מסכת סופרים/ג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מסכת סופרים TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

(א) [1]עושה תורה ונביאים כאחת דברי ר' יהודה, וחכמים אומרים תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן[2].

(ב) לא יניח בין נביא לנביא כשם שמניח בין ספר לספר בתורה, אבל נותן לזה ריוח בפני עצמו ולזה ריוח בפני עצמו ומתחיל מלמעלן.

(ג) אין עושין תורה חומשין כשהן מפורדין, תורה חומשין מקובצין, שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, אבל עושין חומשין תורה, אמתי בזמן שמידתן ושיטתן שוין.

(ד) אין עושין שני חומשין כאחת ולא חומש ומחצה כאחת, אבל אם עתיד הוא להוסיף עליהן מותר.

(ה) מעשה בבייתוס בן זונון שהיו לו שמנה נביאים מדובקין כאחת על פי ר' אלעזר בן עזריה, ויש אומרים לא היו לו אלא כל אחד בפני עצמו, ושוב מעשה באדם אחד שהביא לפני חכמים תורה נביאים מדובקין כאחת.

(ו) במה דברים אסורים בדופתר, אבל בגוילין תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן.

(ז) ספר שפסקו או שעקרו ראשי פסוקים שבו אל יקרא בו, גלפו או שעירבבו את האות אל יקרא בו.

(ח) ספר שנמחק אל יקרא בו, ר' שמעון בן אלעזר אומר אם היה בבואה שלו ניכרת מותר.

(ט) ספר שנמחק בו שיטה אחת על פני כולו אסור לקרות בו, נמחק בו רובו ומיעוטו קיים מותר.

(י) ספר שיש בו טעות אל יקרא בו, וכמה יהיה בו שלש בדף דברי ר' יהודה, ר' שמעון בן גמליאל אומר אפילו אחת בדף אחד אל יקרא בו.

(יא) אין פותחין בתורה יתר משלשה דפין, אבל קורין עשרה כאחת ואין נמנעין.

(יב) ומצוה בגדול לגוללו[3], הגולל ספר תורה גולל כנגד התפר אבל לא כנגד היריעה, המחזיק ספר תורה לא יחזיקנו מתוכו אבל מחזקו מבחוץ, והנותן ספר תורה לחבירו לא יתנהו לו אלא בימין, והמקבלו לא יקבלו אלא בימין, שכן נתינתה מהר סיני, שנאמר (דברים לג ב) מימינו אש דת למו.

(יג) אמר ר' שפטי אמר ר' יוחנן הקורא בלא נעימה והשונה בלא זמירה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ כה) גם אני נתתי להם חקים לא טובים[4].

(יד) לא יניח כותב דיו בקולמוס על גבי הכתב, ולא יאחוז בקלפים ויתירם, ולא יאחוז בקלפים ויוציא הכתב מבחוץ, ולא יוציאנו מתוכו ויחיצנו, וכולן במגיהי ספרים מותר.

(טו) לא ישמיט אדם ספר תורה מחיקו ויחלצנו בו שנוהג בו דרך בזיון, ולא יתננו על גבי ארכובותיו ויתן אציליו עליו ויהא קורא, כדברי ר' נחמיה, לא יחננו על גבי הכסא ויהא תלוי וקורא כשם שקורא כשטרות, שאין נוהגין בזיון בספרים, אלא אוחז בידו באימה וקורא בו.

(טז) אין זורקין ספרים ממקום למקום ואין נוהגין בהן דרך בזיון.

(יז) לא יתננו על גבי מטה ולא במרגלות המטה ולא תחת המטה, ולא ישב אדם על גבי המטה והספר עליה, ומעשה בר' אליעזר שישב על גבי המטה שהיה ספר עליה ועמד כאדם שנשכו נחש, שנאמר (ויקרא יט ל) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, לא מן השבת אתה מתיירא אלא ממי שפיקד עליו, לא מן המקדש אתה מתיירא אלא ממי שפיקד עליו שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה', חייב אדם לעשות ציצית נאה ומזוזה נאה ולכתוב לו ספר תורה נאה בדיו נאה בקולמוס נאה ובלבלרין נאין ובקלפים נאין ועורות צבועין ויעטפנו בשיראים נאין, שנאמר (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו עשה לפניו מצות נאות כדברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר הרבות בנאות שלו, אבא שאול אומר הדמה לו, מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון.

(יח) ואין נוהגין ביזיון באוכלין ואין זורקין אוכלין ממקום למקום, לא ישב אדם על גבי קופה מלאה תמרים או גרוגרות, אבל יושב הוא על גבי קופה מליאה קיטנית או על גבי עגול של דבילה מפני שנהגו כך, אין סומכין באוכלין ואין מכסין באוכלין ואין אוכלין אוכלין באוכלין אלא אם כן היו ראויין לאכילה, ר' אליעזר אומר כל אוכלין שגמרן בידי אדם מותר לכסות, רבן שמעון בן גמליאל אומר כל אוכל שיש לו שומר מותר לכסות, ר' אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו יד ועוקץ מותר לכסות בו.

(יט) והכותב בספרים לא יהפוך מגילה עליה, שנוהגין בהן דרך בזיון.

(כ) אם גמר כל הספר ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה ואינו נמנע.

(כא) אין מכסין באוכלין, ר' מאיר אומר כל שיש לו קליפה מותר לכסות בו, ר' יהודה אומר כל שיש לו עוקץ או יד מותר לכסות בו, אין אוכלין אוכלין באוכלין אלא אם היה אוכלן בבת אחת[5].

(כב) וספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב.

(כג) אמר ר' יוחנן כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום[6].



שולי הגליון


  1. חלק גדול מהפרק ממסכת ספר תורה פ"ג, עיי"ש.
  2. (עי' בבא בתרא יג:).
  3. (מגילה לב.).
  4. (עי' מגילה לב.).
  5. כל הלכה זו כפולה מלעיל עם שינויים.
  6. (מגילה לב. עיי"ש).
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף