מפתחי חכמת אמת/מ
< הקודם · הבא > |
כבר רמזנו למעלה שכל עשר הספירות יחד, הנה קומה שלימה בצלם אדם ישר. והגם שהכל מבואר היטב במאמר "פתח אליהו" ובמפרשים שם, בכל זאת כדי שלא לפגום את שלימות חיבורי הנוכחי לא אמנע מלהציג עוד הפעם דבריהם הקדושים בתוספות ובביאור.
הנה עשר הספירות בצלם אדם ישר מתחלקות על דרך זו: חכמה מוחא, בינה ליבא, חסד דוגמת דרועא ימינא שבאדם עד"מ, גבורה דרועא שמאלא, תפארת גופא, נצח והוד תרין שוקין, יסוד סיומא דגופא אוב"ק, מלכות פה.
כבר נתבאר לעיל שכל ששת הספירות, חג"ת נה"י, יחד, נקראות בשם זעיר אנפין, וכמו שיבואר בס"ד בסמוך הטעם בזה. ופעמים נקראות ג"כ בשם "תפארת" לבד, ונ"ל הטעם בזה, דהנה לאחר שנתבאר ב"פתח אלי'" שהתפארת היא גופא עד"מ, וכל שאר הספירות: חסד, גבורה, נצח, הוד, יסוד, נרמזות בשתי דרועין ותרין שוקין ואוב"ק. ולכן, מחמת שכולן נאחזות ונדבקות בהגוף הוא העיקר בהן, נרמזות הנה בשם "תפארת" לבד שהיא העיקרית בהן וכלולה מכולן, כמבואר בספרים "שתפארת כלולה מכל הגוונים"[א]. ומשום זה מבואר כמה פעמים הלשון: "יחוד תפארת ומלכות", והכוונה בשם תפארת היא על הזעיר אנפין, כמו שביארנו שזעיר אנפין נקרא בשם תפארת לבד[ב].
- ↑ ותפארת נקראת גם כן "בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה", כלומר: שהיא כלולה מכולן מן קצה זה אל האחר. ובאמת הוא ג"כ בריח התיכון, שהיא בקו האמצעי, כדלקמן בסי' מ"ב, שאמצעי נקרא תיכון.
- ↑ וזהו ג"כ הענין המובא כמה פעמים "יחוד קוב"ה ושכינתי'", כי הזעיר-אנפין נקרא ג"כ קוב"ה, כנודע, ושכינתי' קאי על מדת המלכות כדלקמן בסי' מ"ב, שזהו אותו הענין עצמו של "יחוד זו"נ", ו"יחוד תפארת ומלכות", ולזה יכוון ג"כ ה"יחוד קוב"ה ושכינתי'". ועיין בזה היטב ב"דרך מצוותיך" (שורש מצות התפילה, פרק י'), עיי"ש, וב"תניא" (פרק מ"א).