מצודת דוד/מלכים א/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון משאת המלך דפים מקושרים הפטרת מקץ פסוקים טו-כח (ממשיך בפ"ד)

מצודת דוד ‏ מלכים א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויקח וגו'. מקודם גיירה, והיו לו בה קידושין (יבמות עו א):

עד כלותו וגו'. אמרו חז"ל (ראה לקמן ט כד ובדברי הימים ב ח יא), הוציאה מעיר דוד, אל הבית אשר בנה לה:

ב

רק העם. רוצה לומר: הם לבדם היו מזבחים בבמות הרבה, כל אחד בחצרו, כי עדיין לא נבנה הבית לאסור הבמות, אבל המלך דוד היה זובח אז בבמה הגדולה אשר בגבעון, שעמדה לפני משכן ה', או במזבח אשר בירושלים, שעמד לפני ארון האלהים, ולא בזולתה, כי הרבות הבמות, קרובות קצת למשפט העובדי כוכבים:

עד הימים ההם. אשר בנהו שלמה:

ג

רק בבמות. רק בזה סר מדרך דוד אביו, כי היה מזבח ומקטיר בבמות הרבה, ככל העם:

ד

הגדולה. רוצה לומר: גדולה בקדושתה, כי היא מזבח הנחושת שעשה משה:

אלף עולות. ביום אחד, לא בפעם אחת, כי קטן הוא מהכיל:

יעלה. כמו עלה, עתיד במקום עבר, וכמוהו רבים במקרא:

ו

חסד גדול. להמליכו בהיותו רועה צאן:

כאשר הלך. על כי אשר הלך וגו' עמך. רצה לומר: הגלוי לך:

ותשמר לו. שמרת המלוכה בידו, בקום עליו אדם:

כיום הזה. אשר נתקיימה, כי אני בנו ויושב על כסאו:

ז

צאת ובוא. לצאת ולבא מפני העם, להנהיגם כראוי:

ח

עבדך וגו'. רצה לומר: ועוד שאני מלך על עם אשר בחרת, ואף רבים המה, ומהצורך לחכמה רבה להנהיג עם כזה:

ט

ונתת. לזאת אשאל לתת לי לב מבין לשפוט וגו':

כי מי יוכל. אי אפשר לשפוט עם כאלה מחכמת לבבי, מבלי עזר מן השמים:

יא

נפש אויביך. להיות מסור בידך:

הבין. בינה להבין משפטו:

יג

כל ימיך. רצה לומר כל ימי חייך תהיה בעושר ובכבוד. או רצה לומר: כל ימיך לא ימצא כמוך בעושר וכבוד, אבל לאחריו יתכן שיהיה כמוהו:

טו

ויקץ וגו'. כשהקיץ ידע שהוא חלום, אולם בחלומו נדמה לו כאלו הדברים נעשו בהקיץ:

יז

בי אדוני. להאזין דברי:

יח

אין זר אתנו וגו'. להיות עד בדבר:

יט

אשר שכבה. מיתתו היה, על אשר שכבה עליו והעמיסה עליו ומת, כי אם היה על ידי חולי, היו הנשים המבקרות יודעות בן מי הוא:

כ

ואמתך ישנה. ולא הרגשתי בדבר:

כב

ותדברנה. היו מתווכחות על הדבר:

כג

זאת אומרת. כאומר מה לי בהויכוח, עיקר המשפט הוא בדבר ההכחשה של מי הוא הילד החי:

כה

גזרו. מתוך דבריהן הכיר המלך בחכמתו, הדין עם מי, ואמר, להיושבים לפניו, שכן הוא האמת שהאחת גנבה הילד החי, ולאמת דבריו עשה הבחינה:

כו

גם לי וגו'. היות עצם כוונתה היתה לבל תשמח חברתה במיתת בנה, כי מה לה להניק בן אשה אחרת, ובשמעה שצוה המלך להמיתו, רצתה יותר בזה, כי אז לא תשמח עוד חברתה, והיא לא תניק בן אשה אחרת והמלך השכיל מדעתו מתחילה שתחפוץ יותר בזה:

כז

תנו לה. להאשה שאמרה תנו לה את הילוד וגו':

היא אמו. הואיל ומרחמת עליו:

כח

ויראו. בראותם כי בחכמתו מבין תעלומות לב:

לעשות משפט. להבין האמת עם מי, ולבררו על ידי בחינה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף