מצודת דוד/שמואל ב/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון משאת המלך דפים מקושרים הפטרת שמיני (מתחיל בפ"ו) למנהג אשכנז פסוקים א-יז למנהג תימן פסוקים א-ג

מצודת דוד ‏ שמואל ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בביתו. הראוי לו לפי מעלתו:

ב

בבית ארזים. כראוי לפי מעלתו:

בתוך היריעה. הוא האהל האמור למעלה, ורצה לומר: וכי זהו הבית הראוי לארון אלהים:

ג

כל אשר בלבבך. כאומר אם חפצך לבנות בית לה', עשה חפצך:

ה

האתה. וכי אתה תבנה לי בית, בתמיה ורצה לומר: דייך בכל הטובות שעשיתי כבר לך, וכאשר מסיים והולך במקראות שלאחריו:

ו

כי לא ישבתי. אשר לא ישבתי בבית למיום וגו', רצה לומר: הנה עד הנה לא ישבתי וגו', ואתה תבנה לי, בתמיה:

ז

בכל אשר התהלכתי. בכל המקומות אשר התהלכתי וגו', וכי דברתי להמיוחד שבהם הוא השופט אשר הוקם לרעות את עמי, וכי דברתי לו למה לא תבנו לי בית במקום הזה ולא אשב עוד באהל, ואם כן מזה דע לך שבנין הבית שמור הוא למי שיבנהו, ולא כל הרוצה לבנות יבוא ויבנה, שאם היה לכל מסור, הייתי מצוה עליו מאז:

ח

ועתה. רצה לומר: הואיל ודבר גדול הוא, אמור לדוד עבדי, הלא הרבה טובה עשיתי עמך, כי לקחתיך מן הנוה וגו':

ט

שם גדול. להתפרסם בכל העולם, ככל הגדולים אשר מעולם אנשי השם ורבותינו ז"ל אמרו (פסחים קיז ב): שזהו מה שאומרים מגן דוד:

י

ושמתי מקום. בימיך שמתי מקום מנוח וקבוע לעמי ישראל ונטעתיו על אדמתו ושכן במקומו:

ולא ירגז. לא יחרד עוד לנוע ממנה:

כאשר בראשונה. רצה לומר: טרם הקמת השופטים:

יא

ולמן היום. מוסב למקרא של מעלה, לומר: לא יענו עוד בימיך את ישראל, כאשר ענו בראשונה עד לא הוקמו השופטים ובזמן השופטים:

והניחותי לך. כי אניח לך מכל אויביך:

והגיד לך ה'. עוד זאת עשה עמך ה', שהגיד לך שיעשה לך בית, רוצה לומר: בית מלכות לך ולזרעך אחריך, וכאשר אמרה אביגיל (שמואל א כה כח): כי עשה וגו' בית נאמן, ואם כן מה מאוד היטב עמך, ודי לך באלה אף אם לא תבנה הבית:

יב

כי ימלאו ימיך. אלא כאשר ימלאו ימיך וגו':

יג

הוא יבנה. כי אליו שמורה הגדלת השם בבנין ביתי:

עד עולם. לזרעו אחריו:

יד

לאב. כמו האב המייסר את בנו בשבט, ואל המיתו בל ישא נפשו:

בהעותו. כשיחטא לפני, אייסרו בשבט ובנגעים שמייסרים להם בני אדם:

טו

וחסדי. אבל לא אסיר חסדי ממנו למאוס בו כאשר הסירותי חסדי מעם שאול, אשר בעונו הסירותיו מלפניך, לשתירש אתה את מלכותו:

טז

ונאמן ביתך. וקיום ביתך וממלכתך תהיה עד עולם, כמו שהוא היום לפניך, כן יהי כסאך נכון עד עולם:

יז

כן דבר נתן. רוצה לומר: עם שמתחילה הסכים על ידו ואמר לו כל אשר בלבבך לך עשה, לא בוש לחזור ולמחות בו בדבר ה':

יח

לפני ה'. לפני הארון:

ומי ביתי. כי הלא מרות המואביה אני בא:

עד הלום. עד המעלה שאני בה עכשיו:

יט

ותקטן. החסד הזה עוד קטנה היא בעיניך, עד שדברת על בית עבדך למרחוק, רצה לומר: לדורות העתידים, בתת המלכות לזרעי עד עולם:

וזאת תורת האדם. מה שדברת עלי, היא תכונת ותואר האדם הגדול במעלה, המיוחד בבני אדם, ולא תכונת אדם שפל ונבזה כמוני:

כ

ומה יוסיף. מעתה אין לי עוד דבר לשאול ממך, לא עלי ולא על זרעי:

ואתה. הואיל ואתה ידעת ורחמת את עבדך לעשות לי כזאת מבלי שאלה ובקשה:

כא

בעבור דברך. רצה לומר: הנה אינני ראוי לכל הגדולה הזאת, אולם בעבור גזירתך ורצונך עשית לי הגדולה הזאת, ואף להודיע לי את כל אלה, כאלו באה לתשלום גמול על מעשי, והיה מתמיה בעצמו לומר, וכי לא די לי החסד, עד שגם הודעתני מה שיהיה אחרי:

כב

על כן. רצה לומר: בעבור שלא נשיג לדעת עומק מחשבות חסדך, על כן ידענו כי מאוד גדלת, ואין בינת אדם משגת תכלית מעשיך:

כי אין כמוך. בכדי להעריך ממנו עומק מחשבותיך:

ככל אשר שמענו. ככל הדברים הנפלאים אשר שמענו:

כג

ומי כעמך. רצה לומר: הואיל ואין זולתך, אם כן מי ומי מהגוים מאושר ומשובח כעמך ישראל, אשר המה גוי מיוחד בארץ:

לפדות לו לעם. לפדות ממצרים להיות לו לעם:

ולשום לו שם. לפרסם את שמו בעולם:

ולעשות לכם. לישראל ידבר בלשון נוכח:

ונוראות לארצך. לעשות נפלאות נוראות לארצך בעת הכיבוש לגרשם מפני עמך וגו', והוא מקרא קצר:

גוים ואלהיו. מגוים, והם אנשי מצרים, ומאלהיו, ולא יכלו להחזיק בהם, לא הם ולא אלהיהם:

כד

עד עולם. כי לא יחליפם ולא ימיר אותם:

כה

הקם עד עולם. שיהיה עד עולם המלכות מזרעו:

כו

ויגדל שמך. ובזה יגדל שמך עד עולם, כי יאמרו הכל, שעד עולם הוא אלהי ישראל, ואף בית דוד נכון לפניו למנוחה עד עולם, ואין בו חלילה השתנות לחזור מדבריו (כז) כי אתה וכו' גליתה. רצה לומר: הואיל והודעתני שתבנה לי בית מלכות לזה מצאתי את לבי להתפלל עליה, ולולי זאת לא ערב לבי לגשת להתפלל על דבר גדול כזה:

כח

אתה הוא האלהים. אם כן בידך הכח למלאות דבדיך:

ודברך יהיו אמת. גם ידעתי אשר תקיים דבריך:

ותדבר וגו'. גם ידעתי שאתה ה' דברת עלי הטובה הזאת, כי דברי נתן הנביא דבר ה' המה:

כט

ועתה. רצה לומר: והואיל וכן הוא, אין צורך מעתה להתפלל עוד על הדבר, אולם שאלתי היא: הואל נא וברך וגו' להיות לעולם לפניך, רצה לומר: ברכם במתנת לב טהור ללכת בתורתך, בכדי שיהיו ראוים לקבל החסד הגדול הזה:

כי אתה וגו' דברת. ולא ישוב ריקם, ואך אשאל שבית עבדיך יבורך מברכותיך לעולם, להיות יראי ה' וחושבי שמו, לבל תסור המלוכה בעונם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף