מצודת דוד/שמואל ב/כב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון משאת המלך דפים מקושרים הפטרת האזינו פסוקים א-נא הפטרת שביעי של פסח פסוקים א-נא

מצודת דוד ‏ שמואל ב כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ביום הציל. רוצה לומר: לעת זקנותו, שניצול מכל התלאות, ועבדיו מנעוהו מלרדת עוד במלחמה כמו שכתוב למעלה, אז אמר השירה הזאת או רוצה לומר: בכל עת שבאה עליו צרה וניצל ממנה, אז היה שר השירה הזאת:

ב

ה' סלעי. ה' מחסי, כבנין מסלע, וכמצודה:

ג

צורי. ה' הוא חזקי, אשר אחסה בו:

וקרן ישעי. הוא לי לישע ועזר, כמו קרן לבעל הקרנים:

ומנוסי. אנוס אליו מפחד האויב:

מחמס. מאנשי חמס:

ד

מהולל. כאשר אני קורא אל ה' בהלל, אז אני נושע:

ה

כי אפפוני. כאשר סבבו אותי משברי מות, רוצה לומר: כאבי מות, וכאשר החליים הבאים מאנשי בליעל בעתו וחרדו אותי:

ו

חבלי. וכאשר כאבי שאול סבבוני, ובאו לפני מוקשים המביאים את המיתה:

ז

בצר לי. כאשר היה צר לי בעבור הדברים האלה, אז קראתי לה', ושמע קולי, וצעקתי באה באזניו, וכפל הדבר במלות שונות, וכדרך מליצת השירה:

ח

ויתגעש. נעו ונדו אויבי יושבי הארץ, מרוב הפחד:

מוסדות השמים. הוא משל על השרים מכנען:

כי חרה לו. כאשר חרה לו, לקחת מהם נקמתו:

ט

עלה עשן באפו. הוא ענין כעס, ואמר בלשון הנופל באדם, שעל ידי חמום הכעס, נראה כעין עשן יוצא מנחירי האף, וכן (תהלים עד א): יעשן אפך:

תאכל. את הקמים עלי:

ממנו. רצה לומר: מעמו באו הגחלים, ובערו לשרוף בשונאי:

י

ויט. נטה את השמים למטה לארץ, וירד עליהם להתקרב אל שונאי להכות בהם, והוא מדרך משל, לומר שהיה ממהר ליפרע מהם:

תחת רגליו. להיות מוכן להפרע מהם, בחושך של ערפל:

יא

וירכב. לבוא:

וירא. היה נראה בא על כנפי רוח, ודימה נשיבת הרוח, לעפיפת כנפי העוף:

יב

וישת חושך. שם החושך סביבות סוכתו, להיות מוכן להחשיך להאויב:

חשרת. החושך ההוא בא מחשרת רבוי המים הנקשרים בעבים הפרושים מתחת השחקים:

יג

מנוגה נגדו. מחמת האורה שלפניו אשר חפצו להאיר להושיע לי, לזה בערו גחלי אש בהקמים עלי:

טז

ויראו. היו נראים קרקעות מי הים, כי נבקעו המים:

יגלו וגו'. כי נבקע הארץ:

בגערת. בעבור גערת ה' בהקמים עלי:

מנשמת. מנשיבת רוח אפו, והכל הוא בדרך משל:

יז

ישלח ממרום. ישלח עזרתו ממרום, ויקחני מיד האויב, ויוציאני מיד הרבים הקמים עלי, השוטפים כמים רבים:

יח

כי אמצו. כאשר התחזקו ממני, אז יצילני מידם:

יט

יקדמוני. האויב היה מקדים לבוא עלי בעת יקרני מקרה רע, בחושבו כאשר החילותי לנפול לא אוסיף לקום, אבל ה' היה לי למשען, ואף כי נפלתי, הנה קמתי:

כ

למרחב. למקום רחב, להנצל מיד:

יחלצני. יוציאני מן המיצר, כי חפץ בי:

כא

כצדקתי. כפי צדקתי, כי לא הרעותי את אחד מהם:

כבור ידי. כפל הדבר במלות שונות:

כב

מאלהי. ממצות אלהי:

כג

לנגדי. להתבונן בהם:

וחקתיו. ואף החוקות, הם הדברים שטעמיהם נעלמים:

לא אסור. אפילו מאחת ממנה, לא אסיר את עצמי:

כה

וישב. ולכך וישב ה' לי וגו':

לנגד עיניו. אשר הוא לנגד עיניו, ולא נגד בני אדם ולהתיהר:

כו

עם חסיד וגו'. רצה לומר: כן דרכך להתנהג בחסד עם החסיד:

כז

עם נבר. עם איש ברור ונקי, תתנהג בברירות, רצה לומר: תשלם לאיש כמעשהו:

כח

עם עני. מוכנע כעני:

ועיניך. תתן עיניך על המתגאים, ותשפיל אותם:

כט

כי אתה נירי. אתה תאיר לי כנר:

יגיה חשכי. רצה לומר: יוציאני מן הצרה:

ל

בכה. בעזרתך ארוץ אל גדודי האומות:

אדלג שור. אקפוץ על החומה, לכבוש עיירות:

לא

תמים דרכו. לגמול לאיש כמפעלו:

צרופה. ככסף צרוף מבלי סיג, כן אין באמרי הבטחתי דבור בטל:

מגן. מחסה כמגן:

לב

כי מי אל. אשר יוכל לעמוד כנגדו, ולמחות בידו מלקיים הבטחתו:

לג

מעוזי חיל. מחזק אותי בכח:

ויתר תמים דרכי. מדלג אותי בדרכי, להיות תמים מבלי מכשול:

לד

משוה. משים רגלי קלות, לרוץ מהר אחר האויב, כאילה זו הרצה מהרה:

ועל במותי. העמיד אותי על גבהי וגדולתי:

לה

למלחמה. להלחם בטוב, וכדרך תכסיסי המלחמה:

ונחת. נתת בי כח לשבר קשת נחושה, בעת המתחי לירות:

לו

מגן ישעך. ישעך היה לי למגן:

וענתך תרבני. הענוה שבך להשגיח בי, עשה אותי כאלו הייתי עם רב, אף כי היו אנשי מתי מספר, נצחתי האויב כאלו היו רבים עמדי:

לז

תרחיב צעדי. הרחבת פסיעתי, לבל ימעדו רגלי לנפול בארץ:

מ

ותזרני. אזרת אותי כח להלחם, ואת שונאי תפיל לכרוע תחתי:

מא

תתה לי עורף. כי ינוסו ויהפכו לי עורף:

משנאי. רצה לומר: וכן משנאי תתה לי עורף, והוא כפל ענין במלות שונות, כדרך מליצת השיר:

ואצמיתם. רצה לומר: עם כי ינוסו, אשיגם ואצמיתם:

מב

ישעו. יפנו אל מלכי האדמה:

אל ה'. רצה לומר: לאחר זמן יפנו אל ה' להתפלל אליו, אבל לא יענם:

מג

כעפר. להיות דק כעפר:

כטיט חוצות. כטיט המושלך בחוצות, אעשה אותם דק דק, וארדד אותם על פני האדמה:

מד

מריבי עמי. מאנשי מלחמתי אשר בבני עמי, הלוחמים עמדי:

תשמרני. שמרתני מיד כולם, עד הביאתני להיות ראש:

עם לא ידעתי. רצה לומר: העם אשר המה מארץ מרחק:

מה

יתכחשו לי. כדרך הירא, המתנצל בפני מי אשר ירא ממנו אף בדברי כזב, בעבור הפחד:

לשמוע אוזן. בעבור כי ישמעו רב כחי ואומץ ידי, לזה יהיו נשמעים אלי לכל אשר אצום:

מו

יבולו. רצה לומר: יהיו מיוסרים ואבודים:

ויחגרו. יהיו חגרים ממה שיהיו סגורים בידי בכבלי ברזל:

מז

חי ה'. רצה לומר: הלא ה' חי לעולם, וכזאת יעשה כל הימים:

וברוך צורי. וכן יהיה ה' צורי, ברוך לעולם:

וירום. כי כשעושה נקמות בגוים, הוא מרומם ומנושא:

מח

הנותן נקמות לי. רצה לומר: הנוקם נקמתי:

מט

ומקמי. יותר מן קמי תרומם אותי:

נ

על כן. בעבור החסדים האלה:

בגוים. לפרסם חסדך:

נא

מגדול. רצה לומר: וכן אודך, כי אספר לומר: דעו אשר ה' מגדול וגו', רצה לומר: עושה ישועות גדולות למלכו, ולא בעבור תשלום גמול, כי אם בחסד:

ולזרעו. כמו שעשה לדוד, כן יעשה לזרעו עד עולם ואף שדוד עצמו אמרו, אמר לדוד ולזרעו, ולא אמר לי ולזרעי, כי כן דרך המקרא וכן (שמואל א יב יא): וישלח ה' וגו' ואת שמואל, ועם כי שמואל עצמו אמרו, לא אמר ואותי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף