מפתחי חכמת אמת/ס
|
< הקודם · הבא > |
כל עשר הספירות מתחלקות לה' פרצופים, כלומר מחמת גודל האחדות בהן, נמצא דהגם שבמציאות הן עשר, בכ"ז ניכרת בהן רק ה' בחינות הנקראות: ה' פרצופים[א].
ענין פרצוף מבאר רמח"ל ז"ל[ב] בזה הלשון: "כל ספירה שיש לה שליטה בפני עצמה נקראת פרצוף בפני עצמו", והביאור בענין "שליטה בפני עצמה" נ"ל, דהנה הגם שנתבאר כי כל ספירה ומדרגה כלולה מעשר, ועשר מעשר כידוע ענין ההתכללות בכל מקום, מכל מקום אינם ניכרים בהן בגילוי חילוק איברים וכל הפרטים[ג], ומה שניכרת בהן בגילוי, היא רק החסד או הגבורה לבד כו', החלק העצמי שבספירה. אמנם הספירות אשר הן בבחינת פרצוף, ישנם בהן כל הפרטים גם בגילוי ממש[ד], אשר משום זה יש להן שליטה בפני עצמן, גם בלא שיתוף ספירות אחרות, מחמת שגם בעצמן כלולות מהכל, ובגילוי.
הספירות אשר הן בבחינת פרצוף שלם הן: "כתר", "אבא" - חכמה, "אימא" - בינה, "זעיר אנפין", ו"נוקבא" - מלכות[ה].
הנה כמה מקובלים אינם חושבים רק ד' פרצופים, ובאמת אין זה סתירה למה שביארנו שיש ה' פרצופים, כי בודאי סברתם הוא מטעם שכתבנו למעלה בסי' ל"ב, שיש ספרים שאין חושבין לפעמים הכתר במנין עשר הספירות, מחמת גודל התעלמותו, ולפי זה אין חושבין הפרצוף "אריך אנפין" שהוא בכתר, ואינם רק ד' פרצופים: אבא, אימא, זעיר אנפין, ונוקבא.
- ↑ כי צורת אות ה' היא ו' ד', המרמזת שבאמת מספרן ו' ד' - עשר, רק בגילוי אינן ניכרין רק ה' בחינות.
- ↑ "קל"ח פתחי חכמה" פתח ע"ד.
- ↑ על דרך משל זרע האדם, עם היותם כלולים מכל אביר הגוף, מ"מ אינם נכרים בו בגילוי גמור, ורק נסתרים ונעלמים בו.
- ↑ ועיין בזה בס' "טל אורות" בפתיחה לפרק כ"ב.
- ↑ כבר נתבאר למעלה בס' כ"א, שרק חלק "אריך אנפין" דכתר מתלבש באצילות ולא חלק "עתיק יומין", כי הוא עוד למעלה מאצילות, וזהו גם כן הענין המובא בספר יצירה (פרק א' משנה ד') בענין הספירות "עשר ולא אחד עשר", הכוונה שחלק "עתיק יומין" אינו נמנה בתוך חשבון הספירות.