מפתחי חכמת אמת/לה
|
< הקודם · הבא > |
ידוע מספרים שחכמה ובינה נקראות "אבא ואמא", ולהבין שורש ענין זה, הוא ע"פ מה שנתבאר, כי העשר ספירות בכלל נחלקות לשתי מדרגות: הג' ראשונות כח"ב או חב"ד נקראות "מוחין", והז' שלאחריהן חג"ת נהי"מ נקראות "מדות", ונתבאר לעיל שענין הג' מדות הוא, שעל ידיהן באה ההשפעה מבחינת החסד, או גבורה ותפארת, והד' מדות נהי"מ, הוא באיזה אופן להשפיע. וכל עיקר ראשית ההתעוררות להשפיע, באה מג' הראשונות "מוחין", כי דוקא לאחר שנתחכם בבחינת "חכמה", ומבין בבחינת "בינה", מתקשר בההשכלה, בבחינת "דעת" שצריך להשפיע בבחינת "חסד" "גבורה" או "תפארת", ואח"כ מתיעץ איך להשפיע בבחינת "נצח והוד" ומתקשר עצמו עם המושפע בבחינת "יסוד" באהבה ורצון כדי שיוכל לקבל יותר ויותר כו'. והמקבל הרי הוא בחינת "מלכות" דלית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מאחרים כמו שביארנו הכל למעלה.
ומאחר שכל ראשית ומקור ההתעוררות בהשפעה ע"י המדות, באה מהמוחין, מוכרח לפ"ז שהשפעת המדות תהי' לפי ערך המוחין של המשפיע, פי' לפי ערך ההתעוררות ועצם בחי' המוחין של המשפיע תהי' השפעת המדות. ומבואר המשל לזה[א], כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי ערך, לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם, והיינו שההתעוררות בבחינת חכמה שלו אינה רק בקטנות, ולפי ערך הזה בא הגילוי בהמדות. ומחמת שכל עיקר הולדת המדות בא הכל מבחי' המוחין חב"ד, וגם לפי ערך המוחין, לכן "חכמה ובינה" שהן עיקר המוחין - כח ה"דעת" ענינה הוא רק התקשרות בהשכלה - נקראות "אבא ואמא", שהם הם האב והאם המולידים את המדות.
- ↑ "תניא" פרק ד', ואגרת הקדש שם פרק ט"ו, ד"ה והנה כללות הי"ס, ובשער היחוד והאמונה פרק ה'.