מקדש דוד/א/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מקדש דוד TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png כד

מקדש דוד – קדשים – סימן כד

סימן כד
עבודת יום הכפורים

כתב הרז"ה ז"ל ביומא ז"ל, והוי יודע כי בעלי הקרוב"ץ שהכניסו בפיוטיהן בסדר עבודות היום ד' פייסות טעו כולן במשנתינו ולא הבינו כי הפייסות החשובים במשנתינו לשאר ימות השנה הם ולא ביום הכיפורים לפי שכל עבודת היום אינה כשרה אלא בכהן גדול. ע"ש. והרמב"ן ז"ל במלחמותיו שם השיג עליו וכתב דאף ביוה"כ היה פייס לתרומת הדשן לפי שהיא עבודת הלילה וכן לדישון מזבח הפנימי וחושב שם ד' פייסות שהיו אף ביוה"כ וכן בתוס' יומא (כ:) איכא פלוגתא אי תרומת הדשן ביום הכיפורים היה בכהן גדול ע"ש:

והנה הגבורת ארי ביומא (יב:) הקשה להשיטות דאף תרומת הדשן היתה בכהן גדול א"כ הא דמקשינן בגמרא באירע פסול בכהן גדול לאחר תמיד של שחר במאי מחנכין את השני למ"ד אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט ואמאי לא פרכינן באירע פסול בכהן גדול בלילה קודם תרומת הדשן במה מחנכין להשני אפילו למ"ד דחלוקים הם באבנט דהא למ"ד דתרומת הדשן היא רק בב' כלים וא"צ לאבנט כלל א"כ אי אפשר לחנכו באבנט ותי' שם דהא בהא תליא דלמ"ד דתרומת הדשן א"צ אלא ב' כלים אינה חשובה עבודה וביום הכיפורים א"צ להיות בכהן גדול ולמ"ד דצריכה ד' כלים דחשיבא עבודה צריכה להיות בכהן גדול ושפיר מחנכין אותו באבנט ע"ש:

אך אי אפשר לומר כן דבאירע פסול בכהן גדול בלילה אי אפשר כלל לחנך את השני שהרי כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' כלי המקדש הט"ו דאין מושחין כהן גדול אלא ביום וכן אם נתרבה בבגדים אין מרבין אותו אלא ביום כו' ובתורת כהנים מפקינן לה מקרא דכתיב ביום המשח אותו א"כ באירע פסול בכהן גדול בלילה אין שום תקנה לחנך השני שיהא כשר לתרומת הדשן שהיא עבודת הלילה ואינה כשרה אלא בלילה כמ"ש תוס' יומא (כז:) ומהאי טעמא נמי לא פרכינן בגמרא אם אירע פסול קודם תרומת הדשן במה מחנכין אותו דבכה"ג ליכא שום תקנה לחנך השני ולהיות תרומת הדשן בכהן גדול:

אמרינן בתוספתא יומא [שהביא המלחמות ביומא] בכל יום ב' כהנים נכנסים אחד בכף ואחד במחתה היום נוטל המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו בד"א בקטורת של לפני ולפנים אבל בקטורת של מזבח הפנימי ה"ה כקטורת של כל ימות השנה ע"ש דהיינו דאין הכהן גדול נכנס בכף ומחתה לקטורת של מזבח הזהב אלא המחתה מכניס אחר כמ"ש המלחמות שם ויש לעיין אמאי אינו מכניס הכהן גדול אף המחתה לקטורת מזבח הזהב כיון דאף עבודות התמיד ג"כ ביוה"כ בכהן גדול ונראה מזה דכל עבודה שהיא בשאר ימות השנה בשנים גם ביום הכיפורים עבדינן בשנים ואין מבטלין זה אף ביוה"כ ונראה ג"כ בזה ליישב מה שמקשים הראשונים ז"ל מפני מה אין דישון מזבח הפנימי ביוה"כ בכהן גדול דהנה אמרינן בירושלמי יומא (פ"ב ה"א) א"ר והלא כהן המדשן את מזבח הפנימי יכול הוא לדשן את המנורה אלא לעשות פומבי לדבר ע"ש ונראה דמש"ה פריך מדישון מזבח הפנימי והמנורה ולא משאר עבודות שהרי כל עבודה ועבודה היה עושה כהן אחר שהרי תמיד י"ג כהנים זוכין בו ולא אמרינן שיעשה כולן כהן אחד משום דהתם אין הטעם משום פומבי רק כדי שיזכו הרבה כהנים ולא יזכה כהן אחד בכל העבודות ורק מדישון מזבח הפנימי והמנורה שהם עבודות פנים קא דייק, דבשביל שיזכו יותר כהנים לא היו עושין ביאה ריקנית כיון שכהן אחד יכול לעשות את שתיהן והתם הטעם שעושין בשנים הוא משום פומבי דמשום פומבי עבדינן אף ביאה ריקנית וכמו בדישון המנורה עצמה דאמרינן בירושלמי שם למה מטיבין וחוזרין ומטיבין כדי לעשות פומבי לדבר (לשון הירושלמי ובתלמודא דידן בית ה' אלקינו נהלך ברגש) ואע"ג דנכנס ב' פעמים להטבה ועושין ביאה ריקנית דמשום פומבי עבדינן כן א"כ כיון דקפדינן בדישון מזבח הפנימי ודישון המנורה שיהיו בשנים משום פומבי אף ביוה"כ עבדינן כן כיון דעושין אף ביאה ריקנית בשביל זה וכיון דכהן גדול מדשן את המנורה כדאמרינן ביומא נכנס להיטיב את הנרות דישון מזבח הפנימי היו עושין באחר ונראה ג"כ דזה דלקטורת נכנסים ב' כהנים אחד בכף ואחד במחתה אינו רק כדי שיזכו ב' כהנים דא"כ ביוה"כ אמאי אינו עושה שניהם כהן גדול מאי שנא משאר עבודות התמיד שבשאר ימות השנה זוכין בהן הרבה כהנים וביוה"כ כולן בכהן גדול אלא התם ג"כ הטעם משום פומבי ומש"ה אף ביוה"כ עושין כן:

הנה יש מהראשונים ז"ל שכתבו דמש"ה לא היה דישון מזבח הפנימי בכהן גדול משום דכל עבודות שהם לפני >>>

·
מעבר לתחילת הדף