מעשה רקח/תשובה/ד
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כ"ד דברים מעכבים את התשובה וכו'. בברייתא שהביא הרי"ף והרא"ש ז"ל ראיתי כמה דברים שנשנו שם באופן אחר והם במחטיא את הרבים הוסיף רבינו המעכב וכו' הרואה בנו הוסיף רבינו כל שאפשר וכו' האומר אחטא הוסיף רבינו יוה"כ המבזה רבותיו ושם נאמר גם מבזה אבותיו והרא"ש ז"ל כתב המבזה אבותיו לחוד וגם כתב המקלל אבותיו המוצא אבידה ואינו מחזירה ורבינו כתב ואינו מכריז המרגיל בסעודה שאינה מספקת ורבינו כתב האוכל ולכך נראה דרבינו לא העתיק הברייתא מהרי"ף ז"ל ואפשר שהעתיקה מאיזה מסכתא כמ"ש מרן וכמו שצ"ל בהרא"ש ז"ל כמבואר ועוד דרבינו חלקם לפי מדרגתם בארבעה ראשונים כתב אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה לפי שהוא היה סיבה שחטאו אחרים ואף אם הוא יחזור עדיין נשאר להשיב אותם בתשובה על מה שעשו וההיא דאחטא ואשוב היינו בשביל שהובאה במתניתין להדיא ובחמשה אחרים נחית דרגא שהם נועלים דרכי התשובה כלומר שאף שהקדוש ברוך הוא יספיק על ידם דרכי התשובה ננעלים בפניו והחמשה אחרים הם קלים מאלה שאף שאין דרכי התשובה ננעלים בפניו אי אפשר שישוב בתשובה גמורה והחמשה אחרים אף שאפשר שתהיה תשובה גמורה אין חזקתו שישוב מהם והחמשה אחרים מצד שימשך אחריהם קשה לפרוש מהם והזהיר לבל ידבק בהם כלל:
האומר אחטא ואשוב ובכלל זה האומר אחטא ויום הכיפורים מכפר. הקשו המפרשים ז"ל דבמתני' אמרו ב' פעמים אחטא ואשוב ובגמ' דף פ"ז פריך למה לי תרי זמני כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס"ד אלא אימא נעשית לו כהיתר מוכח דבעינן תרי זמני דוקא ע"כ והרבה דרכים נאמרו בזה יעוין עליהם.
ומה שנראה לענ"ד דרבינו קשיתיה מאי דנקט במתני' אחטא ויום הכפורים מכפר חד זמנא והיינו דאין מספיקין בידו וכ"כ בפי' המשניות מוכח דגם באחטא ואשוב בחד זמנא סגי ומה גם שהברייתא שהביא הרי"ף והרא"ש ז"ל חד זמנא קתני וג"כ כי היכי דלא לפלוג מתני' ההך ברייתא על כרחך צ"ל כן ולפ"ז הכי מתפרש דברי הש"ס דהמקשן הקשה משום דס"ד דמתני' דוקא קתני דבעינן תרי זמני והוקשה לו דלמה לי תרי זמני כיון דביוה"כ בחד סגי ולזה תירץ דאה"נ דבחד זמנא סגי ומאי דתני תרי זמני היינו לרמוז הדין דרב הונא דכשאדם עושה עבירה ושונה בה אף דלא אמר כלום כיון שידע שהיא עבירה ואפ"ה הזיד ושנה בה אין מספיקין בידו לעשות תשובה ושקול זה כהאומר אחטא ואשוב חד זמנא דאי לא תימא הכי קשה טובא דאיך אפשר לתת עונש שוה לאומר בפיו ומעיז פניו ועושה העבירה לעושה העבירה גרידא זה אינו בדין לכך צריך לומר דמתניתין אפילו בפעם אחת סגי ונקט תרי זמני לענין דינו של רב הונא ולפ"ז אתי שפיר נמי מאי דאמרינן התם גבי אחטא ויוה"כ מכפר דאפילו לרבי דס"ל דיוה"כ מכפר בלא תשובה הכא מודה דאגב שאני ופי' רש"י ז"ל מאחר שעליו הוא סומך לחטא אינו מתכפר ואי אמרת בשלמא דבפעם אחד קאמר שפיר אלא אי אמרת דדוקא ב' פעמים אבל בפעם אחד הדרן לכללין דיום הכפורים מכפר בלא תשובה לדעת רבי איך יעלה על הדעת דאף כשהעיז פניו לחטא אף בעבירות חמורות כגון כריתות ומיתות בי"ד במזיד וביד רמה על סמך יום הכפורים שיתכפר לו בלא תשובה כלל כדס"ל לרבינו (וכדאיתא בשבועות דף י"ג עיי"ש) זה נראה דוחק גדול לומר כן אלא על כרחך לומר דבפעם אחד סגי וגם כן לחלק בין אחטא ואשוב לאחטא ויום הכפורים מכפר הוא דוחק. זה נראה לענ"ד שאפשר שהכריחו לרבינו לומר כן וכן העתיקו הרי"ף והרא"ש ז"ל וגם בפסקי הרא"ש לא הזכיר אלא לשון הברייתא פעם אחת לחוד ולא הזכיר יום הכפורים משום דה"ה והוא הטעם. שוב ראיתי למהר"ם בן חביב ז"ל שכתב מעין זה יעו"ש אלא שלא הזכיר מי הכריחו לרבינו לפרש כן ופי' דברי הש"ס באופן אחר יעו"ש ותהלה להשי"ת:
ב[עריכה]
והחולק על דברי חכמים וכו' והמלעיג על המצות. נראה דמלעיג גדול עונו מחולק לפי שהוא דרך ביזוי ובדברי חכמים כתב דאפי' חולק על דרך חומר בדברי סופרין וכו':
ג[עריכה]
והאוכל שור עניים. כ"כ הרי"ף אבל הרא"ש ז"ל גורס בדלי"ת וכתב מרן הקדוש דאפשר שגם רבינו גורס שוד בדלי"ת ולישנא דקרא נקט ונתן טעם רבינו וכו' ע"כ הוצרך מרן לזה לפי שלדברי הראב"ד ז"ל היינו טעמא דמעכב תשובתו לפי שהוא אומר שלא חטא שאומר שלי אני נוטל דאל"כ אמאי איצטריך לתת טעם לדבריו ז"ל ולכך מרן כ"מ הוצרך ליישב דברי רבינו גם לגירסא זו ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |