מראה הפנים/בבא בתרא/ד/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואת השומירה שאינה עשויה בטיט. וכך הוא בנוסחת המשנה בגמרא דילן. אבל גי' הרי"ף והרמב"ם ז"ל בפ' כ"ו שהיא עשויה בטיט ובסיפא גרסי אבל לא השומירה שאינה עשויה בטיט ומבואר הוא:

היו שם טבליות וכו'. כעין הני בעיות גריס גם התם דף ס"ט ע"א בעי ר"א מלבנות של פתחים וכו' וסלקא גם התם בתיקו:

ערוגה שהיא ששה על ששה. והתם קאמר אפי' ערוגה קטנה של בשמים ויש לה שם בפני עצמה אינה נמכרת עמה. ואפשר דדוקא של בשמים קאמר והלכך אפי' ערוגה קטנה וכך העתיק הרמב"ם ז"ל שם:

הקונה סדן שקמה בתוך של חבירו וכו'. לכאורה היה נראה דסדן שקמה ממש בלחוד קאמר ור' ישמעאל ס"ל דמפני חשיבותו יש לו קרקע ובזה היה מתיישב ביותר בעיא שלאחריה מכר לו כל האילן וכו' אלא דלא מצינו לשום תנא דס"ל דבאילן אחד קנה קרקע ולא מיתפרשא אלא כדפרישית בפנים וכעין דרב הונא דהתם דף ע"ב ע"ב חרוב המורכב וסדן השקמה תורת אילן עליו דהיכא דאקדיש או זבין שני אילנות והאי יש לו קרקע וכו' וכן לענין בעיא שניה וכדפרישית נשמע הדין מדאמר רב הונא בדף ע"א ע"ב מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו דיש לו קרקע וה"נ דכוותיה:

מכר לו כל האילן וזית שבמקום פלוני וכו'. דין זה לא נמצא מבואר ואם יש לדמות להאי דאמר התם דף ס"ט ע"ב בענין שיור דאמר לבר מדקלא פלניא וכו' או דשאני שיור דהתם אמרינן שפיר אי דקלא טבא הוא לחודיה הוא דשייריה וכו' אבל הכא לענין קניה הספק הוא אם בהא דאמר וזית שבמקום פלוני חזר בו ממאי דאמר בתחלה כל האילן אני מוכר לך ולענין שאר הזיתים ולא קנה אלא אותו הזית בלבד או דילמא כיון דהאי זיתא טבא הוא יחודי הוא דמייחדא ליה בשמיה ועדיין הדבר בספק הוא:

הקונה שלשה כתי קנים וכו'. והתם בפשיטות קאמר לה ואף על גב דאלימי ומוסכם הוא:

מה אמר במקדיש. הכא מקשי ליה להאי מ"ד והתם דף ע"א ע"א קאי האי טעמא לחלק בין מוכר לנותן כדפירש יהודה נקוסא לפני רבי זה היה לו לפרש וזה לא היה לו לפרש וכפי' ר"ח שהביא הרשב"ם ז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל כדפרישית. ול"ק ממקדיש דבמקדיש אמרי' טעמא משום דבעין יפה הוא מקדיש:

נישמעינה מהדא. כבר הבאתי הגי' נכונה בפנים ממה שהעתיק הרמב"ן ז"ל מנסחא אשר היה לפניו ובמקום אחר כתב אשר זכה הוא ז"ל לנסחא הראשונה של הירושלמי. וכתב שם דמכאן ראיה לפי' הר"י הלוי ז"ל דלא קאי במה דברים אמורים אלא ארישא אבל במידי אחרינא לא שנא מכר ממתנה ומשום הכי אמר רב לעיל גבי אחין שחלקו לקוחות הן ויש להן דרך זה על זה משום דבעין רעה הוא מוכר דהא לא קתני במתני' דשני הני ממוכר לגבי דרך וכיוצא בה אלא לגבי מילי דשדה עכ"ל. ומיהו האי דינא לעיל פלוגתא דרב ושמואל היא בדף ס"ה ע"א ולשמואל אין להן דרך זה על זה ואם דמהכא כרב מוכחא אפ"ה לא פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב משכנים הל' י"ב אלא כשמואל ומשום דר"נ קאי כוותיה ואמר שם הזהרו בהן שהלכות קבועות הן:

שייר לו דרך אף הן אין יונקין משל הקדש. כדפרישית בפנים והכי מקשה ליה כעין זה בבבלי אליבא דר"ש ושקיל וטרי ובפירושא דר"ש מסיק דלדבריהם דרבנן אומר להו וכדפרישית במתני':

סליק פירקא בסייעתא דשמיא'
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף