מראה הפנים/כתובות/ב/ד
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים תוספות הרי"ד
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ותייא דרב חונה כרבי. פלוגתא דרב הונא ורבי יוחנן מבואר בבבלי ד' כ' והתו' והרא"ש פירשו שם לההיא דהכא דתלי פלוגתייהו דרב הונא ור"י בפלוגתא דרבי ורבנן במתני' דמשמע דהא דקאמר כותב אדם עדותו כו' על עדות השטר קאי ע"ש (שכתבו התוס' דלישנא כותב אדם לא משמע הכי דעל עדות שבשטר קאי) ולמאי דפרישית בפנים כותב אדם על פנקסו וכו' הוא כפי' רש"י והרי"ף ז"ל ולכאורה הוא סותר למה דפרישית בהא דתלי בפלוגתא דר' ורבנן דעולה כפי' התוס' והרא"ש אבל נראה דה"ק דכמו דפליגי ר' ורבנן אם זכירת השער הוי זכירה לענין אם צריך לצרף עמהן אחר או לא כן נמי לענין אם כתב העדות על פנקסו אם יכול להעיד אחר זמן מתוך זכירת הכתב והיינו דרב הונא כרבי ור"י כרבנן וכן מצאתי להרא"ה ז"ל כחידושיו שפירש כעין מ"ש. והיינו מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהלכות עדות הלכה ה' אחד הכותב עדותו על השטר או שנמצא כתוב בפנקסו בכתב ידו כו' אם זכר מעצמו או אם הזכירוהו אחרים ונזכר מעיד ואם לאו אסור להעיד וכו' דדינן שוה כמבואר ואם בעדות השטר אין נזכרין העדים כלל המלוה מתוך השטר אלא שמעידין על כתב ידן לחוד לד"ה אינו כלום וצריכין לצרף עמהן אחרים אפילו לרבנן כדמסיק הכא ואז לא מעלה ולא מוריד מה שאומרין שאין זוכרין מהמלוה וכמבואר שם בדבריו ז"ל הלכה ד' שטר שיצא לב"ד וכו' אבל אם היה כתב ידן יוצא ממקום אחר או שהיה שם עדים שזה כתב ידן מקיימין את השטר ואין משגיחין על דבריהן שאומרין אין אנו זוכרין עדות זו:
חבירו מהו שיעשה כאחד מן השוק. יש לפרש דהבעיא היא אם היא יעשה כא' מן השוק להעיד לבדו על חתימ' חבירו הואיל דהכל מכירין חתימתו ואין צריכין לעדותו ואכתי לא פשיט ליה דצריך שנים מן השוק להעיד ופשיט ליה דאינו כלום ואפילו בכה"ג. ומשמע מהכא דאפי' היכא שאין צריכין לעדותו על חתימת עצמו אין מצטרף להעיד על חתימת חבירו אבל בבבלי מסיק דאי ליכא תרי אלא חד להעיד על אחר כותב תתימתו בפני ב"ד כדי שלא יצטרך להעיד על כתב ידו ומעיד גם אחר על כתב יד חבירו:
עד אחד בפה ועד אחד בשטר מהו שיצטרפו בבבלי פ' גט פשוט דף קס"ה מסיק דמצטרפין ורוב הפסקים הסכימו דאפי' לגבות ממשעבדי וכן דעת הרמב"ם ז"ל פ"ד מה' עדות וכ' הרא"ש ז"ל דהירושל' פליג אבבלי ע"ש והרמב"ן ז"ל אחר שהביא גי' דהאי תלמודא כתב וז"ל ותמהני כיון שלא מצאו לקיים כתיבת יד השני הרי עד אחד הוא ולמה מועיל כלום ואע"פ שקיום שטרות דרבנן מ"מ כל זמן שלא נתקיימו כמי שלא נחתמו ולא מצאתי לגאונים ז"ל שכתבו דיבר זה שבירושלמי ושמא כך פירושו מהו שיצטרפו אם מעיד אני ראיתי אותה הלואה כיום פלוני כמו שכתוב בשטר מי אמרינן כמו שזה עושה מעשה שטר ומשעת חתימה הוי ביה שיעבוד קרקעות ועד על פיה לא עביד שיעבוד אין מצטרפין ולפיכך הקשו וכי כלום הוא לגבות ממשעבדי ולמה לא יצטרף ומפרק לכן צריכה לישאל כשהיו שנים חתומין שהיא שיעבוד קרקעות משעת חתימה וכן הבעיא השנית בדרך הזה ואמר עלה התם אתייא כהדא אין מקבלין וכו' כלומר או לעולם אימא לך דעד אחד חתום בלבד וקא מיבעיא לן אם מצטרפין אע"פ שלא ראו כאחד ולא העידו שניהם כאחד ואליבא דר"י בן קרחה כי הא דגמרא דילן וצ"ע עכ"ל והוא ז"ל לשיטתו אזיל דס"ל עד אחד בע"פ עד אחד בשטר אין מצטרפין לגבות ממשעבדי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |