מצודת דוד/תהילים/פא
< הקודם · הבא >
אלשיך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
הרנינו. בפה:
עוזנו. שהוא לנו למעוז וחוזק:
הריעו. בשופר:
ג[עריכה]
שאו זמרה. הרימו בפה קול זמרה ותנו קול על התוף וכנור שקולו נעים:
ד[עריכה]
בחודש. בהתחלת החודש ר"ל ביום הראשון תקעו שופר:
בכסה. בזמן המיועד להיות בו יום חג והוא ר"ה:
ה[עריכה]
כי חק. התקיעה ההיא היא חק גזרת המקום על ישראל כי הוא יום המשפט ובא התקיעה לזרז על התשובה לזכות במשפט:
ו[עריכה]
עדות. ביום הזה שמו עדי הזהב על יוסף כמ"ש וישם רביד הזהב על צוארו (בראשית מ"א:מ"ב) כי ארז"ל בר"ה יצא יוסף מבית האסורים:
בצאתו. בעת שיצא למשול על ארץ מצרים:
שפת. אז היה יוסף משתבח לומר שפת לשון אשר לא ידעתי מעולם הנה עתה אשמע ואבין כי ארז"ל שבא גבריאל ולמדו שבעים לשון לפי שכתוב בנמוסי מצרים שאין למשול בהם כ"א המכיר בכולן:
ז[עריכה]
הסירותי. אמר במקום ה' בזה היום הסירותי מסבל שכמו של ישראל כי ארז"ל בר"ה בטלה העבודה מאבותינו במצרים:
כפיו. העברתי כפיו מן הדוד ממה שהיה מבשל לאדוניו ועשה לו מלאכת עבד:
ח[עריכה]
בצרה. בעת הצרה כשקראת אלי הוצאתיך ממנה:
אענך. עניתיך במה שהייתי מסתיר ממך:
רעם. בעת עברם בים והיה על המצרים לבדם שנאמר קול רעמך בגלגל (לעיל טז):
אבחנך. ר"ל עם כי היה בחון וידוע לפני שתחטא במי מריבה עכ"ז עניתיך בעברך במי הים:
סלה. ר"ל וכ"כ עד עולם דרכי להושיע בעת צרה עם כי נגלה לפני שיחטא בדומה לה:
ט[עריכה]
שמע עמי. אמרתי מאז שמע עמי והנה אתרה לשמוע אמרי:
ישראל. ר"ל כי אם תשמע לי אתה ישראל:
יא[עריכה]
אנכי. ר"ל הנה הלא אני המעלך מארץ מצרים וידי בכל משלה ולזה הרחב פיך לשאול ממני כל חפצך ואמלאם אם תשמע לי:
יב[עריכה]
ולא שמע. אבל עמי לא שמע לקולי:
לא אבה. לא רצה לשמוע לי:
יג[עריכה]
ואשלחהו. שלחתים מארצם ללכת בגולה כי הלכו בשרירות לבם ובעצתם הרעה:
יד[עריכה]
לו עמי. אם היה עמי שומע לי וגו':
טו[עריכה]
כמעט. כשעור מעט זמן חיש מהר הייתי מכניע אויביהם והייתי משיב ידי על הצרים להכות ולחזור ולהכות:
טז[עריכה]
משנאי ה'. השונאים הנחשבים לשונאי ה' היו אז מכחשים לו לומר שאינם שונאים על כי יפחדו מהעונש:
ויהי עתם. עת הטובה ההיא היתה לעולם מבלי הפסק:
יז[עריכה]
ויאכילהו. אז היה ה' מאכיל אותו ממיטב החטים והיה משביעו דבש הזב מן הצור וכן הוא אומר ויניקהו דבש מסלע (דברי' לב) והוא מדרך משל לומר שהיה רב שפע במקום יובש וצמא אם היו הולכים בדרכי המקום:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |