מפתחי חכמת אמת/ל
|
< הקודם · הבא > |
הנה ד' העולמות אלו הם כנגד ד' אותיות דהוי'[א]: אצילות כנגד י', בריאה כנגד ה', יצירה כנגד ו', עשי' כנגד הי' אחרונה שבהוי'. כבר ביארנו כמה פעמים שארבעה העולמות אלו והעולם "אדם-קדמון" הם עשר ספירות בכללות העולמות: א"ק - כתר, אצילות - חכמה, בריאה - בינה, יצירה - זעיר אנפין, עשי' - מלכות. כידוע דאבא - היינו חכמה כדלקמן - מקנן באצילות, ואימא - הכוונה על בינה כמו שנבאר הכל לקמן בס"ד בענין עשר ספירות - בבריאה, וזעיר אנפין ביצירה, ומלכות בעשי'[ב].
היות שד' העולמות אלו שהם בחינת עשר ספירות, הם כנגד ד' אותיות דהוי', לכן נרמזות עשר הספירות באותיות הוי' עצמן, כי אצילות - שהוא ספירת חכמה - להיות שנתהוה כנגד י' דהוי', נרמזת ספירת החכמה באות י' דהוי' עצמה משום זה, כמו שידוע מספרים שהחכמה נרמזת ביו"ד שהיא נקודה, כדאיתא "נקודה בהיכליה", ש"נקודה" קאי על ספירת החכמה, והפירוש "בהיכליה" הוא בבינה, בעת היחוד ד"אבא ואמא", שחכמה היא תוך הבינה, ובינה היא היכל החכמה, ומלבושה.
ועל דרך משל החכמה באדם, הוא הברק הראשון המבריק ומתנוצץ לאדם במוחו, קודם שישנו בהתחלקות לפרטים, ועדיין אינו משיג רק נקודת ופנימיות החכמה הזאת בלי התפשטות, וכל זה נרמז באות י' שהיא ג"כ נקודה לבד, בלי התחלקות והתפשטות לא לאורך ולא לרוחב, ואינה מתגלית אלא בבחינת נקודה לבד. וזהו לשון חכמה נוטריקון כח-מה, שהוא מה שאינו מושג ומובן עדיין, ומשום זה נרמזת החכמה באות י'. ולכן נקראת החכמה "ראשית", כי באמת היא ראשית ומקור כל החיות בנבראים, כי מהחכמה נמשכות בינה ודעת, ומהן נמשכות כל המדות כו'[ג].
ובריאה שהיא ספירת הבינה, להיות שנתהווה כנגד אות ה' הראשונה שבשם הוי', נרמזת ספירת הבינה באות ה' דהוי' עצמה. ובביאור הדבר שאות ה' מרמזת על בינה, הוא על דרך משל בחינת בינה בהאדם שענינה היא לאחר שברק החכמה הנזכר למעלה כבר נתחלק לפרטים, וכבר בא בהשגה אצלו בהתחלקות פרטי ההשכלה כל אחד בפני עצמו בהתפשטות והבנה, וכל זאת נרמזת באות ה', שיש לה התפשטות לאורך ולרוחב, ואינה בחינת נקודה לבד כמו אות י', והיינו שמ"יוד" דחכמה - כח־מה - כבר נתחלקה ונתפשטה ההשכלה הזאת לאורכה ולרוחבה, ומשום זה גם הבינה העליונה נרמזת באות ה'[ד].
ויצירה שנחשב לזעיר־אנפין בעשר ספירות דכללות העולמות, להיות שנתהוה כנגד אות ו' שבהוי' לכן נרמזות הששה ספירות באות ו' דהוי' עצמה, כי ו' גימטריא ששה, וזה פשוט.
ועולם עשי' שהוא ספירת המלכות בחשבון העשר ספירות הנ"ל, להיות שנתהווה כנגד ה' אחרונה שבהוי', משום זה נרמזת ספירת המלכות באות ה' אחרונה דהוי' עצמה.
ובביאור שהמלכות נרמזת באות ה', הוא לפי המבואר במאמר "פתח אליהו": "מלכות פה". כי ידוע שכל עשר הספירות יחד הן קומה שלימה בדוגמת וצורת אדם על דרך משל, כמ"ש "כי בצלם אלקים עשה את האדם" (בראשית ט ו), והמלכות היא בבחינת פה בהקומה הזאת, על דרך משל כמו המלך בגשמיות שאינו עושה שום דבר בעצמו, לבד מה שמצוה בפיו לאחרים שיעשו, ולזאת נקראת המלכות פה. ומשום שבדיבור הפה ישנן ה' מוצאות, לכן נרמזת המלכות בה'.
ואדם־קדמון - עולם החמישי - נרמז בהקוץ שב"יוד" דהוי', משום דא"ק הוא עוד טמיר ונעלם ויש בו מבחינת אין סוף, לכן נרמז בהקוץ שהוא ג"כ נעלם שאין לו אפי' תמונת אות.
- ↑ כתבי הרמח"ל זצ"ל, ועיין "עץ חיים" שער הכלליים פרק ב' שהספירות והפרצופים נרמזים בהוי'.
- ↑ וכן הוא בזהר הק' בזה הלשון: "תאנא אימא עילאה - היא בינה, ומלכות נקראת אימא תתאה - מקננת בכורסייא. ושית סטרין מקננין במלאכיא, אימא תתאה מקננת באופן", עכ"ל. והפירוש "כורסייא" הוא בריאה, כידוע שהוא עולם הכס"א, סוד אלקי"ם במספר השוה, ובריאה שהיא בינה היא בחי' אלקים דמינה דינין מתערין, ופירוש "מלאכיא" הוא יצירה שהיא עולם המלאכים, ופירוש "אופן" הוא עשי' שהיא עולם האופנים כידוע. ושית סטרין הוא זעיר אנפין, ו' ספירות.
- ↑ ועיין בזה בתניא שער היחוד והאמונה פרק ח'.
- ↑ וכן מצאתי אח"כ ב"קל"ח פתחי חכמה" החילוק שבין חכמה לבינה, וז"ל: שהחכמה הוא כללות ההנהגה, ובינה היא המוציאה אותה אל הפועל. ומקיצור דבריו הללו נראה אמיתיית כל מה שביארנו בפנים. ועיין ב"תורה אור" להרב זצ"ל פ' בראשית, בענין ההבדל בין חכמה לבינה. ועוד יש טעם מה שהבינה נרמזת באות ה', משום דלבינה יש נ' שערים, כידוע בספרים הלשון: "נ' שערי בינה", ולכן הה' הראשונה שהיא לאחר אות י' בשם הוי', האות "יוד" מכפלת לאות ה' באופן זה: "י' פעמים ה'" שמספרה בחשבון זה עולה חמשים, ולכן האות ה' שנרמז בה מספר חמשים מרמזת על "בינה" שיש בה חמשים שערים, "נ' שערי בינה", וכידוע החשבון על ידי הכאה הנ"ל בסי' כ"ד.