מעשה רקח/ספר תורה/ט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
א[עריכה]
אין עושין ספר תורה וכו'. מבואר בבבא בתרא דף י"ד. ועל מ"ש בגויל ששה טפחים כתבו ז"ל בשם המרדכי וסמ"ג דהלוחות היו ארכן ורחבן ששה טפחים ע"כ ומי שירצה לכוין שיבא לו ארכו כהקיפו יניח בכל יריעה הגיליון שלמטה יותר מן הראוי ובסוף כשגמר הספר ותפרו אזי ישער למדוד שיהיה אורכו כהיקיפו כי קרוב הוא שיהא אורכו יותר מהיקיפו על ידי הגיליון שלמטה ואז יחתוך מהגיליון שלמטה בכל היריעות בשוה עד שיכוין ממש אורכו כהיקיפו ובזה ילך בטח וקרוב לודאי למאן דאפשר ליה ודו"ק.
ב[עריכה]
שיעור הגליון וכו'. מנחות דף ל' כדברי רבינו וכתב הרב ש"ך בשם הנמוקי יוסף הטעם לפי שאין דרך משמוש היד למעלה כמו למטה.
וכל השיעורים האלו למצוה וכו'. כתב מרן ז"ל נלמד מדאמרינן בגמרא שם (דף י"ד) דרב הונא כתב ע' ספרי תורות ולא איתרמי ליה חד אורכו כהיקיפו וכו' ע"כ ובנוסחאות שלפנינו איתא ולא איתרמי ליה אלא חד עיין שם ומכל מקום הדין אמת מהטעם שכתב מרן דאין לנו לפסול כולם וכו'.
ג[עריכה]
כיצד יתכוין אדם וכו' ומרבע העורות בשוה וכו'. לאו דוקא בכל העורות קאמר דעור שירת הים צריך בהכרח להיות רחבו כ"ו אצבעות ועור שירת האזינו כ"ח אצבעות כמ"ש רבינו לקמן הל' י' ועוד העור הראשון והעור האחרון צריכים כ"ו אצבעות כל אחד על פי מ"ש רבינו שם וכדלקמן בע"ה. ועיין במ"ש לקמן שנראה שצ"ל מלבד שיעור התפירה שיש להניח בכל דף.
בחוט של שני. לא ידעתי למה דקדק רבינו שחוט המדידה יהיה של שני דמאי נפק"מ בזה דאטו אם יהיה חוט אחר לא תעלה המדידה בטוב עד שראיתי להרב לחם חמודות ז"ל סימן כ"ח שכתב שראה במיימוני בקלף שלא נכתב בו של שני ע"כ ועדיין הוא מגומגם דבכל הנוסחאות שלפנינו איתיה.
י[עריכה]
ושירת הים ושירת האזינו רוחב כל דף משתיהם שש אצבעות וכו'. הקשה הגהות מיימוני וז"ל גמגום קא חזינא הכא שהרי כתב לעיל (פ"ז) שירת האזינו כותבים ע' שיטות לבד משש שיטות שלפניה וחמש שיטות שלאחריה כדלעיל (פ"ז) ואם כן היתה טעונה קרוב לשני עמודים והיה צריך להרחיב שני עמודים בשבילה ולא נותר בחשבון כדי לגלול העמוד כ"א ארבע אצבעות ואולי השש ט"ס הוא דוק ותשכח ע"כ וכן הקשה לקמן הל' י"א על אלו השש אצבעות היתרים שכתב רבינו עיי"ש וראיתי בזה למהר"ם פאדווה הביאו הרב לחם חמודות וז"ל ואני אומר אחר בקשת המחילה מבעל הגהה זו שהוא טעה בחשבונו טעות מפורסם ואחשבה לדעת אחת לאחת למצא חשבון הדפים הם רכ"ו וכל דף ודף רחבו ו' אצבעות ד' של כתב ואצבע חלק מכל צד כדי שיהיה בין דף לדף ב' אצבעות יעלה בין הכל אלף שנ"ו עוד תוסיף עליהם שש אצבעות שנתרחבו ג' עמודי השירות מזולתם ב' אצבעות לעמוד כי שירת האזינו היתה כתובה על שני עמודים ועלו בין הכל אלף שס"ב הנה יש לנו ב' אצבעות חלקים א' בחלק העמוד הראשון וא' בסוף העמוד האחרון עוד יש לנו ד' אצבעות עד תשלום אלף שס"ו ונשארו גם הם חלקים מוסיף על הב' אצבעות שאמרנו אחד בראש ואחד בסוף ונעשה מהם הגליון ג' אצבעות בראש וג' בסוף נמצא שדברי רבינו משה אמת ותורתו אמת ע"כ.
עוד הקשה הגהות מיימוני ז"ל על שיעור האלף שס"ו אצבעות בקירוב שכתב רבינו וז"ל לבד מן התפירה אשר לא הזכיר לא ידעתי למה כי צורך היה לידע ע"כ ולכאורה הא קשיא ותו קשה לי היכי מצי לשער בעורות מרובעים אורכו כהיקיפו קודם הכתיבה כיון שאחר הכתיבה כשיתפור על כרחך עולה המידה יותר לפי עובי מקום התפירות עם כיפול הגויל בתפירה כאשר הוא מבואר בחוש המישוש. ולקושית הג"מ אפשר דרבינו כתב כן לאחר שנתפר הספר דמצא שיעורו אלף שס"ו דאז היו העורות מרובעים ממש לפי שמתחילה כשכתב שהעורות יהיו מרובעים היינו ע"כ לבד משיעור התפירה לפי חשבון זה ונראה דלפיכך הוצרך לכתוב לעיל עשיית הקנה אורכו ארבעים או חמישים אצבעות ויחלק אצבע מהם בקנה לב' לג' ולד' חלקים ע"כ והיינו משום רוחב שיעור התפירה שצריך שיניח מלבד הריבוע ויידע כמה שיעור יניח או חצי אצבע או רביע או טפי וכיון שכן כאן לא היה צריך להזכירו שזה השיעור היינו אחר התפירה. ולקושיא שניה אפשר דכוונת רבינו דכשיגלול העורות יניח אותו שיעור התפירה על העור האחר או שיכפול הקצוות ואז ישתווה ארכו כהיקפו בקירוב כי עובי מקום הגידים של התפירה הוא נבלע בעובי כיפול העור בקרוב טפי דוק ותשכח.
יב[עריכה]
אין עושין ביריעה וכו'. מנחות דף ל' ת"ר עושה אדם יריעה מבת שלש דפין ועד בת שמונה דפין פחות מכאן ויותר על כן לא יעשה נזדמנה לו יריעה וכו' ופירש רש"י פחות מכאן או יותר על כן לא יעשה שתפרים של חיבורי היריעות יפין בה כשאין בהם יותר מדאי הלכך לא יעשה יריעות קצרות שלא יהיו התפירות מקורבין יותר מדאי ולא ארוכות שלא להרחיקן יותר מדאי וכו' ע"כ.
יג[עריכה]
כדרך שתופרין התפילין. דקדק רבינו לכתוב כן משום דבאמת לא מצינו דבר זה להדיא שיהיה הלכה למשה מסיני שהס"ת יהיה נתפר בגידי בהמה טהורה אלא נלמד מתפילין דאיתקש כל התורה כולה לתפילין וכ"ש ס"ת דחמיר והיא ברייתא בשבת דף כ"ח ודף ק"ח ובמכות דף י"א אפליגו רבי מאיר ורבי יהודה בספר תורה שתפרו בפשתן ומאן דפסל היינו מדכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך דאיתקש כל התורה כולה לתפילין מה תפילין הלכה למשה מסיני לתופרן בגידין אף כל לתופרן בגידין ובמגילה דף כ"ח אמרינן אין בין ספרים לתפילין ומזוזות וכו' הא לתופרן בגידין וכו' זה וזה שוים ופי' רש"י ובס"ת נחלקו במסכת מכות וכו' והשתא אשמועינן מתניתין כמאן דפסל ע"כ ואיתא נמי שם דף י"ט ובמסכת סופרים פ"א וכן פסקו הפוסקים ז"ל.
יד[עריכה]
אין תופרין כל היריעה וכו'. מגילה דף י"ט אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן שיור התפר הלכה למשה מסיני ומחו ליה אמוחא לא אמרו אלא כדי שלא יקרע ופי' רש"י כדי שלא יקרע שאם אינו משייר מהדק בחזקה כשהוא מהדקו לס"ת והוא נקרע אבל עכשיו כשהוא מהדקו בכח ומתחיל להרחיב ורוצה להקרע מונעו מלהדקו יותר ע"כ.
ועושה לו וכו'. ב"ב דף י"ד וס"ת נגלל לאמצעיתו ועושה לו עמוד אילך ואילך ע"כ ואם דבקם בדבק עיין לרבינו ירוחם והש"ך יו"ד סימן רע"ח.
טו[עריכה]
ספר תורה שנקרעה וכו'. מנחות דף ל"א ויש איזה שינוי בנוסחאות שלפנינו וישוב דברי רבינו עיין למרן ז"ל ובב"י סימן ר"פ והריב"ש ז"ל בתשובה סי' ל' כתב בתנאי שלא תשתנה צורת האות דאם כן אף בשנים לא יתפור ע"כ ועיין להמפרשים ז"ל. ועל מ"ש מרן דפסק רבינו לקולא משום דמידי דרבנן הוא וכו' קשה דלקמן פ"י הל' ב' כתב הוא עצמו בהיפך בד"ה ואסור וכו' שם בעיא דלא אפשיטא ומשום חומר קדושת ס"ת פסקה לחומרא ע"כ אך יש ליישב קצת ועיין מ"ש שם בע"ה.
בתוך ג' לא יתפור. וגם אם נקרע בתוך ג' בעינן שנחלק האות לשתים. בשו"ת צמח צדק סי' קי"ב התיר בתיקון הדבק מבחוץ בקלף דק ולגרור קצת מהאותיות עם אותה שנחלקה ולחזור ולכותבה כהוגן שלא על הקרע ובס"ת שלנו שאין מעבדין אותם בעפצים אלא בסיד שרי בכל ענין ע"כ ועיין להריב"ש סימן ל"א בהיתר הדבק ובשו"ת גינת וורדים או"ח כלל ב' סימן ט"ו ובגן המלך סי' ה' ועיין עוד שם בדין אותיות שמקצתם ביריעה ומקצתם על הטלאי ובשו"ת כרם שלמה סי' כ"ז.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |