מעשה רקח/עבודת יום הכיפורים/א

מעשה רקח ‏ עבודת יום הכיפורים א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק א מהלכות עבודת יום הכיפורים

ב

ואם היתה שבת אף מוסף שבת אין מקריב אותו אלא כהן גדול. לשון זה מוכח דלעיכובא קאמר ולא הבנתי דברי הריטב"א שהביא מרן ז"ל דרבינו ס"ל דתמידין ועבודות של כל יום כשרות בכהן הדיוט וכו' דבשלמא עבודות של כל יום לא כתב רבינו בהם שהם לעיכובא אבל תמידים הוא מבואר הרבה ומדכתב

וכן שאר העבודות וכו' אפשר דגם הם לעיכובא קאמר ומשטח לשון רבינו נראה דמדאורייתא קאמר:

ג

שמא תמצא אשתו נדה. בגמרא אמרו ספק נדה ובס' עבודת ישראל דף כ"ט הקשה דמשמע מדברי רבינו דעל הודאי נדה מטמא ולא על הספק ומהגמרא מוכח דאפי' על הספק ע"כ ובאמת דגם בפירוש המשנה כתב רבינו ומפרישין אותו מאשתו כדי שלא תמצא נדה וכו' אכן נראה משום דבירושלמי אמרו פירש בן בתירא שמא יבא על אשתו נדה כהא דתנינן תמן היה משמש עם הטהורה וא"ל נטמאתי וכו' ע"כ וכיון דמצד הדין בין בנדה ודאי בין בספק הבעל טמא ויותר מצוי הודאי מהספק לכך העתיק סתם וכבר ידוע דהוא הדין בספק דספיקא דאורייתא לחומרא ודאי ולפי זה הירושלמי ניחא נמי דלא תקשי דהוי גזרה לגזרה שמא תמצא נדה ושמא נטמא בה אך כיון שהחששא היא שמא ראתה בשעת תשמיש הוי ספק אחד ודו"ק:

ומתקינין לו כהן גדול אחר וכו'. בפ"ד דכלי המקדש הל' ט"ז כתב רבינו דממנין כהן אחד יהיה לכהן גדול כמו המשנה למלך והוא הנקרא סגן וכו' והשתא לא אתבריר אי הך דמתקינין לו כ"ג אחר הוא הסגן או כהן אחר דנראה דכיון שהיה לו הסגן לעולם אין ראוי למעלה זו אלא הוא אכן בגמרא יהבי טעמא משום איבה מעתה טוב לנו בכהן אחר ולא בסגן שהרי הסגן עומד תמיד כמ"ש רבינו שם ועיין מ"ש פ"ג הל' ג':

וכל מצות כהונה וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב בכל בבי"ת ומסיים שם אלא שאינו ככהן גדול ונראה שהיא גירסא נכונה:

ה

ומוסרין לו זקנים מזקני בי"ד וכו'. כל המפרשים הקשו דלמה לא הזכיר רבינו דזקני בי"ד מוסרין אותו לזקני כהונה כדתנן במתני' ובגמ' תנא ללמדו חפינה שהיא עבודה קשה כמ"ש רבינו פ"ד ומאי דנראה דרבינו ס"ל דמתני' לא איירי אלא בכהן גדול שלא למד לכך היו צריכים ללמדו אבל אם כבר למד ויודע סדר החפינה א"צ לזה ומפני שסתם כהן גדול ודאי שהיה צריך להתלמד כל העבודות מקודם לכך לא חש להזכיר זה:

ז

היו משביעין אותו וכו'. בס' צרור החיים ז"ל הקשה דלמאי מהניא שבועה זו הא לפי דעת הצדוקים שסבורים שהם מצווים כך בזה אין שבועה זו חלה כלל דאין נשבעים לעבור על המצות עיי"ש. ולענ"ד נראה בחדא מתרתי או כמ"ש ז"ל דהם היו סבורים דזה או זה יכשר דהא ונתן את הקטרת כתיב א"כ אין כאן נשבעים לעבור על המצות אי נמי דהם לא היו משביעים אותו על זה בפרטות כדי שנאמר כן אלא היו משביעים אותו שלא ישנה דבר מכל מה שאמרו לו א"כ כי היכי דחיילא שבועה בשאר חיילא נמי בהא:

לפי שחשדו וכו'. עיין מה שכתבתי בזה בפ"ה דהל' דעות הל' ז':

ח

ובמה קורין לפניו בכתבי הקדש. נראה שכוונתו על הכתובים וחיליה מזכריה בן קבוטל דמיניה מוכח דאינך לאו דוקא ועיין להרב לח"מ ז"ל:

פרחי לויה מכין אותו באצבע צרדא. לשון המשנה פרחי כהונה וכן העתיק הסמ"ג ז"ל ורבינו נראה שהיה גורס לויה. אמנם מ"ש מכין אותו אין לו הבנה ולשון המשנה מכין לפניו וכן הוא בדפוס מגדל עוז ואצבע צרדא פי' רבינו בפירוש המשנה שהוא האצבע האמצעי הארוך ועיין להפר"ח ז"ל:

עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי. וכ"כ פ"א דתמידין ומוספין משיאיר פני כל המזרח והשמיט רבינו מ"ש עד שהוא בחברון עיין מ"ש שם ומ"מ ביום הכיפורים אין כאן חשש מאור הלבנה שיגרום טעות כי דרך הלבנה אחר חצות אינה אלא בסוף החדש כידוע:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---