מעשה רקח/שמיטה/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם מעשה רקח
|
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא יוציא אדם שני זבלים. נוסח אחר כתב יד אין שם תיבת שני וכן משמע מדברי מרן ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו
משיקשות המתיק נ"א לשון המשנה משיקשור המתוק דהיינו הזבל שהוא ממתיק הפרי ואפשר שטעות סופר הוא בדברי רבינו וצ"ל משיקשור המתוק:
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
והערים הזבל וכו'. כ"כ בכל הנוסחאות ונראה שהוא טעות סופר וצ"ל והעמיק אך יותר נראה שהוא לשון ערימה:
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ממשוי שנים. בנוסח אחר כתב יד ממשוי ב' ב' וכן הוא במשנה עיי"ש:
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
במה דברים אמורים במתכוין לתקן שדהו או שהתחיל וכו'. טעות סופר הניכר יש בלשון זה וכצ"ל במד"א כשנתכוון לתקן שדהו שהתחיל ליטול בשביעית אבל אם לא נתכוון לתקן שדהו או שהתחיל וכו' וכן מצאתי בדפוס מגדל עוז. ומ"ש
וגוהם בנוסח אחר כתב יד וגומם:
י[עריכה | עריכת קוד מקור]
המסקל שדהו וכו'. לקמן פ"ג הל' ט' פסק רבינו דמותר לסקל עד ראש השנה דמשמע דבשביעית אסור ובירושלמי פריק לה ומתרץ רבי(נו) יונה כאן בתלוש כאן במחובר. ותמה התוס' יו"ט ז"ל על רבינו דלמה לא חילק בדברי הירושלמי. ולענ"ד נראה מדחזינן למרן ז"ל ורבינו בפירוש המשנה והרע"ב והר"ש שדרכן להזכיר הירושלמי ולא הזכירוהו כלל שמע מינה דס"ל דמעיקרא קושיא ליתא דכיון שכאן לא התירו אלא העליונות ממילא משמע דהאיסור היוצא מאידך מתניתין היינו דוקא באותם הנוגעות בארץ אלא דרבי(נו) יונה בירושלמי רצה להשיב להמקשן לפי שיטתו ותירץ לו כאן בתלוש מעניינא דמתני' אבל לפי האמת הדברים פשוטים כאמור ולכך לא חשו להך חילוק כלל:
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא ימלא אדם גיא עפר וכו'. משנה פ"ג ולא יסמוך (נ"א יסבוך) בעפר אבל עושה הוא חייץ וכו' ומפרש לה רבינו שלא ימלא הגיא שהוא מקום גבוה כפי' הר"ש עפר כדי לתקנו מפני שמתקן הארץ והדין הראשון שנשנה שם דאין בונין מדרגות על פי הגאיות וכו' הזכירו רבינו לקמן פ"ג הל' י' שהוא מופרד מהך דלא יסבוך בעפר כפשט המשנה ואינו תלוי בפסיקת הגשמים דאם איתא הו"ל למתניה לעיל אין בונין מדרגות על פי הגאיות ולא יסבוך בעפר ערב שביעית משפסקו הגשמים אמנם הראב"ד ז"ל לא הבין כן והשיג על רבינו ומרן הקדוש הלך אחר עקיבותיו ז"ל והטריח עצמו להליץ בעד רבינו ועם כל זה תמה עליו שלא הזכיר חילוק דפסקו הגשמים והניחו בצ"ע עיין עליו ונראה מפני שהבינו כן דברי רבינו שבפירוש המשנה דחילוקא דלא יסבוך בעפר קאי ארישא אך המעיין בדבר בלבבו יבין שהדבר פשוט הרבה שכוונת רבינו בין בפירוש המשנה בין בחיבורו כדבר האמור ואין שום קושי על רבינו כלל כי כל הישר הולך:
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
וכן הקבלן מביא מכל מקום ואפי' אבנים גדולות. בירושלמי קתני והקבלן מביא מכל מקום אפי' פחות מאבני כתף ע"כ והוא היפך דברי רבינו גם התוס' יו"ט ז"ל נרגש שהראב"ד הביא לשון הירושלמי והכ"מ לא הזכיר השגה זו ע"כ. ולענ"ד נראה מלבד שדברי רבינו הם היפך הירושלמי הוו נמי היפך מ"ש הוא עצמו לעיל פ"א הל' ט"ז שלא הותר ללקט עצים ואבנים מתוך שדהו אלא הגס דוקא כדי שלא יתכוין לנקות הארץ ואיך התיר כאן אפילו אבנים גדולות דמשמע לא מבעיא קטנות דשרי אלא אפילו גדולות וכלפי לייא הוא דאדרבה קטנות יש לאסור טפי מגדולות כמבואר. ולענ"ד נראה דבר פשוט שטעות סופר הוא בדברי רבינו וצ"ל ואפילו אבנים קטנות וכן זכיתי ומצאתי בדפוס מגדל עוז שבח להשי"ת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |