מסכת סופרים/ד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מסכת סופרים TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

(א) [1]אילו שמות שאין נמחקין הכותב אל"ף למ"ד, אל"ף דל"ת, יו"ד ה"י, שדי, צבאות, אהיה אשר אהיה, ר' יוסי אומר צבאות חול, אמר ר' שמעון בן אלעזר של בית חגירה שבירושלים היו כותבין צבאות והיו מוחקין שהיו נוהגין בו חול, שנאמר (דברים כ ט) ופקדו שרי צבאות בראש העם.

(ב) הכותב אל"ף למ"ד מארבע אותיות, יו"ד ה"י מארבע אותיות, אינן נמחקין מפני שיש שמות כיוצא בהן, שי"ן דל"ת משדי, צד"י בי"ת מצבאות, אל"ף ה"י מאהיה הרי אילו נמחקין מפני שאין שמות כיוצא בהן.

(ג) כל האותיות המשמשות לשם בין מלפניו בין מלאחריו הרי אילו נמחקין, מלפניו: בה'-ב' נמחק, לה'-ל' נמחק, וה'-ו' נמחק, שה'-ש' נמחק, הה'-ה' נמחק, מה'-מ' נמחק, וכיוצא בהן, ומלאחריו כמו: אלהינו-נו נמחק, אלהיכם-כם נמחק, אלהיהם-הם נמחק, וכיוצא בהן, ויש אומרים שאין נמחקין.

(ד) וכל השמות ההדיוטות שאותותיהן כאותות השם הרי אילו נמחקין.

(ה) כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים (בראשית ג ה), הראשון קדש והשני חול.

(ו) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים (דברים י יז), הראשון קדש והשני חול, ואדני האדנים (שם) הראשון קדש והשני חול.

(ז) אלהי אברהם (בראשית לא נג) קדש, ואלהי נחור (שם) חול, אלהי אביהם (שם) חול.

(ח) אלהים לא תקלל (שמות כב כז) משמש קדש וחול, ר' ישמעאל אומר קדש.

(ט) כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים (בראשית לג י), הרי זה חול, מחנה אלהים (שם לב ג) הרי זה קדש, נשיא אלהים אתה (בראשית כג ו) קדש.

(י) כל השמות האמורין באברהם (בראשית יח) קדש חוץ מאחד שהוא חול, שנאמר (פסוק ג) ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, ויש אומרים (בראשית כ יג) ויהי כאשר התעו אותי אלהים, ר' חנינא בן אחיו של ר' יהושע אומר קדש שאילולי אלהים כבר התעו אותי.

(יא) כל השמות האמורין בלוט (בראשית יט) חול חוץ מן האחרון (פסוק יח) ויאמר לוט אליהם אל נא אדני.

(יב) כל השמות האמורין במיכה (שופטים יח) חול, ר' יוסי אומר ביו"ד ה"י קדש באל"ף למ"ד חול, חוץ מבית האלהים בשילה (שם פסוק לא).

(יג) וכל השמות האמורים בנבות (מלכים-א כא) קדש חוץ מאחד ברך נבות אלהים ומלך (שם פסוק יג).

(יד) כל השמות האמורים בגבעת בני בנימין (שופטים כ פסוק יח והלאה) ר' אליעזר אומר חול ר' יהושע אומר קדש, אמר לו ר' אליעזר וכי היאך יכול להיות, אפשר שהמקום מבטיח ואינו עושה, אמר לו ר' יהושע המקום כבר הבטיח ועושה.

(טו) אספרה אל חוק (תהלים ב ז) הרי זה קדש, וחכמים אומרים הרי זה חול.

(טז) יראה אל אלהים בציון (תהלים פד ח) הראשון חול והשני קדש.

(יז) להלוך אל אל במשפט (איוב לד כג) הראשון חול והשני קדש.

(יח) עמנואל (ישעיה ז יד), עמנו אל (שם ח י), הראשון חול והאחרון קדש, הראשון אינו נחלק והאחרון נחלק.

(יט) ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשה עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה (בראשית כ יג), ומי אל כמוך[2] (מיכה ז יח) הראשון חול והאחרון קדש.

(כ) תאשם שומרון כי מרתה באלהיה (הושע יד א) הרי זה קדש, ר' נתן אומר משטמה בבית אלהיו (שם ט ח) הרי זה קדש, ואתה באלהיך תשוב (שם יב ז) הרי זה קדש.

(כא) אלהים נצב בעדת אל[3] בקרב אלהים ישפט (תהלים פב א) משמש קדש וחול.

(כב) יסגירני אל אל עויל (איוב טז יא), הראשון קדש והשני חול, כי אל אל האמר נשאתי (שם לד לא), הראשון חול והשני קודש, ואל יהי מקום לזעקתי (שם טז יח) חול, ואמר ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ואל יהי מקום לזעקתי, יש לאל ידי (בראשית לא כט), ואין לאל ידך (דברים כח לב), בהיות לאל ידך (משלי ג כז), לאל מלתי (איוב כד כה), כולם חול.

(כג) ואלהים אמר לבהלני (דברי הימים-ב לה כא) קדש, חדל לך מאלהים אשר עמי (שם) קדש כדברי ר' יוסי בר' יהודה.

(כד) אלהים זדים קמו עלי (תהלים פו יד) קדש, אלא שהקורא צריך שיהא קורא ומפסיק, אלהים, זדים קמו עלי.

(כה) אבל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד מלך מלכי המלכים מרומם גדול ונורא עליון צדיק וישר חסיד תמים גיבור הרי אלו נמחקין, והמקלל בהן עצמו וחבירו חייב אחת, גוים ומתים פטור, דיין ונשיא חייב שתים, ויש אומרים על הנשיא חייב שלש, המקלל אביו ואמו בשם המיוחד הרי זה טעון סקילה, ובכנויין הרי הוא באזהרה.



שולי הגליון


  1. חלק גדול מהפרק ממסכת ס"ת פ"ד.
  2. לכאו' אין מקומו כאן.
  3. אולי יש להוסיף כאן מילת 'קדש'.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף