מראה הפנים/בבא מציעא/ח/ג

מראה הפנים בבא מציעא ח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני השאילני פרתך י' ימים וכו'. לא מצאתי ברייתא זו בתוספתא שלפנינו. ולפי גי' הספר צ"ל דרישא איידי דסיפא היא דהא מלתא דפשיטא היא דאם היו הבעלים בשעת שאלה אינם צריכין להיות בשעת מיתה וכבר שמעינן לה ממתני' ומברייתא דריש פרקין אלא עיקר הרבותא משום הסיפא הוא דנקט לה שאע"פ שבאותו הימים שהיו הבעלים שאולין עמו התנה עמו ודיבר לו על דבר שאלת הפרה שישאיל לו אחר ימים לא מיקרי שאלה בבעלים לפי ששאלת הפרה שאלה אחרת היא ואינה נגררת אחר ימים הראשונים שהיה הוא שאול לו וכן אשמעינן רבותא בהא דקא"ל סבה היא וכו'. וכלומר שאע"פ שזה אמר לו שהיא זקנה וחלושה ודומה כמו שכבר מתה אפ"ה לא אמרינן שאפשר דבלאו הכי היתה מתה אלא מכיון שמתה בבית השואל בימים שהיתה שאולה לו ולא היה שאלה בבעלים מתחייב באונסיה הוא. והיותר נראה אם היינו גורסין ברישא והשאל לי בהן ה' ימים אחרונים וכו' משעבוד האחרונים מתה והשתא דינא קמ"ל גם ברישא שאע"פ שימים הראשונים שאלה שלא בבעלים הוי ולא אמרינן שהימים הראשונים גוררין אח האחרונים למיהוי כשאלה שלא בבעלים ואע"ג דאם היה הדבר בהפך ששאלה בבעלים וחזר ושאלה שלא בבעלים קי"ל דשאלה השניה הוי כמי ששאלה בבעלים מחמת הראשונה מ"מ אם הראשונה שלא בבעלים והשניה בבעלים אין הראשונה גוררת את השניה למיהוי שלא בבעלים וטעמא דלקולא אמרינן בשומרים. ודין זה מבואר בתוס' דף נ"ח ע"ב בבעיות שנשנו שם ודקדקו שם ד"ה שאלה בבעלים וכו' דמשמע דאם שכרה בבעלים וחזר ושכרה שלא בבעלים דזהו מלתא דפשיטא דשכירות כדקיימא קיימא ואשמעינן הכא הרבותא דאיפכא לא אמרינן הכי וכן מבואר שם בדבריהם וכן פסק הטור וש"ע בסימן שמ"ו ע"ש. ומיהו דינא דסיפא דהכא לא שייכא כלל לדין דראשונה שלא בבעלים וכו' דדוקא בשאלת הפרה עצמה אמרינן הכי כדכתבו התוס' שם דגזרת הכתוב הוא דכל היכא דאיכא בעלים או בראשונה או בשניה פטור אבל הכא לא היה כאן שאלה בבעלים כלל ומה דקמ"ל האי תלמודא הוא כדאמרן שאין במה שזכר לו משאלת הפרה בהיותו שאול עמו כלום וכדלעיל:

השאילני פרתך ואני נשאל לך. נראה לפרש דהאי ואני נשאל לך אכליו קאי כלומר שאני ג"כ אשאיל לך איזה דבר דהוי השאילני ואשאלך באותו היום ובאותו הזמן והוי שאלה בבעלים כדעת הרמ"ה והרא"ש ז"ל בתשובה מביאו הטור סי' ש"ה וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות שכירות הלכה ב' כמו שדקדקו המפרשים דבדוקא למחר הוא דלא הוי שאלה בבעלים וכמבואר שם. ולפ"ז הוי סייעתא מהכא לדעתם ז"ל נגד דעת החולקין בדין השאילני ואשאילך וכמו דנראה מהכרעת הב"י בש"ע שהביאו שם סעיף ז' דין דתשובת הרא"ש. ואם נפרש כפשוטו ואני נשאל לך קשה דבכה"ג לא מצינו שיהא נקרא שאלה בבעלים כשהשואל במלאכתו של המשאיל ומהיכי תיתי לומר כן אם לא דנאמר דהאי ואני נשאל לך תשובת המשאיל להשואל הוא שא"ל ואני נשאל לך במלאכתך ואם כן היה הדין מוסכם אפי' לדעת החולקין בהשאילני והשאילך וכמו דמוכחא האי עובדא דהנהו אהלויי בפ' האומנין התם דף פ"א ע"א וכן חד אריך וחד גוצא דלקמן שם וכמו שנראה מפירש"י ז"ל דבכה"ג מודה הוא ז"ל היכא שהמשאיל במלאכתו של שואל הוא בשעה שזה השאיל ממנו דהוי שאלה בבעלים וע"ש:

שאלה מן הבייר וכו' כמו שהבעלים עמו. דין זה פלוגתת הפוסקים הוא דהרמ"ה ז"ל מביאו הטור סי' שמ"ו פסק דשלוחו של אדם כמותו למיהוי שאלה בבעלים ולא כן דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל ודעת רוב הפוסקים אלא דוקא בעבד כנעני אמרי' יד העבד כיד רבו. ותליא בפירושא הא דרבא מסתברא יד העבד כיד רבו בפרקין דף צ"ו ע"א אם קאו דבריו לדוקא אליביה דמ"ד אין שלוחו כמותו בענין זה ופסק רבא כוותיה או דקאמר אפי' להאי מ"ד מודה הוא בעבדו כמבואר בדברי הרא"ש ז"ל. ומ"מ צריך טעם לדעת הרמב"ם דרגיל הוא ז"ל לפסוק כתלמוד' דהכא במקום שאין צד הכרע מוכרח מהתם דלא כהאי תלמודא כמבואר להמעיין ורגיל בדבריו שלא עשה חיבורו כ"א אחר שבירר כל ההלכות מהתוספתא ומהירושלמי ורמז הוא ז"ל בעצמו לזה בפי' המשנה דמס' תמיד וכ"כ בתשוב' מהר"י קולון שורש ק' בענין דעתו בהכרע מהאי ש"ס שכתב שם בענין דין דקורעין על הכנויין המבואר בפ' ואלו מגלחין ופ' ד' מיתות בהאי תלמודא וז"ל והוא דבר ידוע שרבינו משה רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו ואפי' במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותו היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינויא דחיקא והירושלמי מפרשה כפשטה תופס לו שיטת הירושלמי עכ"ל בזה. והנראה בזה דהוא ז"ל היה מפרש להאי דהכא דלאו בשומר שלו ופועל שלו מיירי אלא בבייר וסנטר שומר העיר מיירי וכן האיקנומוס על העיר הוא וכדמוכח מריש פרק דלקמן וא"כ הוא דומה למה דאמר רבא התם דף צ"ז ע"א מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא ספר מתא כולהו בעידן עבידתייהו בשאילה בבעלים דמו וכמו שפסק בזה פ"ב משאלה הלכה ג' מלמד תינוקות וכו' כל אחד כאלו וכיוצא בהן וכו' הרי זה שמירה בבעלים וזה פשוט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף