גבורת ארי/יומא/יב/ב

גבורת ארי יומא יב ב

דף י"ב ע"ב

לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביוה"כ ק"ל למאן דמפרש דכל עבודות יוה"כ ואפי' תה"ד ומשם ואילך אפי' סדר עבודה של כל ימות השנה אפ"ה אין כשרים ביוה"כ אלא בכה"ג ולא בהדיוט א"כ איך קאמר הכא דנחלקו באבנט של כה"ד ביוה"כ מה ענין כה"ד ואבנטו ביוה"כ מכיון דאינו ראוי לשום עבודה ביוה"כ ויש לי לומר דמ"מ משכחת לה לעבודת כהן הדיוט ביוה"כ באברים ופדרים של תמיד של בין הערבים שניתותרו מערב יוה"כ דזה ודאי לכ"ע נעשה בהדיוט דאין לו ענין ושייכות כלל ליוה"כ דהא מן תמיד של ערב יוה"כ הוא מיהו הא לא משכחת לה אלא אליבא דר"י דאמר בפט"ז דשבת (דף קט"ז) דעולת שבת קריבה ביוה"כ ומשכחת לה בחל יוה"כ בא' בשבת אבל לר"ע דאמר התם דאין עולת שבת קריבה ביוה"כ לא משכחת כלל שיהא כהן הדיוט עובד עבודה ביוה"כ מיהו איכא למימר דהא דשמעתין כר"י אתיא וכדאמרן ולמאי דפי' התוס' לקמן (דף מ"ו) גבי אומר היה ר"מ אברי עולה שניתותרו עושה להן מערכה בפני עצמן וסודרה ואפי' בשבת בשם ריב"א ור"י דהא דאמרינן ולא עולת חול בשבת היינו בלא משלה בהן האור אבל במשלה בהן האור מע"ש שפיר דמי להקטירן בשבת וכן למאי דפי' התוס' עוד שם דהא דאמרינן ולא עולת חול בשבת דוקא בליל שבת דלא ניתן שבת לדחות בההיא שעתא אצל שום קרבן אבל סמוך לבקר כי מסדר מערכה דיומיה כיון דבלא"ה מסדר אש המערכה לצורך תמידין דיומא שרי להקטיר נמי לעולת חול ניחא דהשתא משכחת לה לכה"ד שיעבוד ביוה"כ כדאמרן וכ"ש דאפי' עולת חול מקטיר בשבת כ"ש ביוה"כ דאחר שבת ושם יתבאר דבר זה:

חדא דאבנטו של כה"ג ביוה"כ לא זהו אבנטו של כהן הדיוט ק"ל מאי קושיא דלמא האי ילבש מרבה לשאר בגדים השוין לכה"ג וכה"ד ולא מיירי קרא מאבנט כלל ועוד ק"ל מאי קאמר אלא מה ת"ל ילבש לרבות את השחקין מכדי הני ב' תשובות של רבי שתיהן אינן אלא אדר' דוסא דדריש ילבש להביא בגדי כה"ג אבל אדרשת ר"י להביא מצנפת ואבנט להרמה לא השיב כלום א"כ מ"ט נאדי מדרשת ר"י להביא מצנפת ואבנט ודרש לה לדרשה אחרינא לרבות את השחקין וכ"ש הא דמה ת"ל דקאמר דלא אתי שפיר דהא אכתי איכא למימר דילבש לדרשת ר"י אתא למצנפת ואבנט ובפ"ב יתבאר זה:

אלא מה ת"ל ילבש לרבות את השחקין בל"א פירש"י להביא שחקים דוקא משום בגדים שבישל קדירה לרבו וכו' וק"ל א"כ מאי לרבות דקאמר אין זה ריבוי אלא מיעוט שממעט בגדים טובים מלעבוד בהן עבודה זו של תה"ד:

ולא כהן הדיוט משום מעלין בקודש הקשו התוס' ל"ל ה"ט ת"ל כיון דראוי לכה"ג אי לאו משום איבה א"כ אינו יכול לשמש בד' בגדים דהו"ל מתוסר בגדים ול"ל דלאחר מיתת ראשון קאמר דלא הוי כה"ג משום איבה דהא מודה ר"י שאם מת ראשון שני חוזר לעבודה ולי נראה דמשום הא לא איריא די"ל הא דקאמר כה"ג משום איבה היינו מחיים דראשון ובאירע בו פסול ביוה"כ עוד הפעם אין ממנין אותו תחתיו שנית משום איבה דיאמר זה מצפה מתי יארע בו פסול כמו שחשו לאיבה שלא יאמר שמצפה שימות והא לא תקשה דאי ס"ד דלר"י דינו כהדיוט א"כ מאי קאמר ר' יוחנן מודה ר"י שאם עבר ועבד עבודתו כשירה מודה למאן לאו לר"מ בר פלוגתיה ומהשתא בע"כ הא דמודה דאם עבר ועבד דעבודתו כשרה היינו דעבד בח' בגדים דווקא דהא לר"מ שני כל מצות כה"ג עליו דאל"כ הא אמרינן בפ"ב דזבחים (דף י"ח) בני אהרן הכהנים בכיהונם מכאן לכהן הדיוט שלבש בגדי כה"ג ועבד עבודתו פסולה וש"מ דלר"י נמי דינו להיות כה"ג לכל דבר דהא לק"מ די"ל דהא דעבר ועבד דקאמר אדר"י היינו שעבד בד' בגדים כהדיוט והאי ומודה לאו לר"מ קאמר אלא טעמא דנפשיה קאמר דאע"ג דס"ל דאינו ראוי לכהן הדיוט אפ"ה אם עבר ועבד בדיעבד עבודתו כשירה ובד' בגדים כהדיוט דווקא דלר"י דינו כהדיוט לכל דבר מיהו מאי דפירשתי דוחק קצת לפרש כה"ג משום איבה והיינו באירע פסול לכה"ג שנית ביוה"כ דמאי איבה שייך כאן כיון דאין כה"ג ראוי לעבוד ובע"כ צריך אחר תחתיו מה לי אם זה משמש תחתיו או אחר ולא שייך כאן איבה והתוס' תי' דמש"ה ליכא קפידא כיון דע"פ ב"ד הוא אי לאו טעמא דמעלין כ"כ בפ"ק דמגילה מ"מ ק"ל מהא דאמרינן לקמן (דף ע"ב) דאמר רב דימי בגדים שכה"ג משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן ומייתי לה מקרא מיתבי' כהן משוח מלחמה אינו משמש לא בד' ככה"ד ולא בח' ככה"ג ומפרש אביי כה"ג משום איבה כה"ד משום מעלין בקודש והשתא ל"ל האי טעמא משום מעלין בקודש הא כיון דלר"ד מה"ת עובד בח' אי עבד בד' בלא"ה עבודתו פסולה דהו"ל מחוסר בגדים וי"ל דהא דקאמר כה"ד משום מעלין בקודש נ"מ אפי' עבר ממשיחתו ונתמנה משוח מלחמה אחר תחתיו אפ"ה אינו עובד בד' משום מעלין מ"מ ק"ל דהא ודאי כה"ג אע"ג דעבר ממשיחתיה אכתי בקדושתיה קאי דהא תנן בפ"ג דהוריות (דף ט') משוח שעבר ממשיחתו ואח"כ חטא וכן נשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט ומייתי לה התם מקרא אלמא משוח אע"פ שעבר אכתי בקדושתיה קאי ומש"ה מביא פר כדמעיקרא ושם בפ"ג (דף י"ב ע"ב) מיבעי לר"פ משוח שנצטרע מהו באלמנה ופשט לה מדתניא אין לי אלא עבר מחמת קריו עבר מחמת מומו מנין ת"ל והוא וש"מ מהא דאפי' עבר מחמת מומין וצרעת דאינו ראוי לעבודה כלל לעולם אפ"ה בקדושתייהו קיימי הלכך נ"ל לפרש דהא גופה דאמרה תורה דמשוח שעבר אכתי קאי בקדושתיה הוא מה"ט גופיה דמעלין בקודש ומש"ה פליג רחמנא בין משוח לנשיא דמשוח שעבר מביא פר ונשיא כהדיוט משום דהא דנשיא מביא שעיר לאו משום קדושה הוא דהא קרבנו נעשה בחוץ כמו של הדיוט אלא גדולתו גרמה לו לשנות גוף קרבנו משל הדיוט דהוא בשעיר והדיוט בכשבה או שעירה וכיון שעבר עבר ודינו כהדיוט אבל משוח קדושתו גרמה לו לשנות קרבנו שהרי דם פר כהן משיח נכנס לפנים מש"ה אע"פ שעבר לא פקע קדושתיה דקדושת הגוף לא פקע בכדי כדאמרינן בפ"ג דנדרים (דף כ"ט) גבי שור זה עולה ל' יום ומיניה ילפינן דלכל דבר אכתי בקדושתיה קאי ולא פקע מיניה והא גופה מטעמא דמעלין בקודש ולא מורידין ואפי' היכא דאינו ראוי לקדושה ראשונה כגון משוח שעבר מחמת מומין אפ"ה מצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה וכיון דהכי האי דנקט כהן הדיוט משום מעלין בקודש האי טעמא גופיה הוא טעמא דמדינא קדושת כה"ג עליו משעבר ואי לאו ה"ט הוי פקע לגמרי משעבר וכ"ת אי הא דמעלין בקודש מהא רבויא דכתי' גבי פר וכן גבי בתולה יקח ללמד דמשעבר מ"מ בקדושתיה קאי תרתי ל"ל נילף חד מחבריה ועוד הא הו"ל שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין לעלמא מהם י"ל דצריכי תרויייהו דאי מוהוא דגבי בתולה יקח ה"א דמש"ה נוהג במשוח שעבר הואיל ונוהג נמי במרובה בגדים ובמשוח מלחמה שמצווין על הבתולה כדאמרינן התם אבל פר כהן משיח אינו נוהג במרובה בגדים לרבנן ואפי' לר"מ דס"ל התם דנוהג במרובה בגדים מודה דבמשוח מלחמה אינו נוהג וה"א דמשעבר הרי הוא כהדיוט ואי הוי כתיב גבי פר דנוהג במשוח שעבר ה"א משום הואיל דאינו נוהג אלא במשוח לבד ולא במרובה בגדים לרבנן דר"מ אלימא קדושתו הואיל ומשוח בשמן המשחה כדא' בפ"ב דשבועות גבי אם נאמר משכן למה נאמר מקדש וכיון דאלימא קדושתו לכך קדוש אף משעבר אבל הא דמצווה על הבתולה דנוהג נמי במרובה בגדים ה"א מרובה בגדים דלא אלים קדושתו כ"כ אימא משעבר פקע קדושתו מש"ה צריכא והשתא דכתיבי תרווייהו ילפינן במה הצד למשוח שעבר שדינו ככ"ג לכל דבר ומשמש בח' בגדים מה"ת וכ"ת תינח לרבנן אבל לר"מ דס"ל מרובה בגדים מביא פר והוא דגבי בתולה ל"ל ת"ל מפר כיון דנוהג גם במרובה בגדים וי"ל דר"מ לא דריש לההוא והוא דהתם כר"ע דהתם לעבר מחמת מומו אלא כר"י ס"ל דאמר התם אחר שחלק הכתוב ריבה למשוח מלחמה א"נ אפי' תימא ר"מ כר"ע ס"ל מ"מ הואיל ופר אינו נוהג במשוח מלחמה ה"א דבמשיח שעבר נמי קלישא קדושתיה ואינו מביא פר משעבר קמ"ל וא"ת הא האי אין מורידין בקודש נ"ל בפי"א דמנחות (דף צ"ט) ממקום אחר מדכתיב ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וי"ל דאי מהתם ה"א בעודו בקדושתו דהתם מ"ל לענין לחם הפנים שביציאתו היו מניחים אותו על שולחן של זהב מה"ט דאין מורידין הואיל והיה מונח כל השבוע על שולחן הזהב שבהיכל אם היה מניחו ביציאתו על של כסף הוי הורדה והרי לחם הפנים קודם הקטרת הבזיכין עדיין בקדושתיה קאי כדמעיקרא ומועלין בו אבל כה"ג לאחר שעבר מחמת איזה סיבה ה"א דמעתה פקע קדושתיה מיניה לגמרי קמ"ל גבי פר ובתולה דלא ואי מהני ה"א דנהי דלא פקע קדושה לגמרי בכדי ע"י שום סיבה מ"מ אע"פ שהוא בקדושתו מותר לפחתו מכבודו הראשון כמו גבי לחם הפנים שלחן של זהב על של כסף קמ"ל מקרא דויקם דאפי' כה"ג נמי לא וא"ת למאי דפי' דמה"ת שני ראוי להיות כה"ג א"כ הא דאמרינן רפ"ז דנזיר (דף מ"ז) גבי מת מצוה משוח בשמן המשחה ומרובה בגדים משוח עדיף פי' ויטמא מרובה בגדים ולא משוח דזה מביא פר משוח שעבר ומרובה בגדים מרובה בגדים עדיף דעביד עבודה ואלו משוח שעבר לאו בר עבודה הוא ופי' התוס' והמפרש דכר"י אתיא דאמר שני אינו ראוי לכה"ג והשתא כיון דמשוח שעבר מה"ת בר עבודה הוא ואין שום מעלה מה"ת למרובה בגדים עליו והא האי מעלה דמשוח מביא פר ולא מרובה בגדים מעלה של תורה היא לרבנן דר"מ והשתא האיך מעלה דרבנן דמרובה בגדים על משוח שעבר דוחה למעלה של תורה דמשוח שעבר מביא מה"ת פר ולא מרובה בגדים א"ו הא דמשוח שעבר אינו ראוי לעבודה מה"ת הוא והואיל והאי מעלה נמי של תורה הוי משמע להגמרא דהאי מעלה דראוי לעבודה עדיף טפי מאידך מעלה וי"ל דכל הני מעלות ] [חסר כאן וחבל על דאבדין]:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף