודם ענב תשתה חמר פי' דהוא ביאת המשיח דכתיב פורה דרכתי לבדי ואח"כ תשתה חמר היינו יין נסכים אלמא דהנסכים יהיה בעבודת המקדש אחר ביאת משיח צדקינו ב"ב אמן:

תני רבי אומר בד"א בשביעית. מבואר היטב בדברינו לעיל במס' פיאה פ"ז בע"ה ועיי"ש:

ר' ירמיה בעי קומי ר"ז כדברי מי שהוא עושה אותו כנכסיו מהו שיהא חייב במעשרות א"ל כיי דאמר ריב"ל וכו' ואנן חמיין ציבורא דלא מפרשין אמר ר' אבין כלום למדנו לנטע רבעי אלא ממע"ש כו' ודכוותי' אין נטע רבעי חייב במעשרות א"ר מנא ר' אבין אמר כב"ש ויש ציבור נוהג כב"ש. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וה"פ דר"ז מביא ראיה מהנהגת הציבור דלא מפרשין ור' אבין מפרש דלפיכך פטור נטע רבעי ממעשרות משום דילפינן כל עיקר נטע רבעי רק ממע"ש ע"כ כמו מע"ש פטור ממעשרות כן נטע רבעי ע"ז פריך ליה ר"מ ר' אבין דאמר כב"ש דהא ב"ש הוא דס"ל דלא למדו נטע רבעי אלא ממע"ש אליבא דרבי אבל ב"ה ס"יל דלא ילפינן ממע"ש אלא לחומרא אבל לא לקולא כדאיתא בס' מלאכת שלמה ז"ל א"כ לב"ה לא ידעינן רק דאין לו פרט ועוללות בנטע רבעי אבל לענין מעשרות לא ילפינן לקולא ממע"ש ויש ציבור נוהג כב"ש וע"כ דלאו מטעמא דר' אבין היא דפטור ממעשרות אלא ע"כ מטעמא אחרינא:

רבי בא בר כהן בעי קומי ר' יוסי כדברי מי שהוא חייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה. הגר"א ז"ל בכי"ק מהפך הגירסא וה"ג כדברי מי שחייב בחלה מהו שתהא חייבת בפרט גבי מע"ש והא דתני במתניתין דנטע רבעי חייב בפרט למ"ד ממון הדיוט דילמא דווקא נטע רבעי אבל מע"ש פטור מן הפרט משום דלא מצינו מעשר דחייב בפרט משא"כ חלה דמצינו מע"ר נמי חייב בחלה אבל לא מצינו שום מעשר דחייב בפרט א"ל ולא ר' יהודה היא וסברינן מימר כל הדא הילכתא ר' יהודה כב"ש ויליף נטע רבעי ממע"ש לקולא ג"כ ואי ס"ד דמע"ש פטור מן פרט אף נטע רבעי נמי יפטור א"ו דחייב גם בפרט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף