מפתחי חכמת אמת/יב
|
< הקודם · הבא > |
(א"ק)
ומהאורות הקו והרשימו הנ"ל שביארנו שנתאחדו באחדות גמורה ושהם בבחי' "אור וכלי" להתהוות העולמות שלאחריהם - עד"מ נשמה וגוף - נתהוה פרצוף הראשון[א] ונקרא בשם "אדם קדמון", משום שהוא ראש לכל, וההתהוות הראשונה שנהי' מאין סוף אחר הצמצום.
אדם קדמון כולל כל סדר השתלשלות העולמות והמדריגות שנתהוו אחר כך, רק הכל הי' בדקות יתירה בבחי' רצון כו', שהוא מקור וכולל כל הרצונות הפרטיים שנתהוו אח"כ[ב], ובהתהוותם בפועל נתעבה הכל מעט עד"מ, לגבי מה שהי' נכלל באדם קדמון בדקות יתירה. ועל מדרגת אדם קדמון ירומז מאמרם ז"ל בדבריהם[ג] "אור הראשון שעל ידו הי' רואה מסוף העולם עד סופו". פי' שכבר הי' נכלל בו כל העולמות והמדרגות בפרטי פרטיות, עד שכבר הי' רואה בו מסוף העולם ועד סופו. ומשום זה איתא ג"כ בעץ חיים "רגלי אדם קדמון מסתיימין בסיום העשי'". היינו שגם עשי' שהוא העולם התחתון ביותר נכלל בו, ומסיים שם: "משא"כ בחי' אצילות שבינו לבי"ע יש פרסא", היינו שעולם אצילות הוא רק פרט א', כמו עולם עשיה דאינו רק פרט א'. וגם א"ק נקרא בדברי המקובלים בשם "מחשבתו הקדומה" משום זה, כנ"ל שבדקות בבחי' רצון ומחשבה הי' כלול מכל עולמות ומדרגות ההתהוות[ד].
אדם קדמון הוא עולם בפני עצמו, כלומר: לבד ד' העולמות שנתהוו ממנו אח"כ כדלקמן. ובלשון הגאונים נקרא צחצחות[ה], ועשר ספירות שלו הן העשר ספי' ד"עקודים" - המבואר כמה פעמים בדברי המקובלים - מחמת שהי' הכל עקוד יחד - מלשון: ויעקוד כו' - בלי התחלקות לפרטים, והי' עקוד בכלי אחד[ו], וגם לפעמים נקראות "עשר ספירות הגנוזות במאצילן" ברוך הוא, בלשון הרמ"ק זצ"ל, משום דאדם קדמון עודנו נחשב בין עולמות אין סוף, ומשום זה נקראות הספירות שלו גנוזות במאצילן ב"ה, שהן שרשים ומקורים לי' ספירות דאצילות.
כבר ביארנו לעיל שכמו שיש עשר ספירות בכל עולם ועולם בפרט, כמו כן יש עשר ספירות אחת בכללות כל העולמות, היינו שכל העולמות יחד אינם נחשבים רק לעשר ספירות אחת, ובחשבון עשר ספירות של כללות העולמות, נחשב אדם קדמון ל"כתר", ואצילות "חכמה", בריאה "בינה", יצירה "זעיר אנפין" - נבאר לקמן שהוא ששה ספירות מחסד עד יסוד - ועשי' "נוקבא-מלכות". ומשום זה נראה לי הטעם שאדם קדמון נקרא "קדמות השכל", כי שכל מרמז על החכמה, ומחמת שאדם קדמון הוא בחי' כתר הקודם לחכמה משום זה נקרא קדמות השכל וד"ל.
נראה לי ג"כ משום זה כי מה שמובא כמה פעמים הלשון "כתר עליון", שקאי ג"כ על בחינת ומדרגת אדם-קדמון שהוא כתר, ורק משום שהוא כתר בחשבון העשר ספירות דכללות העולמות לכן נקרא "כתר עליון". ואפשר שגם מה שמבואר הלשון "רזא דמחשבה" קאי ג"כ על מדרגת אדם-קדמון כמו שנקרא "מחשבתו הקדומה", משום שבבחי' רצון ומחשבה ודקות, כבר הי' כלול מכל העולמות וכל ההתהוות שלאחריו (וזהו רק בדרך אפשר).
התחלת האדם-קדמון הי' עוד ממלכות דאין סוף הנ"ל, רק התהוותו לא היתה יכולה להיות כי אם ע"י הצמצום הנ"ל, ורק מן הרשימו והקו שנהי' אחר הצמצום נעשית יכולת להתהוותו, הגם שהוא עדיין דבוק במאציל ברוך הוא עצמו ונעלם מאד.
מלבד ענין "אדם קדמון" סתם, יש עוד ענין "אדם קדמאה סתימאה" ועיין "שערי גן עדן" בענין אדם קדמאה סתימאה, ולא באתי בזה רק להעיר.
- ↑ מהות וענין הפרצופים נבאר לקמן בס"ד במדור מיוחד לזה. ומצאתי ג"כ אח"כ ב"כללי חכמת אמת" להרמח"ל זצ"ל בהתחלה, שהפרצוף הראשון אשר נהי' בעולמות הוא אדם קדמון וממנו נתפשטו כל המדרגות והפרצופים והוא דבוק במאציל עצמו ונעלם מאד.
- ↑ ומובן ממילא שמה שמבואר כמה פעמים בזוה"ק "רעוא דכל רעוין", שקאי ג"כ על אדם קדמון, שרצון בלשון תרגום הוא "רעוא", ו"רעוא דכל רעוין" היינו הרצון, המקור והשורש לכל הרצונות.
- ↑ חגיגה דף י"ב ובמדרש רבה בראשית ג', בענין מסוף העולם ועד סופו. ועיין בזה בס' "פלח הרימון" לר' הלל מפאריטש זצ"ל.
- ↑ עיין ב"שערי הקדושה" להרח"ו זצ"ל וז"ל: קוצו של יוד שהוא א"ק, העולם החמישי העליון "כולל כולם", עיי"ש, ומבואר מזה ג"כ שהוא עולם בפני עצמו באמרו "העולם החמישי", כלומר לבד ד' עולמות אבי"ע, ומה שכתב שא"ק נרמז בקוצו של יוד, מתאים למה שנתבאר שא"ק הוא כתר, כי כתר נרמז בכל מקום בקוצו של יוד כדלקמן, ורק בודאי כונתו הכא על כתר דכללות העולמות. ואח"כ מצאתי כן ב"משנת חסידים" מסכת בריאת א"ק (פרק ב') וז"ל: וזה נקרא אדם קדמון, שבכללו הוא רמוז בקוצו של יוד דהוי'. וכן ב"עץ חיים" שער דרושי אבי"ע סוף פרק ב'.
- ↑ הדרת מלך פי' על פתח אלי', ובשערי הקדושה חלק ג' שער א'.
- ↑ "דרך מצוותיך" להרמ"מ זצ"ל מליובאוויץ. ואח"כ מצאתי ב"עץ חיים" שער מטי ולא מטי פרק א', וז"ל: אמנם תחילה היה האור כלו של החלקים המגיעים לאצילות כלם נעלמים תוך כלי אחד לבד, ואותו הכלי הי' בו בחינת כלי של כתר העליון, עכלה"ק. וכוונתו ג"כ על אדם קדמון, להיות שממנו נתהוה אצילות כדלקמן - בענין ד' עולמות אבי"ע - ומבואר, כי באדם קדמון הי' הכל עקוד בכלי אחד, ומבואר ג"כ שאדם קדמון נקרא "כתר עליון" כמו שאכתוב בפנים, שהרי העץ חיים מדבר בא"ק וקורא אותו כתר עליון. ועיין בס' "שומר אמונים" מה שהקשה השואל האיך שייך שם "אדם" על אור זך ובהיר כאדם קדמון, דהרי שם אדם הוא מחמת שנלקח מאדמה, ועין שם בהתשובה.