מנחת שי/שמואל ב/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
משאת המלך



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת האזינו
פסוקים א-נא
הפטרת שביעי של פסח
פסוקים א-נא

מנחת שיTriangleArrow-Left.png שמואל ב TriangleArrow-Left.png כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ומכף שאול. בספר תילם ומיד שאול:

ב[עריכה]

ומפלטי לי. בתהלים ומפלטי והלמ"ד קלה בשניהם כמ"ש שם:

ג[עריכה]

אלהי צורי. בספר תילים אלי צורי:

אחסה בו. במקף:

ד[עריכה]

ומאיבי אושע. בתהלים ומן איבי אושע וזהו אחד מן ז' זוגים מן ב' ב' חילוף חד מן וחד מיחדין וסימן נמסר במ"ג סוף פרשת שמות וכן ומקמי מן קמי:

ה[עריכה]

כי אפפני משברי מות. בתהלים אפפני חבלי מות:

נחלי בליעל יבעתני. בתהלים ונחלי בליעל יבעתוני:

ו[עריכה]

חבלי שאול סבני. בתילים סבבוני:

ז[עריכה]

ואל אלהי אקרא. בתילים ואל אלהי אשוע:

וישמע מהיכלו. בתילים ישמע מהיכלו:

ושועתי באזניו. בתילים ושועתי לפניו תבא באזניו:

ח[עריכה]

ותגעש. ויתגעש קרי ותהילים כתיב וקרי ותגעש:

מוסדות השמים. בתילים ומוסדי הרים:

יא[עריכה]

וירא על כנפי רוח. בתילים וידא בדל"ת ויש דרש בשוחר טוב ובמדרש חזית פסוק לססתי:

יב[עריכה]

וישת חשך. בתילים ישת חשך:

סביבתיו סכות. בתלים סתרו סביבותיו סכתו:

חשרת בתילים חשכת ונדרש במדרש שוחר טוב ובפרק קמא דתענית ואיתא התם בגמרין אמר ר' יוחנן כתיב חשכת וכתיב חשרת שקול כ"ף שדי ארי"ש קרי ביה חכשרת הכי גרסינן בחי"ת וכן בערוך כלומר קח כ"ף דכתיב בחשכת ואוקמיה בהאי תיבה דכתיב ריש וקרי חכשרת שנכשרין ומתמתקין בעבים:

יד[עריכה]

ירעם מן שמים. בתילים וירעם בשמים:

טו[עריכה]

ויהמם. ויהם קרי והוא חד מן מלין דכתיבין מ"ם בסוף תיבותא ולא קרין וסימנם נמסר במקרא גדולה מערכת אות מ"ם ובמשלי כ' ובתילים כיתב וקרי ויהמם:

טז[עריכה]

אפקי ים. בספרים מדוייקים חסר יו"ד בין פ"א לקו"ף ובתילים כתיב אפיקי מים:

יגלו. בתילים ויגלו:

מסדות. בספרים מדוייקים ח' וא"ו קדמאה:

בגערת. בתילים מגערתך:

רוח אפו. בתילים רוח אפך:

יח[עריכה]

משנאי. בתילים ומשנאי:

יט[עריכה]

משען לי. בתילים למשען לי:

כ[עריכה]

כי חפץ בי. ברוב ספרים מדוייקים בשני טעמים והפ"א בצירי:

כא[עריכה]

כצדקתי. בתילים כצדקי:

כג[עריכה]

משפטו. משפטיו קרי ובתילים כתיב וקרי משפטיו:

אסור ממנה. בתילים אסיר מני:

כד[עריכה]

לו ואשתמרה. בתילים עמו ואשתמר:

כה[עריכה]

לי כצדקתי. בתילים לי כצדקי:

כברי. בתילים כבר ידי:

כו[עריכה]

עם גבור תמים. בתילים עם גבר תמים:

כז[עריכה]

תתבר. בתילים תתברר:

תתפל. בתילים תתפתל:

כט[עריכה]

נרי ה' וה' יגיה חשכי. בתילים נרי ה' אלהי יגיה חשכי:

ל[עריכה]

כי בכה. חד מן ג' כתיבין ה"א אחר הכ"ף על פי המסורת ובתהלים כתוב בך ועיין ריקאנטי פרשת נשא אצל פסוק כה תברכו ושערי אורה דף י':

באלהי אדלג שור. בתילים ובאלהי בוא"ו:

לב[עריכה]

כי מי אל. בתילים כי מי אלוה:

מבלעדי. בתהלים זולתי:

לג[עריכה]

מעוזי. נכתב בוא"ו עם דגש בזי"ן:

ויתר תמים. בתילים ויתן תמים:

דרכו. דרכי קרי ובתילים דרכי קרי וכתיב:

לד[עריכה]

משוה רגליו. רגלי קרי ובתילים קרי וכתיב רגלי:

במתי. במקצת ספרים במותי מלא וא"ו:

לה[עריכה]

ונחת. בתילים ונחתה:

לו[עריכה]

וענתך. בלא מאריך בנו"ן ובתילים וענותך בקריאת הוא"ו:

לז[עריכה]

צעדי תחתני. בתילים צעדי תחתי:

לח[עריכה]

ארדפה איבי ואשמידם. בתילים ארדוף אויבי ואשיגם:

ולא אשוב עד כלותם. מלת כלותם ברוב ספרים מדוייקים מלא וא"ו:

לט[עריכה]

ויפלו תחת רגלי. בתילים יפלו תחת רגלי:

מ[עריכה]

ותזרני. בתילים ותאזרני ונדרש בנדה פרק המפלת:

קמי תחתני. בתילים קמי תחתי:

מא[עריכה]

תתה לי. בתילים נתתה לי:

משנאי ואצמיתם. בכל ספרים כ"י וגם בדפוסים ישנים הוא"ו בקמץ ובתהלים כתוב ומשנאי אצמיתם:

מב[עריכה]

ישעו. בתילים ישועו:

אל ה'. בתילים על ה':

מג[עריכה]

אדקם. בדל"ת ובתילים ברי"ש והוא חד מן אלפא ביתא מן חד חד. חד דל"ת וחד רי"ש וכולם לית דכותא וסימנו נמסר במסרה רבתא אות דל"ת:

מד[עריכה]

ותפלטני מריבי עמי. חד מן ג' דסבירין עמים. ובתהלים תפלטני מריבי עם ובמדרש ילמדנו פרשת פקודי מריבי עם אלו האומות. מריבי עמי אלו ישראל. ובדברים רבה פרשה א' נדרש על אופן אחר:

תשמרני. בתילים תשימני:

יעבדני. הדל"ת בשלש נקודות ובמקצת דפוסים יש וא"ו באמצע וטעות הוא:

מה[עריכה]

בני נכר יתכחשו. בתילים בני נכר יכחשו:

לשמוע אזן. בתלים לשמע אזן:

מו[עריכה]

ויחגרו. בתילים ויחרגו:

מז[עריכה]

וירם אלהי צור ישעי. בתהלים וירים אלוהי ישעי ובספר הזוהר ריש סדר ויהי מקץ ר' אלעזר פתח ואמר חי ה' וברוך צורי וירום אלוהי צור ישעי אלוה כתיב בוא"ו וכו'. וטעות נפל בדפוס שם ור"ל וירום אלוהי ישעי דספר תילים וכן במסורת תילים קמ"ג אלוהי ב' מלא וסימנו למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי. תהלה לדוד ארוממך אלהי. וחד אלוהי מלא וסימן חי ה' וברוך צורי דספרא:

מח[עריכה]

ומריד עמים תחתני. בתילים וידבר עמים תחתי:

מט[עריכה]

ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני. בתלים מפלטי מאיבי אף מן קמי:

מאיש חמסים. בתילים מאיש חמס:

נ[עריכה]

ה' בגוים ולשמך אזמר. בתלים בגוים ה' ולשמך אזמרה:

נא[עריכה]

מגדיל. מגדול קרי ובתלים כתיב וקרי מגדל בחירק ויש בו דרש בשוחר טוב ועיין עוד באבודרהם על ברכת המזון:

עד עולם. עד בסוף שיטה ועולם בראש שיטה אי נמי עד עולם בסוף השיטה ושתי המלות נחשבות כמלה אחת מפני המקף: סך כל השיטין שבעים חוץ מפסוק ראשון כמנין שירת האזינו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.