מעשה רקח/כלים/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png כלים TriangleArrow-Left.png כה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק כה מהלכות כלים

ב[עריכה]

המטה והכר וכו'. פכ"ג דכלים פלוגתא דת"ק ור' יוסי ואף דסתם מתניתין ר' מאיר הכא היא סברת חכמים דמייתי בתוספתא הביאה הר"ש ז"ל דר"מ ס"ל דאין טמאים מדרס והו"ל חכמים ור"י במטה וכר וכסת נגד ר"מ ובכסא של כלה וכו' פסק כחכמים ודלא כר"י:

ח[עריכה]

קורת בית הבד וכו' עד וכן הדין בכסא שקבעו בעריבה. כתב מרן ז"ל ואם תאמר מאי שנא מכסא שקבעו בקורת בית הבד ותירץ דהאי נמי דינו שוה ורבינו שהוא טהור העתיק דברי בית הלל והן ה"נ דאם דרס הזב בכסא שהוא טמא עיי"ש והתוס' יו"ט ז"ל פכ"ב נתאמץ להקשות עליו מדינים אחרים ושאין זה במשמעות דברי רבינו שהרי הוסיף שהוא טהור מ"ש ואין (חסר) דברי רבינו שבפירוש המשנה פ"כ ששם השוה העריבה לקורת בית הבד עיי"ש והכי מסתברא טעם עמוד ונעשה מלאכתנו שייך שפיר בעריבה כמו בקורת בית הבד ואף דבית שמאי לא ס"ל הכי אנו לענין פסק ההלכה אין לנו אלא דברי ב"ה ודברי מרן ז"ל שרירין:

יא[עריכה]

ואם חשב עליהם חרש שוטה וקטן. ואם מחשבת הקטן ניכרת מתוך מעשיו מהני מדבריהם להחמיר כמ"ש רבינו פי"ד דטומאת אוכלין הל' ב' ד' ופ"א דפסולי המוקדשין הל' ו' ועיין לעיל הל' י"א. ומ"ש

או אדם שאינו שלו אף דהוכחנו לעיל פכ"ד הל' ז' דאם ישב הזב על משכב שאינו שלו טמאו דלא אמעוט אלא גזול לענין מחשבה לשוויה ראוי בעינן דעת בעלים דוקא אך ממה שסיים רבינו שם נראה שדינן שוה וצ"ע איך תועיל מחשבת זולתו:

יב[עריכה]

העושה כפה מן השאור וכו'. תמיה לי מילתא למה מרן ז"ל לא הראה לנו מקום דין זה והיא ברייתא מפורשת הביאה המל"מ ז"ל בחולין דף קכ"ט אך תמיה לי מפסקיו של רבינו דהך ברייתא הובאה בפסחים דף מ"ה ותנא קמא פליג עלה וסבירא ליה דלא בטלה אלא אם כן טח פניה בטיט כדברי רבי יצחק בר אשי אמר רב שם וכן פסק רבינו פ"ב דחמץ ומצה הל' ט"ו נמצאו פסקי רבינו סתרי אהדדי ואם נאמר דפסק כת"ק ולא פליג אלא לענין חמץ מפני שראוי לחמץ בה עיסות אחרות אבל לענין טומאה מודה הוא דביחוד וביטול סגי א"כ תקשי לאביי דאמר התם בחולין הרי אמרו כיפת שאור שיחדה לישיבה בטלה ולשון זה הם דברי ר' שמעון בן אלעזר התם בפסחים אם לא שנאמר דלעולם כת"ק הוא ונקט לשון זה לענין הדין אלא דאכתי קשיא לי דבפסח כיון דלא טח פניה בטיט חשיב אוכל וכמ"ש התוס' ז"ל וכיון שכן אין ראוי שתטמא במדרס ואמאי לא חילק רבינו כמו שחילק בבצק שבצדקי העריבה לעיל פ"כ הל' ט' ובדוחק י"ל שסמך וכו':

יח[עריכה]

סנדל של סיידין וכו'. כתב מרן ז"ל פ"ב דעדיות סנדל של סיידין ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרים ופסק כר"ע משום דאמרינן בסוף פרק במה אשה דר' מאיר סבר כוותיה וכו' וא"כ הו"ל ר"ע ור"מ רבים ע"כ דברים תמוהים הם אלו חדא דבההיא דעדיות פ"ב תנן ג' דברים אמר ר"ע על ב' הודו לו ועל אחת לא הודו לו על סנדל של סיידין שהוא טמא מדרס ועל שירי תנור ד' שהיו אומרים ג' והודו לו ועל אחד לא הודו לו וכו' ע"כ הרי אין שם דחכמים חלקו עליו וכבר תפס עליו התוס' יו"ט ז"ל בזה דאדרבה מדקתני הודו לו ותנן לה בבחירתא זה די והותר לפסוק כוותיה גם מ"ש מההיא דס"פ במה אשה אם באנו לדין משם הויא תיובתיה שהרי א"ר הונא התם מאן הודו לו ר"מ ומאן [לא] הודו לו ר"י והיינו מתני' דהתם דאיפליגו ר"מ ור' יוסי בקב הקיטע ורבינו בפירוש המשנה שם ובחיבורו פי"ט דהל' שבת הל' ט"ו פסק דאין הקיטע יוצא בקב שלו והיינו כר"י ואיך כתב מרן דכיון דר"מ סבר כוותיה דר"ע הו"ל רבים ופסק כן הא איהו פסק דלא כר"מ גם מ"ש מרן דהו"ל רבים אין נראה דמריהטא דסוגיין התם משמע דשקולין הם וכן מצאתי בספר מקראי קודש ז"ל אף שדבריו מגומגמין עיין עליו והרואה יראה שלרבינו עצמו דבריו ופסקיו שרירין וקיימים שהוא נמשך אחר דברי רב יוסף דמייתי ממתני' דשפופרת הקש דפי"ז דכלים דאיפליגו בה ר"ע ור' יוחנן בן נורי ופסק בפ"ב הל' ד' כר"ע וכן לעיל הל' י"ב:

יט[עריכה]

קב של קיטע וכו'. מתני' בשבת דף ס"ו אם יש לו בית קיבול טמא ומפרש רבא דטמא מדרס קאמר אלא דקשה דהתם מסיים מתני' סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בה בשבת וכו' כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהם בשבת ורבינו השמיט כל זה כאן גם בפרק י"ט דהל' שבת ולא ידענו טעמו וכאן הוה אפשר לומר דכיון שסיים

שהרי נשען עליו למדנו להועיל שכל שהוא דרך משען מטמא וגם לא גרע מעגלה של קטן דלעיל הל' ט"ז:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון