מראה הפנים/מעשרות/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png מעשרות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא ע"י זה ועל ידי זה. או או קאמר ומתני' מיתפרשא כמבואר בפנים וכך מבואר מדברי הרמב"ם בדין זה בפ"ה שם בהלכה י"ח. והר"ב שפירש שאין קובע אלא במלח וצירוף שתים וזה ממה שראה בהר"ש שהעתיק להאי דהכא ואם כך היתה ג"כ כוונת הר"ש קשה דא"כ מאי משני הא האי דקשיא ליה להש"ס אם מלח למה לי צירוף וכו' וע"כ הוא כדאמרן וזה פשוט:

אלא כי אנן קיימין בשיש לו מעטן טהור וכו'. בבבלי סוף פ"ד דביצה מוקי לה טפי בפשיטות לדברי ר"א דבגברא טמא איירי ורישא במעטן טהור וסיפא במעטן טמא כדפרישית במתני'. ודע דכל זה דוקא אליבא דר"א כדקאמר התם ושמעינן לר"א דאמר דכל היכא דמותרו חוזר לא קבע ומזה נתבאר לנו דבכל מקום שתמצא בהש"ס דמותרו חוזר לא נטבל אף לאדם הכל אליבא דר"א הוא וכגון האי דינא דמתני' דלקמן שותין על הגת וכו' דלחכמים על החמין חייב מפני שאינו יכול להחזיר את המותר ועל הצונן פטור מפני שמחזיר את המותר כמו דאמר בפ"ק דשבת דף י"א וכן בעירובין דף צ"ט לפי גי' הספרים שלפנינו וזהו דעת הר"ש והר"ב לפרש טעמא דמתני' דלקמן אליבא דחכמים אבל אין כן דעת הרמב"ם דכל היכא דאמרינן הכי אליבא דר"א דוקא הוא ומתני' דהכא מוכחא דהא להת"ק לא מחלקינן במעטן מידי וכ"פ הרמב"ם שם אהדין דמעטן סתם וכהת"ק וטעמא דמתני' דלקמן לחכמים דמחלקי בין חמין לצונן לאו מפני שמחזיר את המותר הוא אלא דעל החמין קביעות הויא דהבישול או המזיגה בחמין א' מששה דברים הקובעין הן וכמ"ש הרמב"ם שם בדין דמתני' דלקמן בהלכה י"ו ע"ש וכבר בארתי זה לעיל בפ"ק בהלכה ו' ד"ה תני משיעמיד ערימה בראש גגו דמוכרח הוא כדעת הרמב"ם דמותרו חוזר לא משוי לאכילת עראי אלא לענין מאכיל לבהמה ע"ש ותמצא הכל מבואר בס"ד:

אמר ר' יוחנן על החמין חייב שהוא קבע. כדפרישית דעל החמין הוא בעצמו קבע דהבישול באור קובע והא דקאמר יכול הוא מחזרתיה היינו טעמא אחרינא ולא אתייא אלא אליבא דר"א דס"ל מותרו חוזר משוי ליה עראי אף לענין אכילת אדם והרמב"ם תפס דברי ר' יוחנן בפשיטות לטעמא דחכמים דמתני' וכמה שזכרתי בדבור דלעיל ועיין במקומות אשר ציינתי שם ותמצא כדברי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף