מראה הפנים/בבא מציעא/ח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאל אחת ושכר אחת. לפי נוסחא זו ליכא סייעתא להא דכתב הנ"י בענין גלגול דמתני' בדלא שייכא ביה גלגול שבועה עסקינן דמיירי שיודעין שמתה ובנוסחא דהתם דגריס ומתה וע"ש מה שכתב לדעת המפרשים ז"ל. ואני פירשתי המשנה לפי שיטת הרמב"ם ז"ל בחיבורו וטעמא בדין הזה היכא דליכא עסק שבועה דאורייתא ביניהם כגון שתובעו פרה א' שמתה כדרכה והלה אומר איני יודע אם השאולה או השכורה שהדין בזה שישבע היסת שאינו יודע ויפטר ולא אמרינן מתוך שאיל"מ ברור הוא לדעת הרמב"ם משום דלא אמרינן בשבועה הבאה ע"י גלגול מתוך שאיל"מ. וכן בענין שפלפלו בשהתובע טוען טענת שמא אם שייך כאן שבועה כדפרישית בסיפא המשאיל אומר וכו' והתי"ט נסתפק בזה לדעת הרמב"ם ורצה לדחוק בדבריו דפ"ג מהלכות שאלה הלכה ג'. ומבואר הוא מדבריו שם דס"ל להדיא דישבע שאינו יודע ויפטר כנראה להמעיין בדבריו ויתבאר אי"ה בעיקרי דינים אלו ולפי דעות שיטות המתחלקות במס' שבועות בס"ד:

לילה שבנתיים מהו. מבואר הוא למאי דפרישית בפנים דפליגי הכא אי אמרינן דשואל אחר שכלו ימי שאילתו פטור הוא מחיובא דשואל ואע"פ שעדיין בביתו הוא ולא החזירה לבעלים וכדשקיל וטרי התם בפ' האומנין דף פ"א ע"א בהאי דינא על המתני' כל האומנין וכו' ולישנא בתרא דהכא כמסקנא דהתם דאחר ימי שאילתה פטור ואפי' בביתו של שואל ומיהו שומר שכר הוי ואף שעדיין לא הגיע יום השכירות משום דנהנה מהני כדאמר התם וכן הובא בב"י בסימן שמ"ג בשם תלמידי הרשב"א שפירשו להאי דהכא כן. ובשיטה למב"א ז"ל ראיתי שהביא בשם הרשב"א ז"ל ואחר שהביא לסוגיא דהכא כתב וז"ל ונ"ל שיש טעות בנוסחאות הירושלמי והפך הוא ומדעתי שכך הגי' אית לן אמרין שדרך הפרות ללון אצל בעליהן וזו ע"י שהיתה שכירה אצלו לא לנה כשכורה היא אצלו ופטור ואם אין דרך הפרות ללון אצל בעליהן וזו מפני שהיתה שאולה אצלו לא לנה כשאולה היא וחייב עכ"ל. ולפי היפוך הגי' הזאת צריך לדחוק בפירוש שדרך הפרות ללון וכו'. ועוד דלפ"ז לא אתייא האי סוגיא כמסקנא דהתם דאף ללישנא קמא הטעם הוא דפטור משום שהוא החזיקה בביתו הואיל ושכורה אצלו למחר ומשמע הא לאו הכי מיחייב עלה ואנן קי"ל דלעולם פטור הוא מדיניה דשואל אחר ימי שאילתה ואפילו לא שכרה אח"כ אלא דש"ש מיהת הוי ממילא הואיל ונהנה מהני ואם דאפשר ליישב זה בדוחק לפי דעתו ז"ל מוטב לנו שלא לשבש הנסחאות אם מתפרש לנו הסוגיא כפשטה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף