מנחת חינוך/תריב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוינו שיקהל עם ישראל כולם וכו' וע"ז נאמר הקהל את העם האנשים והנשים והטף וכו'. מבואר בר"מ פ"ג מה' חגיגה והדינים כ"ה. מ"ע מן התורה להקהל כל ישראל ולקרוא (את) פרשיות ממשנה תורה וזמן המצוה במוצאי שמיטה בחג הסוכות ועיין בסוטה דף מ"א ברש"י כפי מה שהבינו התוס' מדבריו דהמצוה הוא ביום טוב ראשון של חג דוקא והתוס' הקשו עליו ונראה מדבריהם דהמצוה ביום א' דחוה"מ דוקא ועיין במגילה דיום הקהל שחל להיות בשבת מאחרינן נראה דהמצוה אח"כ ג"כ ועיין בס' טר"א שכ' דהמצוה עד חצי הרגל דעדיין רוב הרגל בחוץ וזריזים מקדימים אך ביום טוב ראשון נדחה מחמת הבימ' ע"כ קורא במי"ט הראשון. והנה בעבר הזמן ביטל המצוה ואין תקנה עוד והנה הקהל היה בכל שבע שנים דהיינו מוצאי שמיטה אך השמיטה הסמוך ליובל היו קורין ביובל בחג הסוכות ואח"כ עברו שמנה שנים היינו שנת היובל ושבעה שני השמיטה כפי מאי דקיימא לן שנת היובל אינו נחשב לשמיטה אם כן בכל יובל הי' הקריאה בסוף שמנה שנים ע' בס' טר"א בר"ה כתב כן.
והנה מבואר בש"ס דהמלך היה קורא, ואיני יודע אם הלכה למשה מסיני כ"ה דדוקא מלך ואם אין מלך בישראל אין מצוה כלל, אם כן עד שאול המלך עליו השלום לא נתקיימה מצוה זו. ואפשר דלאו דקא מלך רק גדול שבדורו עליו היה המצוה אם לא היה מלך וכן נראה מצד הסברא[1].
וגם אם היה עיכוב דוקא בעזרת נשים והיינו בבהמ"ק או אפשר אף במקום אחר בירושלים אך מה שנדחה מפני הבימה שלא לדחוק את העזרה נר' דבבהמ"ק דוקא ומכל מקום אין ראיה דתיקנו שיהי' בבהמ"ק וממילא אחרו מטעם הבימה וצ"ע. ומי החייבים במצוה זו כתב הר"מ כל הפטורים מן הראי' פטור מהקהל חוץ וכו' ויהיו נחשבים לפנינו בס"ד. והנה נשים פטורים מהראיה דאיתמעט או דהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכאן נשים חייבות דגזרת הכתוב בהדיא הקהל וכו' ונשים. וטומטום ואנדרוגינוס נמי חייבים דבראי' פטורים מחמת ספק אשה וכאן גם נשים חייבות ע"כ חייבים כ"כ הר"מ ואזיל לשיטתו פ"ב דטומטום ואנדרוגינוס פטור מחמת ספק אשה אם כן כאן חייבים אבל לפ"מ שהקשו על הר"מ דבש"ס דילן איתמעט אנדרוגינוס מזכורך וגם טומטום אף על פי שביציו בחוץ דגזה"כ דפטורים לאו מחמת ספק אשה אם כן אפשר דכאן פטורים דזה כלל כל הפטורים מראיה [פטורים מהקהל] דילפינן גז"ש הקהל וראי' זמ"ז כמבואר בחגיגה. אך באמת במסכת חגיגה איתמעט טומטום ואנדרוגינוס מתיבת זכורך והיינו דאינם זכרים גמורים אבל כאן דאשה ממש חייבת ל"ש למעוטי טומטום ואנדרוגינוס דלא גריעי מאשה גמורה וז"פ. עבדים פטורים אף על פי דנשים חייבים ועבד איתקש לאשה מכל מקום כתיב בבוא כל ישראל להוציא עבדים ע' בלחם משנה כאן. וח"ע וחב"ח דגבי ראיה פוסק הר"מ דפטור והיינו משום דצריך שיהי' לו רק אדון אחד ע' בגמ' והנה שם הקשו על הר"מ הא קי"ל כמ"א והוי כמשוחרר ע' מה שתירצו אם כן ה"נ פטור דילפינן מראיה. אך לפ"מ שכתבו האחרונים דהתם הטעם דחולין בעזרה אם כן הכא מודה הר"מ דחייב מצד חלק הישראל ול"ש חולין בעזרה. אך בח"ש וחב"ח כאן דנשים ג"כ חייבות רק מצד חלק השפחות ואין כופין לשחררה כי אשה אינה מצווה והו"ל כמ"ר לכל הראשונים אם כן אפשר פטורה כאן דילפינן מראי' כיון דיש לה עוד אדון פטורה לגמרי ובאתי רק לרמוז. וכ' הר"מ דטמא פטור מהקהל שאינו ראוי לביאה. ולכאורה למה פרט הטעם כאן הא כללא כייל לפ"ז דהפטור מראי' פטור מהקהל מגז"ש אם כן כאן נמי. ונראה דהגז"ש שייך ללמוד בדבר שכתבה התורה אצל ראי' ואצל הקהל דפטרה התורה מגזה"כ כגון סומא וכי"ב נלמד א' מחבירו שפיר מגז"ש אבל טמא אין לנו לימוד בראיה שפטור אך ממילא פטור דכ' ובאת וכו' כמבואר בגמרא וזה א"ר לבוא אם כן כיון דדבר זה תליא בטעם וכ"ה דל"ש הטעם אין נלמד מגז"ש ע"כ כ' כאן הטעם ג"כ דאינו ראוי לביאה ונ"מ דבטמא הראוי לביאה כאן ולא בראי' חייב בהקהל אף דפטור מראיה דשם א"י לבוא אבל כאן יכול לבוא. והנה בראיה שהיה בעזרת מחנה שכינה כמ"ש לעיל אם כן ט"מ או טבו"י או מח"כ אסורים ליכנס לשם מן התורה וח"כ (חוץ ממח"כ לדעת הר"מ שאינו ח"כ אבל איסור תורה יש) אם כן בודאי פטורים מראי' אבל הקהל היה בע"נ דמותר מן התורה ליכנס שמה ט"מ וטבו"י אם כן יכול לבוא וחייב בהקהל מה"ת. אך אפשר כיון דחז"ל אסרו לט"מ ולטבו"י בע"נ העמידו דבריהם במקום עשה על כל פנים מח"כ שאין מעלה בע"נ פטור מראי' דא"י לבוא אבל בהקהל חייב וזה כוונת הר"מ שפרט הטעם דוקא אם אין יכול לבוא אבל ביכול לבוא חייב ול"ש גז"ש כיון דלא נכתב בראי' שהוא פטור אך ממילא פטור דא"ר לביאה אם כן כאן דהוא ראוי לביאה חייב. וכ' הר"מ דערל חייב היינו כדברינו כיון דראוי לבא בע"נ ול"מ מעלה בע"נ לענין ערל אם כן חייב ול"ש גז"ש דשם פטור דא"ר לביאה וכאן ראוי לבוא חייב. ועיין בלחם משנה ועיין בר"מ פ"ז מה' בהב"ח. הכלל דטמאים הראוים לבוא בע"נ חייבים להר"מ אך לאחר גזירת חכמינו זכרונם לברכה אינם ראוים לביאה אך מח"כ חייב בהקהל וגם ערל דל"ש גז"ש כיון דאיכא טעם וכאן ל"ש הטעם ועיין בר"ה בתוס' בד"ה של יעל וכו' בדף כ"ו ע"ב כתבו כה"ג כ"ה דבאחד איכא טעם ובשני ליכא טעם לא ילפינן בגז"ש ועי' ברא"ש שחולק על התוס' וסובר דאף בכה"ג ילפינן מגז"ש ונ"ל דדעת הר"מ כאן כדעת התוס' דאל"ה למה מחייב ערל אלא ע"כ כדכתיבנא ועיין בר"מ פ"א מה' שופר ובהה"מ ובכ"מ שם. וטף מפורש בתורה שחייבים ולא נתבאר שיעור השנים של טף נראה דתיכף שיצאו מכלל נפל או בנולד שרוב כלו חדשיו חייב במצוה זו. והנה הטף לא נצטוו דלאו בני צווי נינהו אך נצטוו להביאם כמבואר בגמרא טף למה באין כדי ליתן שכר וכו'. ועיין בטר"א בחגיגה שחקר על מי מוטל המצוה אם על האב או על הב"ד ולא הכריע בדבר ונראה כיון דהמצוה על המביאים דכך גזה"כ אף אם הטף חרש או סומא או חיגר דבגדלותו פטור מכל מקום עתה כשהוא טף דהמצוה על המביא חייב להביאו ול"ד לראיה דקטן חרש וכו' פטור דבגדלותו פטור שם מחמת חינוך דרבנן אם בגדול לא מחייב אינו חייב בחינוך אבל הכא דגזה"כ להביאו אף דבגדול לא מחייב בעצמו מכל מקום כ"ז שהוא בכלל טף חייבים להביאו כ"נ ברור. ושאר האישים כל שפטור מן הראיה פטור מן הקהל עיין בר"מ פ"ב כאן נחשב הפטורים מראיה פטורי' ג"כ ממצוה זו. והנה התוס' פוסקים כר"א דמי שאין לו קרקע פטור מראיה והר"מ השמיט זה וכבר כתבנו בח"ז אם כן כאן נמי לדעת התוס'. וראיתי בטר"א שהקשה אם נאמר דטף מצוה על אביו הא אין לו קרקע ותירץ דיש לו בירושה מצד האם ע"ש. ולפמ"ש אף הפטורים בגדלות מכל מקום מחמת טף חייב המביא אם כן אין קושיא כלל. ולענין הלכה קטן דאין לו קרקע או חרש וכו' נ"ל דחייב המביא לו כמו שנראה מהטר"א ומכל מקום צ"ע בזה. ובתורה כתיב הקהל וכו' וגרך וכו' ועיין בטורי אבן שחקר מאין לו לגר קרקע בא"י ותירץ שבזמן שאין היובל נוהג או אפילו בזמן היובל ביובל ראשון לדעת הר"מ בכל יובל ראשון למכר הו"ל קה"ג ע' לעיל. והקריאה צריכה להיות בלה"ק דוקא ואיזה פרשיות דברי הרהמ"ח כהר"מ ועיין ברש"י במשנה דרך אחר בסדר הפרשיות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |