מפתחי חכמת אמת/כט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כט.
דומם, צומח, חי, מדבר, וד' יסודות: אש, רוח, מים, עפר
(דצח"מ, ארמ"ע)
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
(דצח"מ, ארמ"ע)
ידוע כי יש ד' מיני נבראים: דומם, צומח, חי, מדבר. ושורש מקום התהוותם הוא מד' העולמות אבי"ע הנ"ל, כלומר שנתפשטו מד' העולמות אלו, על דרך זה: בחינת "מדבר" נתפשטה מאצילות, כי אצילות נקרא בדברי המקובלים "מדבר", - ומובן ליודעי חן כי אין כוונתם שבאצילות יהי' בחינת דיבור שלנו ח"ו, ורק בחי' דיבור שבאצילות הוא ענין נשגב ונעלם מאד, עד שבחי' דיבור שלנו אינם יכולים לתאר לה אפילו בדרך משל, ורק בהשתלשלות ממדרגה למדרגה כו', נתפשט מזה בעולם הזה בחינת דיבור גשמי שלנו - ובחינת "חי" נתפשטה מבריאה, כי בריאה נקרא בדברי המקובלים "חי", ובחינת "צומח" נתפשטה מיצירה, ויצירה נקרא "צומח", ובחינת "דומם" נתפשטה מעשי', כי עשי' נקרא "דומם".
גם התפשטות הד' יסודות: אש, רוח, מים ועפר, יש להם ג"כ שייכות לד' העולמות אלו כמובן ליודעי חן[א].
- ↑ וכמו שבקדושה נתהווה ונתפשט כל דבר לארבע בחינות, כמו: ארבעה עולמות, ולהם ארבעה שמות כו'. וארבע יסודות רוחניים וגשמיים אש, רוח, מים, עפר, וד' מדרגות טנת"א כדלקמן כנגד ד' אותיות הוי', כמו כן "זה לעומת זה עשה אלקים", ברא ארבע מיני קליפות, אלא שהן נחלקות לשתי מדרגות, שלש מהן טמאות לגמרי, ונקראות במרכבת יחזקאל: "רוח סערה", "וענן גדול", "ואש מתלקחת", והקליפה הרביעית נקראת "קליפת נוגה", ולשון נוגה הוא מלשון בהירות, לפי שבקליפה הזאת יש ג"כ מעט טוב מעורב בתוכה, ועלי' רומז שם במרכבת יחזקאל: "ונוגה לו סביב", כמו על דרך משל כשאדם רוצה לאכול איזה אגוז או פרי אחרת, עד שמגיע לעצם הפרי, מגיע קודם לקליפה היותר גסה, שהיא מגינה בעד עצם הפרי אשר בתוכה, ואח"כ כשכבר הסיר הקליפה הגסה הזאת, ישנן עוד קליפות אחרות אבל נתדקקות מעט מעט, ולבסוף על גוף הפרי נמצאת עוד קליפה הדקה ביותר, ויכולים לאכלה ג"כ בדוחק עם הפרי. וכמו כן הוא במראות אלקים, הראשון ראשון מגיעים אל השלש קליפות הגסות ביותר, ואח"כ לקליפות נוגה, שהן שומרות להקדושה כמו הקליפות להפרי, וקליפת נוגה היא על דרך משל כמו הקליפה שעל הפרי גופא, שיש לה מעט טעם כמו הפרי עצמה ונאכלת עמה. ולכן ביחזקאל כשהתחיל לראות מרכבת אלקים, ראה קודם הקליפות הטמאות לגמרי ואח"כ הנוגה ואח"כ אלקים ממש. וכל עיקר התהוות הקליפות הוא מהסיגים שהיו מעורבין בשברי הכלים דתהו, שיבואר אי"ה לקמן במדור מיוחד לזה. ועיין בזה ב"שערי גן העדן".