מצודת דוד/תהילים/פ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png פ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

רועה. אתה רועה ישראל קשוב תפלתנו:

נוהג. אתה הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן ולפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו:

יושב. אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון הופיעה והאר לנו ישועה:

ג[עריכה]

לפני אפרים וגו'‎. ר"‎ל לצורך גאולתם עורר את גבורתך וגו'‎:

ולכה. כמו ולך כן הוא ע"‎פ המסורה ור"‎ל עליך:

ד[עריכה]

השיבנו. אליך:

והאר. הראה לנו פנים מאירות ושוחקות ונהיה נושעים:

ה[עריכה]

עשנת. כעסת למאס תפלת עמך:

ו[עריכה]

לחם דמעה. במקום הלחם האכלתם דמעה כי דמעת הבכי מונע תאות האכילה וכאלו משביע כדבר מאכל:

ותשקמו. השקית אותם בדמעות מלוא שליש ר"‎ל הדמעות הרוו צמאונם:

ז[עריכה]

מדון. בעלי דין ומריבה:

ט[עריכה]

גפן. ישראל הנמשל לגפן הלוא אותם הוסעת והוצאת ממצרים:

תגרש. מא"‎י גרשת שבעה עממין ונטעת אותם במקומם:

י[עריכה]

פנית לפניה. את העובדי כוכבים ההם ושרשת שרשיה של ישראל ותמלא את הארץ ממנה:

יא[עריכה]

צלה. של עדת ישראל:

וענפיה. של העדה ההיא היו ארזים חזקים ר"‎ל משלו על כל הארץ וגדלו למעלה:

יב[עריכה]

תשלח. פשטה ענפיה עד ים פלשתים והוא האורך:

ואל נהר. זה נהר פרת והוא הרוחב:

יג[עריכה]

למה. עתה למה תחשב לאויב ופרצת גדריה וכל עוברי דרך מלקטים פריה ר"‎ל למה נתתם להפקר לכל:

יד[עריכה]

יכרסמנה. הנמשל לחזיר מיער למה יכרית ויכלה אותה:

וזיז. החיות הזזים בשדה כ"‎א ירעה בה ויאכל פריה:

טו[עריכה]

שוב נא. שוב עתה אלינו:

פקוד. השגיח על הגפן הזאת:

טז[עריכה]

וכנה. מקום מושב הגפן אשר ימינך נטעה בה את הגפן והיא א"‎י:

ועל בן. ר"‎ל תן השגחתך על א"‎י ועל הבן אשר חזקת לך והוא ישראל:

יז[עריכה]

שרופה באש. הלא הגפן ההיא שרופה היא באש וכרותה ממקומה והמה הולכים ואבודים מגערת כעסך:

יח[עריכה]

תהי ידך. מעתה תהיה ידך להגן על איש שהושעת בימינך:

ועל בן וגו'‎. הוא כפל ענין במ"‎ש כי היא היא ועל ישראל יאמר:

יט[עריכה]

ולא נסוג. לא נשוב אחור ממך:

תחיינו. ר"‎ל הוציאנו מן הגלות ונקרא אז בשמך להודות לך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף