מפתחי חכמת אמת/נו

נו. שורש וענין אורות וכלים

הנה ב"עץ חיים" קורא להאורות והכלים בשם: עצמות וכלים, כלומר עצמות הם האורות^[א]. והענין הוא, דהנה מקור ושורש האורות הוא מאור הקו, ומקור הכלים הוא מאור הרשימו^[ב], ולהיות שאור הקו נמשך וירד מאור אין סוף ב"ה עצמו, כמו שנתבאר למעלה, משום זה נקראים האורות בשם עצמות, מחמת ששורשם הוא מאור הקו שנמשך מאור אין סוף ב"ה עצמו. ומשום זה מבואר ב"פתח אליהו" על האורות הלשון: "ואנת כו' דאשקי לאילנא בההוא נביעו", כלומר: אנת ממש, מחמת דהאורות נמשכים מאור הקו הנמשך מאור אין סוף ב"ה עצמו^[ג].

↑ ועיין ב"פרדס" להרמ"ק זצ"ל שער עצמות וכלים פרק ד'.
↑ "קל"ח פתחי חכמה" ובס' "פתחי שערים" נתיב הצמצום פרק ט'. וכן מבואר בס' "דרך מצותיך" מצות האמנת אלקות פרק ו'. ועיין בסידור להרב זצ"ל בסוף הפירוש על "פתח אליהו".
↑ והנה בהשקפה הראשונה רציתי לומר, דהא דמבואר ב"עץ חיים" שער הכללים, וב"משנת חסידים" מסכת אורות הטעמים פרק א', וכן ב"כללי חכמת אמת" להרמח"ל זצ"ל בענין עשר הספירות, שנתהוו י' פנימיים וי' מקיפין, שהכוונה היא על ענין אורות וכלים שהם בבחינת פנימי ומקיף, וכמו שמשמע שם ב"כללי חכמת אמת" שמסיים בזה הלשון: ושתי הבחינות אלו הן עשר ספירות שלימות, שמשמע לכאורה דקאי על ענין אור וכלים שהם ביחד עשר ספירות אחת. אבל באמת טעות הוא, דהנה מבואר שם שהמקיפין נתפשטו מצד הימין והפנימיים מצד השמאל, בהטעם, כי מחמת שהמקיפין הם האורות היותר גבוהים, ועל כן נשארו בבחינת מקיפין על הכלים ולא יכלו להתלבש בתוכם, משום זה נתפשטו מצד הימין, והפנימיים שאינם כל כך גבוהים נתפשטו מצד השמאל, כי הימין הוא גם כן יותר זך מהשמאל, להיותו בחינת חסד, ואלמלי הי' כוונתם בפנימיים על האורות, ובמקיפין על הכלים, שהם מקיפין על האורות, הרי לפי זה המקיפין נמוכין במדרגה מהפנימיים, ובדבריהם מבואר שהמקיפין גבוהים יותר אשר משום זה נתפשטו מצד הימין, אלא הכוונה היא, דשתי מדרגות הללו: פנימיים ומקיפין, הן בהאורות לבד. ולקמן בסי' נ"ט נבאר בס"ד ענינם. גם מבואר בספרים, שעיקר התהוות הכלים היא מכח התחברות הפנימי עם המקיף, אשר מזה מוכרח ג"כ ש"כלים" הם ענין אחר לגמרי.

שולי הגליון

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] ועיין ב"פרדס" להרמ"ק זצ"ל שער עצמות וכלים פרק ד'.

[2] "קל"ח פתחי חכמה" ובס' "פתחי שערים" נתיב הצמצום פרק ט'. וכן מבואר בס' "דרך מצותיך" מצות האמנת אלקות פרק ו'. ועיין בסידור להרב זצ"ל בסוף הפירוש על "פתח אליהו".

[3] והנה בהשקפה הראשונה רציתי לומר, דהא דמבואר ב"עץ חיים" שער הכללים, וב"משנת חסידים" מסכת אורות הטעמים פרק א', וכן ב"כללי חכמת אמת" להרמח"ל זצ"ל בענין עשר הספירות, שנתהוו י' פנימיים וי' מקיפין, שהכוונה היא על ענין אורות וכלים שהם בבחינת פנימי ומקיף, וכמו שמשמע שם ב"כללי חכמת אמת" שמסיים בזה הלשון: ושתי הבחינות אלו הן עשר ספירות שלימות, שמשמע לכאורה דקאי על ענין אור וכלים שהם ביחד עשר ספירות אחת. אבל באמת טעות הוא, דהנה מבואר שם שהמקיפין נתפשטו מצד הימין והפנימיים מצד השמאל, בהטעם, כי מחמת שהמקיפין הם האורות היותר גבוהים, ועל כן נשארו בבחינת מקיפין על הכלים ולא יכלו להתלבש בתוכם, משום זה נתפשטו מצד הימין, והפנימיים שאינם כל כך גבוהים נתפשטו מצד השמאל, כי הימין הוא גם כן יותר זך מהשמאל, להיותו בחינת חסד, ואלמלי הי' כוונתם בפנימיים על האורות, ובמקיפין על הכלים, שהם מקיפין על האורות, הרי לפי זה המקיפין נמוכין במדרגה מהפנימיים, ובדבריהם מבואר שהמקיפין גבוהים יותר אשר משום זה נתפשטו מצד הימין, אלא הכוונה היא, דשתי מדרגות הללו: פנימיים ומקיפין, הן בהאורות לבד. ולקמן בסי' נ"ט נבאר בס"ד ענינם. גם מבואר בספרים, שעיקר התהוות הכלים היא מכח התחברות הפנימי עם המקיף, אשר מזה מוכרח ג"כ ש"כלים" הם ענין אחר לגמרי.

[א]

[ב]

[ג]

מפתחי חכמת אמת/נו

תפריט ניווט

חיפוש