מעשה רקח/שחיטה/ו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כבר ביארנו וכו'. הוא פ"ד דהל' מאכלות אסורות דין ו' הרמ"ך בכת"י השיג על רבינו עיין עליו ועיין בס' משפטי שמואל סי' י"ז ושו"ת זרע אברהם ח"א סי' קי"ט.
ב[עריכה]
ושמנה מיני [טרפות] הן. שם דף מ"ג ותני התם לאפוקי לקותא דרכיש בר פפא ופסקא רבינו סוף פ"ח ומפרש רבינו דאף שהדין אמת אין לחושבו עם אלו.
ד[עריכה]
דרס עליה בידו וכו'. לאו דוקא דצפרניו בעינן ולכך אותם שאין להם צפרנים אינן בכלל דרסה ובידו דקאמר לאפוקי רגלו או דבר אחר וכמ"ש בדין ז'.
ומ"ש
הנץ והנשר לא נזכר נשר בגמ' ואולי ס"ל דכיון דנשר גדול מהנץ הרי הוא בכלל ובדין הנץ וכו' עיין להרב כנה"ג יו"ד סי' נ"ז אות מ"ב ומ"ש רבינו ובגדיים וטלאים וכו' מצאתי לרבינו ירוחם נתיב ט"ו סוף אות י"ז שכתב דרבינו כתב שיש לשועל דריסה בבהמה דקה כגון כבשים וכיוצא בהם ושנראה מדבריו דמעשה דבית היני ברחל גדולה הייתה ע"כ והוא תמוה דרבינו לא הזכיר אלא גדיים וטלאים שהם דקה מן הדקה וכבר מצאתי להרב כנה"ג יו"ד שם בהגהת הב"י אות ט"ז שהקשה כן והוסיף שגם מדברי הרב לח"מ בסוף פרקין משמע שהבין כדברי רי"ו ועיין מ"ש שם דלפ"ז הרב לח"מ סותר ג"כ דברי עצמו ממ"ש ד"ה ושועל וכו' דהכריח דעת רבינו דדוקא בגדיים וטלאים ולא באמרי רברבי עיי"ש.
ו[עריכה]
לבית החלל. כן היא דעת רבינו ודלא כפי' רש"י ומשום דרסה קאמר ודוקא בנץ הוא דבעינן עד החלל משום דלא אלים זיהריה כולי האי. אבל דרוסה לית להו הכוונה כמו שאר הדורסין וק"ל.
ז[עריכה]
אבל אם דרס ונהרג וכו'. קשה דבגמרא אמרו ופסקוה לידיה דמשמע דלא בעינן שימיתו אותו וגירסת הרי"ף והרשב"א וקטלוה ואף לפי גירסתם ה"ה נמי אם חתכו ידיו דהיא היא וכ"כ הכנה"ג שם ודע שהטור והרב ב"י כתבו דה"ה אם נהרג הנדרס כגון שנשחט בעוד שיד הדורס שם ונראה דס"ל דהיינו הך שכיון שמת אין הארס שולט בו ואפשר דרבינו לא פליג על זה ולישנא דגמרא נקט ועוד נראה שתיבת ונהרג שכתב קאי בין אדורס בין אנדרס וק"ל.
ח[עריכה]
מכף הירך עד הקדקד וכו'. שם דף נ"ד מכפא דמוחא עד אטמא ופירש"י כפא דמוחא כף הגלגלת דהיינו כל החלל ואף כנגד הסימנין ע"כ. ורבינו ביארו במ"ש אם נמצאת כולה שלימה מכל מיני טריפות וכו' ולפ"ז מ"ש אח"כ ואם נמצא בה רושם הדריסה הרי זו טריפה היינו במקום שמטריף או שסופו לנקוב ולהטריף וק"ל.
יא[עריכה]
וכן שועל ונמיה וכו'. דין זה לא נמצא בביאור בגמרא אלא אמרו שם סתמא אתמר רב אמר אין חוששין לספק דרוסה ושמואל אמר חוששין דכו"ע ספק על ספק לא על אימא לא על ספק כלבא ספק שונרא אימא כלבא על שתיק ואיתוב בינייהו אימר שלמא שוי קטע רישיה דחד מינייהו נח מריתחיה איהו קא מעוי ואינהו מקרקרן בעותי קא מבעתיה אהדדי כי פליגי וכו' משמע דבכל מין דורסין קאמר ורבינו הזכיר שועל ונמיה והשמיט חתול ולפי פשטן של דברי הש"ס קאי טפי לחתול מאינך שהרי הזכירו שם ספק כלבא ספק שונרא וכו' גם לעיל בדין ד' כתב ובגדיים וטלאים אפילו חתול ושועל ונמיה וכיוצא בהם יש להם דריסה וכ"ש בעופות ע"כ הרי ששם הזכיר חתול וכאן לא הזכירו ועוד קשה דלמה כתב כאן שנכנס לבין העופות ולמה לא כתב בגדיים וטלאים וכ"ש עופות כמ"ש למעלה ולזה היה אפשר שהלך אחר דברי הש"ס דמשמע דאיירי בעופות מדקאמר דאי קטע רישיה דחד מנייהו דשייך טפי בעופות שהם דקים ופשיטא ודאי דה"ה לגדיים וטלאים דשייך בהו דריסה ומאי דלא הזכיר חתול י"ל דחתול דריס טפי משועל ונמיה ואלים זוהריה כמ"ש מדברי התוס' שם ד"ה ובא מעשה וכו' וכיון שהזכיר שועל או נמיה לדוגמא בעלמא לא חש להזכיר גם חתול מכ"ש שדין זה שוה בכל החיות הדורסין כמ"ש ג"כ מדברי רבינו דלשון נוהם שייך לאריה וכמ"ש רש"י שם עוד אפשר דאף שבזמן התלמוד היו החתולים הדורסין מ"מ כיון שבזמן רבינו לא היו דורסין וגם בזמננו שהם גדלים בבתים ואין דורסין כלל לא רצה רבינו להזכירו בדין הספק ודי לו במ"ש למעלה שהחתיל ממין הדורס כלומר לדין התלמוד וידוע דהכל לפי המקום ולפי הזמן שוב מצאתי להכנה"ג יו"ד סי' נ"ז אות ח' שהרגיש מזה ולא תירץ כלום גם בשו"ת משפטי שמואל סימן י"ז והניחה בצ"ע והנראה לענ"ד כמ"ש.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |