מעשה רקח/ציצית/ב

מעשה רקח ‏ ציצית ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות ציצית

א

תכלת האמורה וכו'. מנחות דף מ"ג תניא היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא ופי' רש"י מה נשתנה תכלת שיחדו הקב"ה למצוה זו דומה לים שנעשו בו נסים לישראל וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד ומתוך כך זוכר מן התכלת את הקב"ה היושב על כסא ועוד נאה לישראל שיהא כסאו עליהם שנאמר ותחת רגליו וכו' דהיינו רקיע וכתיב ספיר ובכסא כתיב ספיר אלמא רקיע כבמחזה כסא ותכלת לים וים לרקיע ואנן קחזינן ע"כ והתוס' ז"ל מחקו הגירסא שלפנינו רקיע דומה לכסא אלא הכי גרסו רקיע דומה לספיר דהכי כתיב קרא והכי נמי גרסינן בחולין וכו' וכן היא גירסת הרא"ש ז"ל והלחם חמודות כתב שם דרש"י גופיה גריס הכי בחולין ע"כ אמנם הרי"ף ז"ל גריס כגירסאות שלפנינו רקיע דומה לכסא הכבוד עיי"ש.

צביעה דומה וכו'. מהסוגיא שם דף מ"ב וכדלקמן בע"ה ומזה הוציא ז"ל שאם צבעו בצבע אחר אפי' שדומה לרקיע פסול.

או בשחור וכו'. צ"ל דלאו דוקא שחור ממש דאם כן לא היה דומה לרקיע כלל ורבינו כתב אע"פ שהוא כעין הרקיע וק"ל.

רחל בת עז וכו'. מתבאר פ"ב דבכורות דף י"ז דהכל מודים בזה שצמרה פסול לתכלת משום דכתיב לא תלבש שעטנז וכו' גדילים תעשה לך מה פשתן שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה והרב ב"י ז"ל הביא דברי רבינו ובשו"ע השמיטה לא ידעתי למה.

ב

כיצד צובעים וכו'. סדר הצביעה שכתב רבינו מבוארת שם בגמרא דף מ"ב זולת הסדר שכתב רבינו עד כדי שיקלוט את העין שלא נמצא שם ומרן הקדוש כתב שזה כתב מדעתו שזה הוא דרך הצבעים.

דם חלזון. שם דף מ"ד ת"ר חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים ופי' רש"י גופו מראה גופו תבנית דיוקנו ועולה מן הארץ לפי שאינו עולה אלא אחד לשבעים שנה ע"כ ולכאורא משמע מדבריו שאינו מין דג שהרי כתב ועולה מן הארץ וכו' וכן יש לכוין לשון הברייתא דקתני וברייתו דומה לדג דמשמע שאינו דג אלא ברייתו כגוף הדג ולפיכך פי' ז"ל שאינו מן הים וא"כ פליג על רבינו שכתב שהוא דג ממש וכו' וכדברי רש"י משמע קצת בפ' במה מדליקין דף כ"ו יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה ופי' רש"י שם וליוגבים לשון יקבים שעוצרין ופוצעין את החלזון להוציא דמו וכו' סולמא דצור מעלה הר וקצרה המסילה וגבוהה וכו' ע"כ האמנם בפ' חלק דף צ"א גבי ההוא מינא דא"ל לרבי [אמי] אמריתו דשכבי חיי הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי א"ל וכו' עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד ולמחר שהגשמים יורדין מתמלא כולו חלזונות ופי' רש"י שם חלזון תולעת שיוצא מן הים אחת לשבעים שנה וצובעים בדמו תכלת ולכתחילה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד וכו' ונראה למורי שביצי חלזון ראשון משריצין כולן אלמא יש בידו לחיות לפי שעה ע"כ ומפירושו זה משמע שהוא עולה מן הים על ההרים שהרי בגמ' אמרו להדיא שהוא נמצא בהר והוא ז"ל פירש שיוצא מן הים וכו' דלולא פירושו ז"ל היינו מפרשים שהוא מין תולעת שגדל בהרים אכן רש"י ז"ל לשטתיה אזיל שפירש להדיא במגילה דף ו' על פסוק ושפוני טמוני חול שאמרו שם בגמרא אמר זבולון לפני הקב"ה לאחי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות א"ל כולן צריכין לך ע"י חלזון שנאמר ושפוני טמוני חול וכו' ופי' רש"י שהוא עולה מן הים על ההרים וכן משמעות הגמרא שהרי בשביל זה נתן לזבולון הרים וימים וא"כ אין כאן סתירה לדברי רש"י שכתב בסוגיין שהוא עולה מן הארץ דכוונתו שמשם צדין אותה אמנם תחילת ברייתו אינה אלא מן הים ומסכים לדברי רבינו שכתב שהוא מין דג וכו' וכן משמע להדיא מדברי התוס' פרק כלל גדול דף ע"ה ד"ה הצד חלזון וכו' ואיתיה נמי בילקוט פרשת וזאת הברכה. ומ"ש רבינו שדומה עינו לעין התכלת מצאתי בהרמב"ם כתיבת יד לעין הים ובאמת כן הוא בגמ' ועכ"ז אין נראה לשבש הנוסחא שלפנינו ודו"ק.

ג

התכלת וכו'. שם א"ל אביי לרב שמואל בר רב יהודה האי תכלתא היכי צבעיתו ליה א"ל מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה ושקלינן פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא ושדינן ליה לההוא ביעתא וקלינן ליה לאודרא שמע מינה תלת שמע מינה טעימה פסולה וש"מ דבעינן צביעה לשמה וש"מ טעמה פסולה היינו טעמה פסולה היינו צביעה לשמה אמר רב אשי מה טעם קאמר מה טעם טעמה פסולה משום דבעינן צביעה לשמה כתנאי טעמה פסולה משום שנאמר כליל תכלת דברי רבי חנינא בן גמליאל וכו' ופי' רש"י אודרא מוך וצובע אותו מוך בתוך אותה קליפה לידע אם תכלת יפה ש"מ מדקלינן לאודרא (כדי שלא יעשנו לציצית ש"מ טעמה פסולה) בעינן צביעה לשם ציצית ושמע מינה מדשדינן ביעתא לכדא (נוסח אחר לברא נ"א לנורא) ולא שדינן ליה ביורה הטעימה פסולה אם צבע ניסיון ביורה פסלה כל היורה משום שנאמר כליל תכלת כל תכלת בעינן כליל שיהא כל עיקר מראה החילזון בצמר שלא יהא דבר אחר צבוע בה מתחילתה ע"כ וכתבו התוס' ד"ה מה טעם טעמה פסולה ואפי' לשם ציצית מ"מ לשם נסיון עבידא והוי כמנחה שקמצה לשמה ושלא לשמה וכו' ע"כ וכ"כ מהרמ"ע מפאנו ז"ל והכי מסתברא דאי משום ביזיון בדיעבד מיהא הוה לן להכשיר ונתבארו דברי רבינו ואיכא בין רבינו לפי' רש"י דלרש"י לוקח הצבע בקליפת ביצה דהיינו ביעתא דקתני בגמרא ולרבינו שכתב בכלי קטן צ"ל דס"ל דלאו דוקא קאמר וקרוב לשמוע דגם רש"י ז"ל יודה לו דמה לי זה מה לי זה.

ד

התכלת וכו'. הכי איתא בברייתא שם דף מ"ב ושאר דברי רבינו כולם נתבארו שם ויש איזה שינוי מדברי רבינו לדברי הגמרא שלפנינו ואולי כך היתה גירסתו ז"ל.

ה

ומ"ש מי רגלים שנתחמצו מ' יום רש"י ז"ל הביא פירוש אחר מי רגלים של תינוק בן מ' יום.

ו

חצר שמוכרין וכו'. המפקיר תכלת וכו'. הכל ברייתות סתמיות כדברי רבינו בע"ז דף ט"ל.

ז

המוצא תכלת וכו'. מהסוגיא דעירובין דף צ"ו ועיקר הגירסא בדברי רבינו פסוקין כשרה שזורין פסולה והוא מסכים להסוגיא שם וכן השיב רבינו לחכמי לוניל ז"ל שכתב להם ודאי אמת כדבריכם ובעיקר העתקתי בנוסחא שלי טעיתי וכך הם הדברים וכזה תקנו הנוסחא אפי' מצא חוטין פסוקין פסולה שזורים כשרב עכ"ל בתשובותיו אות באות תיבה בתיבה וסיים המגדל עוז וראה דרכיו וחכם שלא נתחכם לומר ט"ס הוא אלא אמר בפירוש טעיתי כי כשהוא אומר הדבר בפירוש ברור הוא אתו ואשרי יולדתו ואינו טועה ולא שוגא ומשגא ע"כ.

הלוקח טלית וכו'. ברייתא במנחות דף מ"ג וכתב הרב לחם חמודות וז"ל פירש בנמוק"י מן התגר הקבוע ומוחזק ליקח מישראל ולמכור דחזקה לא מרע נפשיה להפסיד סחורתו ולוקח מן המומחה וכתב הרב ב"י סימן כ' דלאו למימרא דבתגר שעסקו הוא ליקח טליתות מצוייצות מישראל ולחזור ולמוכרם עסקינן דבתגר דשאר סחורות דלאו טליתות מצוייצות נמי מהימן שהוא מוחזק שאינו משקר שאם ימצא בדאי בדבר אחד שוב לא יאמינוהו וכן משמע מדברי רש"י עכ"ל וכתב רמ"א שהתגר שאומר שלקחן מישראל נאמן עכ"ד.

מן ההדיוט פסולה. ופי' רש"י דשמא הוא צבעה וכו' כתב הרב לחם חמודות וז"ל נמוק"י שאם צבועה היא חיישינן שמא הוא צבעה ואם חוטי לבן שמא הוא עשאה וציצית שעשאה כותי פסולה וכ"כ רבינו ירוחם וכתב הרב ב"י דמהר"י אבוהב הקשה על זה דדוקא גבי תכלת ניחוש לקלא אילן דמשום דתכלת דמיו יקרים מזייף אבל בלבן משום ריוח דעשיה שהוא דבר מועט אינו עושיהו אלא ע"י ישראל ע"כ וי"ל דאיכא טעמא אחרינא להפך דתכלת כיון שאפשר לבודקו הו"ל לומר דלא מזייף ואפ"ה חיישינן כ"ש בעשיית הציצית שא"א לבדוק וכו' ע"כ. ונ"ל דפשוט הוא שהרי גם הלבן מסתברא טפי דאסור להפקידו ביד גוי אלא אם כן הוא בחותם בתוך חותם מהטעם דקי"ל דכל איסורי תורה בעי שני חותמות ועיין להרב מג"א או"ח סי' כ'.

ח

טלית שהיא כולה אדומה וכו'. מנחות דף מ"א ומ"ש רבינו עושה חוטי לבן שלה כעין צבעה וכו' משמעותו שיש לו לעשות כן וזו היא דעת הטור מרן ז"ל ודלא כמהר"י בן חביב יעו"ש ואף שראינו ושמענו בכל העולם שנוהגים לעשות הציציות לבנים אפילו לבגד של שאר צבעונים וכמ"ש הרב ב"י שם. הרב לחם חמודות ז"ל כתב שראה בק"ק דפראג ציציות מגוון ירוק כחלמון ביצה וזה היה הטלית של הקדוש ר' שלמה מלכו ז"ל וכו'.

חוץ מן השחור וכו'. ובגמרא שם אמרו חוץ מקלא אילן אמנם לא ראינו לרבינו בהלכות ציצית שהזכיר קלא אילן והיינו טעמא דמכיון שהוא דומה לגוון התכלת ומראיהו נוטה לשחור לכך נקט רבינו הכא שחור מפני שהוא צבע הניכר וכדי שלא נטעה דשחור ממש קאמר לכך כתב מפני שהוא נראה כתכלת כלומר באיזה שחור אמרתי לך באותו שהוא דומה לתכלת כי ידוע שדרך הצבע שחור לפעמים להדמות לרקיע ולים שהם צבע התכלת ע"י הקנקתים והאש ביותר מן הראוי ומעשים בכל יום לעושים הדיו וזו נראית דעת רבינו ולשיטתיה אזיל שכתב בריש הפרק וז"ל וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אע"פ שהוא כעין הרקיע כגון שצבעו באסטיס או בשחור וכו' הרי שקרא לשחור סתם כעין הרקיע ועל כרחך פירושו כמ"ש וכנ"ל שם וכפי זה תתורץ קושית מרן ז"ל שהקשה על רבינו דלמה לא כתב קלא אילן וכו' ולקושיא שניה שהקשה ז"ל עיין להפרי חדש בנימוקיו על דברי רבינו.

ט

קשה עונש וכו'. שם דף מ"ג ובכלל זה לבדוק חוטי הציציות קודם שיברך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ולא קיים מצות ציצית ובעטרת זקנים כתב שיש להחמיר ולבדוק את הטלית כשקופלו כמו בסכין של שחיטה כדי שיהא חזקתו בדוק ע"כ וכ"כ הרב ב"ח שם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---