מעשה רקח/מטמאי משכב ומושב/ה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד[עריכה]
יולדת שטבלה וכו'. דין זה מגומגם הרבה דממ"ש
ואינה צריכה טבילה אחרת וכו' במה דברים אמורים משמע דלענין קדשים צריך טבילה בסוף ימי טוהר ומשמע נמי דלענין נגיעה קאמר והכי משמע קצת ממה שדימהו לנוגע בנדה או לטמא מת וכיון שכן איך כתב אח"ז
עד שתשלים ימי טוהר ותהיה טהורה לכל דמשמע דאז א"צ טבילה אחרת וזה סותר למ"ש תחילה ואם נאמר דתהיה טהורה לכל דקאמר היינו ע"י טבילה א"כ מהו זה שסיים
ויראה לי שמאחר שהיא מטמאה את הקדש שהיא צריכה טבילה אחרת וכו' ועוד דהלא כבר הקדים בתחילת לשונו דלקדשים הרי הוא כראשון לטומאה שעדיין לא טבל וכו' מכלל דצריכה טבילה בסוף ימי טוהר מעתה מאי ויראה לי דקאמר ותו קשיא לי דבפי"ב דשאר אבות הטומאות הל' ט"ו כתב להדיא דמחוסר כפורים אחר שהביא כפרתו צריך טבילה לאכילת הקדש ולא מעלה זו אלא לאכילה אבל לנגיעה נוגעים בקדשים קודם טבילה ע"כ וזה נראה סותר למ"ש כאן דאף לנגיעה צריך טבילה הן אמת דמדדקדק רבינו לכתוב שם דנוגעים בקדשים קודם טבילה משמע דקודם הבאת כפרתו אפילו הנגיעה נאסרה וכמ"ש מרן ז"ל ולפ"ז דברי רבינו ז"ל כך פירושם דתחילה כתב דלענין נגיעת קדשים (וכ"ש אכילתם) צריכה טבילה בסוף ימי טוהר והיינו קודם הבאת כפרתה דאילו אחר שהביאה כפרתה א"צ עוד טבילה מן הדין וכשתשלים ימי טוהר ותביא כפרתה תהיה טהורה לכל אף לנגיעה ושוב כתב ויראה לי וכו' הכוונה דאף שמן הדין אחר שהביאה כפרתה הרי היא מותרת בנגיעת הקדש כמ"ש בשאר אבות הטומאות מ"מ כיון שקודם הבאתה היתה מטמאה את הקדש נראה לו ז"ל להצריך טבילה שהיא טהרה בגופה כדי להתירה להדיא בנגיעה ולפ"ז אין שום סתירה בדברי רבינו.
והתוס' יו"ט ז"ל כתב דאף לדברי מרן ז"ל עדיין רבינו סותר את עצמו דבשאר אבות הטומאות כתב דא"צ טבילה לנגיעה וכאן חייבו עיי"ש והדבר מבואר לענ"ד דשם לענין הדין קאמר וכאן מצד חומרא לפי דעתו ז"ל והתוס' יו"ט ז"ל פי' כוונת רבינו כאן דקודם הבאת כפרתה קאמר ואפ"ה הצריכה טבילה דהיינו אויראה לי שכתב ז"ל ולפי מונח זה כתב בשאר אבות הטומאות דקודם הבאת כפרתה צריכה טבילה ולא אח"ז לענין נגיעה כלל וכו' עיי"ש ויש נפקותא בין פירושו לפירושינו שהוא כפי' מרן ז"ל בטבילה אחר הבאת כפרתה דלפירושו א"צ כלל ולפירושינו צריכה והמעיין יבחר ודע דבדפוס מגדל עוז כתוב ויראה לי שמאחר שהיא מטמאה את הקדש שהיא צריכה טבילה אחרת לאכילת תרומה ע"כ ומבואר הדבר דלפי גירסא זו יתפרשו דברי רבינו באופן אחר אך מרן ז"ל קיים גירסתינו וכן נראה עיקר:
ה[עריכה]
יולדת שהיא מצורעת וכו'. משנה בנדה פ"ד והתוס' יו"ט ז"ל הקשה על רבינו מדתנן לה להך מתני' בפ"ה דעדיות ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים וכו' משמע דחכמים פליגי עליה וסברי או דאינה משנה כלומר דלא נשנית כלל או דמהפכינן דברי ב"ש לב"ה וכיון שכן לא הו"ל לרבינו לפסוק לחומרא עיי"ש והניחו בצ"ע וכ"כ שם בעדיות וברפ"ח דחולין עיי"ש ונראה דרבינו מפרש כמ"ש הרב עצמו בעדיות בשם רש"י ז"ל פ"ח דשבת דף ע"ז דהא דנשנו בשם רבי פלוני לאו דאיכא הני ותו לא אלא כשנכנסו לכרם ביבנה והעידו כל אחד על אותו שבידו העיד ר' יהודה על אלו וכו' ע"כ הכי נמי י"ל דס"ל לרבינו דאף דנשנו בשם ר' פלוני לאו משום דאיכא מאן דפליג עליה אלא משום דכל אחד קבל מה שבידו כמו שמצינו בכל אותו פרק ר' פלוני ור' פלוני ואין חולק על עדותן אלא באותם שמצינו בפירוש ועוד אפשר עם מ"ש שם בשם הראב"ד דאע"ג דאינך דיחידאי נינהו הנהו דמשכחנא בהו סתמא דמתני' הלכתא נינהו ע"כ הכי נמי י"ל לרבינו. ומ"ש בספרי רבינו
שכל הטמאים המשקים וכו' בדפוס מגדל עוז כתוב שכל המשקים הטמאים וכו':
ח[עריכה]
שאם תראה בו. בדפוס מגדל עוז שאם תראה בו דם אחר טבילה נמצאו כל טהרות שעשתה וכו':
ט[עריכה]
אע"פ וכו'. בדפוס מגדל עוז נמחק כל זה וכבר מרן ז"ל הגיהו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |