מנחת שי/יהושע/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png יהושע TriangleArrow-Left.png כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

לראובני. הרי"ש במאריך ונקודה שלה שורק ואל"ף נחה כמ"ש בפרשת פנחס:

ד[עריכה]

כאשר דבר להם. חד מן ה' להם דסבירין לכם וסימנם במסורה בפרשת בהעלתך סימן י"א:

ועתה פנו ולכו. במקצת דפוסים ישנים פנו וסעו ובשאר ספרים ולכו וכן תרגם יונתן ואיזילו:

ו[עריכה]

ויברכם יהושע. הרי"ש בשו"א לבדו כמנהגו:

ז[עריכה]

ולחצי שבט המנשה. הה"א במאריך כחבריו שבענין:

מעבר הירדן. בעבר קרי וכן הוא ברוב הספרים במסרה רבתא מערכת אות הבי"ת מנו ו' מלין דכתיבין ב' וקרין מ"ם ובסוף כתוב וחד חילוף מ' כתיב וקרי ב' מעבר. ולחצי שבט המנשה נתן משה:

אהליכם ויברכם. הרי"ש בשו"א:

יד[עריכה]

ועשרה נשאים. חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד בתראה וכן מצאתי במסורת כ"י כל נביאים וכתובים נשיאם כתיב בן מן ד' נשיאים כמו שנמסרו במקרא גדולה סוף פרשת לך לך וזה אחד מהם וראיתי מסרה אחרת כ"י אומרת בר מן ד' נשיאם וגרסא ראשונה נראה לי עיקר:

כ[עריכה]

מעל מעל. כתב רד"ק בשרשים מעל האחרון שהוא פתוח כולו ומלעיל הוא שם וגם הראשון הוא מלעיל מפני סמיכותו לשם שהוא מלעיל אבל הראשון הוא חציו קמץ וחציו פתח שהוא פעל עבר ור' יהודה כתב כי הראשון מלרע ולא מצאנוהו כן בספרים המדוייקים:

כב[עריכה]

אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע. פסיקתא טובא איכא הכא ודכותייהו טובא בהדיא כמ"ש בחזמור פ"ט וחד טעמא לכולהו וכן בירושלמי פרה הרוה שלשתן שם אחד הן באיניש דאמר בסילייוס קיסר אגוסטיס ובבראשית רבה פ"א גרסינן שלשתן שם אלהים הן וכו' ובזוהר פרשת אחרי מות דף ס"ה אל דא נהירו דחכמתא ואקרי חסד אלהים דא גבורה יהוא דא שלימו דכלא רחמי ועל דא דבר ויקרא ארץ וגו' עוד בזוהר ג' שמות אלו שלשתן יחד הם אחד והוא חותמו של הקדוש ברוך הוא והם נקראים אמת. וכן במדרש שוחר טוב מזמור נ' אל אלקים י"י אל אלקים י"י הוא ידע מה ראו בני גד ובני ראובן להזכיר שמות הללו שני פעמים אל אלקים י"י שבהם ברא את העולם שנאמר אל אלקים י"י דבר ויקרא ארץ. אל אלקים י"י שבהם נתנה תורה לישראל. כי אנכי י"י אלקיך אל קנא כנגד שלש מדות שבהם נברא בחכמה בתבונה ובדעת שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו ע"כ. ותמה אני על שני גדולי הדור רש"י ורד"ק שהם עושים השכינה חול ח"ו ופירשו אל האלהים ואדני האדנים ועיין שערי אורה סוף ד' ל"ז בשך חמישי וסוף דף מ"א:

כה[עריכה]

וגבול נתן ה' ביננו. במקצת ספרים כ"י מדוייקים מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד מניינא ונמסר עליו לית חסר וכן הוא בדפוסים ישנים:

ל[עריכה]

וייטב בעיניהם. כתיב במכלול דף קכ"ד וייטב בעיניהם דבני גד ובני ראובן נעדרה היו"ד פ"א הפעל מהמכתב כמו ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו (שמואל א י״ח:כ׳) ודומים ריבם שם גם המכלל יופי כתב בא ביו"ד האיתן לבד ונפלה היו"ד פ"א הפעל מהמכתב ובספרים שלנו בין בדפוסים ובין בכ"י בשני יודין:

לב[עריכה]

וישבו. במקצת ספרים כ"י ודפוסים ישנים חסר יו"ד וכן נכון על פי המסורת שנמסר (בפרשת שלח לך) וישובו י' ז' חסרים וג' מלאים וחשיב ואזיל לכולהו ודין הוא חד מן החסרים:

לד[עריכה]

ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד וגו'. במקצת ספרי הדפוס אחר מלת למזבח עד קרי ולא כתיב וכן נראה שפירוש בעלי כלי יקר ולא נמצא כן בספרים כ"י וגם רש"י כתב הרי זה מן המקראות הקצרים וצריך להוסיף בו תיבה אחת ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח עד וכן משמע מפירוש רד"ק. גם בתרגומים שלנו ליכא מלת סהיד ורד"ק כתב שתרגום יונתן וקרו בני גד ובני ראובן סהיד למדבחא וכו' ומכל מקום אף לפי דבריו אינו אלא כמפרש. וכן כתב בעל לב אהרן המפרשים אמרו שחסר מלת עד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.