מצודת דוד/עזרא/ד

מצודת דוד ‏ עזרא ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

צרי יהודה. הם העובדי כוכבים אשר הושיב מלך אשור בערי ישראל:

ב

נבנה עמכם. כוונתם היה להתחבר עמהם לדעת מצפוני לבבם למצוא עלילה מה להשבית את המלאכה:

ולו אנחנו זובחים. כמ"ש בהם את ה' היו יראים (מ"ב יז):

מימי אסר חדון. כי סנחרב שגלה את ישראל הומת ע"י בניו ומלך אסר חדון בנו תחתיו כמ"ש במלכים והוא הושיב במקומם מבבל ומכותה וכו':

ג

לא לכם ולנו. לא לשנינו יחד אנחנו ואתם לבנות הבית כי מה לכם לבנות הבית לה' רק אנחנו בני ישראל יחד נבנה הבית לה':

כאשר צונו. ר"ל אותנו צוה המלך ולא אתכם:

ד

מרפים. הביאו מורך בלבבם למען ירפו ידיהם מן הבנין:

ומבהלים. היו מפחידים אותם מלבנות:

ה

וסוכרים. היו שוכרים יועצים בעבורם לייעץ את המלך אחר דעתם ולהפר עצת היהודים:

ועד מלכות דריוש. הוא דריוש הפרסי המולך אחר אחשורוש אביו:

ו

כתבו שטנה. בדבר בנין הבית לבל יתן רשות לבנותו:

ז

ארתחששתא. הוא כורש הפרסי ושם ארתחששתא הוא כנוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למצרים ואבימלך לפלשתים:

כתב בשלם. כתב מכתבו בדברי שלום:

מתרדת טבאל. הוא היה הראש מן משלחי הכתב ושאר רעיו עמו היו באגודה אחת לשלוח אל ארתחששתא:

וכתב הנשתון. כתב המפורש היה כתוב בתואר כתב ארמית ומפורש בלשון ארמית:

ח

בעל טעם. היודע לסדר דברי הכתב במליצה נאותה:

ספרא. היודע לאמן ידו בכתיבה:

כתבו. הם כתבו אגרת א' להלשין על ירושלים רחום היה המסדר ושמשי היה הכותב:

כנמא. ר"ל דברי האגרת היה כאשר נאמר למטה:

ט

אדין. אז באותו המעמד והעצה היה רחום וכו' ושאר חבריהם:

דיניא וכו'. הם שמות עובדי כוכבים ידועות אצלם אשר ישבו בערי שומרון והיו גם המה במעמד העצה היעוצה:

י

ושאר אומיא. ושאר העובדי כוכבים אשר הגלה אסנפר והוא סנחריב בלשון פרסי:

רבא ויקירא. כן נקרא סנחריב על כי היה מלך גדול ומכובד:

והותב. הושיב את העובדי כוכבים ההם בהערים של שומרון ר"ל הסמוכים לה ואף שנאמר למעלה שאסר חדון בנו הושיב אותם בערי שומרון מ"מ אמר שהושיב הוא על כי היה במצותו:

ושאר. גם שאר היושבים בעבר נהר פרת המפסיק בין בבל לא"י וגם כענת והוא שם מקום מטרפולין לכל אלה ור"ל כל אלה הסכימו בדבר האגרת:

יא

דנה. זאת סדור טופס האגרת אשר שלחו אליו וחוזר ומפרש אל ארתחששתא המלך:

עבדך. ר"ל אנחנו הכותבים המה עבדיך אנשי עבר הנהר ויושבי כענת:

יב

ידיע להוא. ידוע יהיה למלך אשר היהודים אשר עלו מעמך לבוא אלינו הנה באו לירושלי':

קריתא. העיר המורדת והרעה המה בונים והחומה רוצים לגמור ולכלות והיסודות יקשרו ויחברו זה לזה ר"ל מתקנים מקום המקולקל להיות כל היסוד בחבור אחד:

יג

כען. עתה ידוע יהיה למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יגמרו וישלמו מנדה וגו' אזי מיני המסים ההם לא יתנו עוד כי יתחזקו בחיזוק העיר וימרדו במלך:

ואפתום. הכנסת המלכים יהיה ניזק ונפסד כי לא יתנו עוד מס למלכי פרס:

יד

כען. עתה בעבור אשר רוצים אנו אשר חורבן המקדש יהיה חרוב כשהיה:

וערות. כי בזיון המלך לא יפה וכשר לנו לראות ולשתוק:

על דנה. על זאת שולחים אנחנו ומודיעים למלך:

טו

די יבקר. אשר יחפש בספר הזכרונות של אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע אשר העיר הזאת היא עיר מורדת ומזקת למלכים ולמדינות:

ואשתדור. ומרידות וסרבנות עושים בה מן ימי עולם:

על דנה. בעבור זאת העיר הזאת נעשית חורבה:

טז

מהודעין. מודיעים אנחנו למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יוגמרו ויושלמו:

לקבל דנה. בעבור זאת לא יש לך חלק בעבר הנהר כי הכל ימרדו בך בעבור זאת או היהודים יתגברו וימשלו הם על כל אנשי עבר הנהר:

יז

פתגמא. דבר שלח המלך:

על רחום וכו'. אל רחום וכו' ושאר חבריהם אשר יושבים בשומרון ושאר אנשי עבר הנהר לכולם יהיה שלום וגם לכעת יהיה שלום והיא כענת הנזכר למעלה ונפל הנו"ן:

יח

נשתונא. הדברים המפורשים אשר שלחתם אלי מפורש נקרא לפני:

יט

ומני. וממני הושם גזרת אומר וחפשו בספר הזכרונות ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מן ימי עולם מתנשאת עצמה על מלכי העובדי כוכבים:

ומרד. ומרידה וסרבנות נעשה בה:

כ

ומלכין. ומלכים חזקים היו על ירושלים ומשלו בכל עבר הנהר:

ומדה. הוא מנדה ר"ל מיני המסים ההם היו נותנים להם:

כא

כען. עתה עשו גזרת אומר לבטל האנשים האלה מן הבנין:

וקריתא. והעיר הזאת לא תבנה עד ממני יושם גזרת אומר ר"ל עד שאתן רשות לבנותה:

כב

וזהירין. הוו זהירים מלעשות שגגה על זאת ר"ל על אל תשגו לעבור מצותי בשגגה:

למה ישגא. למה יתגדל ויתרבה מעשה השחתה להזיק את המלכים כי אם יתגברו הנה ישחיתו כל מלכי הארץ:

כג

אדין. אז מן אשר טופס הדברים המפורשים של המלך נקראו לפני רחום וכו' וחבריהם:

אזלו. הלכו בחפזון לירושלים אל היהודים ובטלו אותם ממלאכתם בזרוע ובכח:

כד

באדין. אז בטלה מלאכת בית אלהים אשר בירושלים:

והות. והיתה בטלה עד השנה השניה למלכות דריוש הפרסי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף