מנחת חינוך/תקצז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנמנע כל אדם מישראל מלבוא על היבמה בעודנה תחת זיקת היבם. מבואר בר"מ בה' יבום וכאן ובמצות שאח"ז ודיני יבום וחליצה לכתוב כטיפה מן הים צריך חיבור גדול ואכתוב רק מה שיש להגיה בדברי הרהמ"ח קצת. מי שמת בלא זרע כלל עד סוף הדורות ויש לו אח מן האב והניח אשה בין ארוסה בין נשואה ואפילו כמה נשים כולם זקוקות ליבם היינו לאח של המת ואסורה לכל אדם קודם היבום והחליצה ואם נבעלה לאחר בעוד זיקת היבם עליה עוברים בלאו הזה דלא תהי' אשת וכו' אבל אם יש לו זרע מכל מקום אפילו ממזר אינה זקוקה חוץ אם יש לו זרע מעכומ"ז ושפחה דאינו בנו כלל זקוקה עיין בר"מ ובש"ע. ונראה דאם יש לו זרע מח"ש וחב"ח דהולד ג"כ ח"ע וחב"ח כמ"ש כ"פ אם כן החצי חלק ב"ח הוי זרעו דמתייחס אחריו בודאי אין אשתו זקוקה דהו"ל זרע מ"ל כולו או מקצת כנ"פ. ואח ג"כ מכל מקום אפילו ממזר זקוקה לו חוץ אח מן השפחה ונכרית ואם יש לו אח מח"ש וחב"ח דהאח הו"ל ח"ע וחב"ח וחלק הב"ח הוא אחיו נראה דהוי ספק זקוקה כיון דפסקינן באהע"ז סי' מ"ד דח"ע וחב"ח קידושיו בס' אם כן אם קידושין תופסין הוי זקוקה אבל בצד זה שאין קידושים תופסים אינה זקוקה כלל מה ח"כ או ח"ל לר"ע דהוא בר קידושין רק לאותה היבמה אינו בן קידושין אינה זקוקה לו כמבואר בש"ס מכש"כ דאין לו קידושין לשום אשה לא שייך זקוקה כיון דאינו בר קידושין. ואין לחלק דהתם אסורה לו או בכרת או בלאו וכאן יש שיטות דעבד ושפחה רק מדרבנן אין נראה דהעיקר תליא בקידושין אם אין בר קידושין לא הוי זקוקה לו כעבד גמור. ע' בראשונים גבי אח רשע דחלקו ואומרים שזקוקה היינו דסוברים דקידושין תופסין ברשע דאע"פ שחטא ישראל הוא אבל היכי דאין קידושין תופסים לא הוי זקוקה וכאן הוא ספק הו"ל ספק זקוקה ואסורה לעלמא ואין לוקין כנ"ב ופשוט. ומכש"כ אשת הח"ע וחב"ח דהוי אשתו מספק אם כן זקוקה לאחיו ישראל גמור רק מספק. ואם המת יש לו אח ח"ע וחב"ח כמו שציירנו שנולד מאביו מח"ש ומחב"ח ונשתחרר החצי קודם שמת אם כן עתה ישראל גמור אך הוא להמת חצי אח היינו מצד חלק הב"ח ומצד חלק העבדות אף שנשתחרר אינו אחיו כידוע על כל פנים כיון ששייך תפיסת קידושין זקוקה לו להמחצה שהוא אחי המת ומ"ל זקוקה לכולו או למחצה והוי זקוקה גמורה וזר הבא עלי' לוקה כנ"פ. ואם קידש ח"ש וחב"ח דהקידושין אינו אלא לאשם ולא למיתה ומת אפשר דאינה זקוקה כלל ליבם דאשתו גמורה בעינן וגם ארוסה צריך רבוי ע' ביומא וביבמות כיון דכתיב בית וכו' אם כן אפשר אשה כזו לא נקרא ביתו וריבוי ליכא ואינה זקוקה כלל אך הח"מ בסי' מ"ד כתב דאין ביאתה של הח"ש פוטרת הצרות כיון דהם קידושין קלים ע"ש נראה דברור ליה דזקוקה הוי וא"י מנלן וכמדומה שכבר כתבתי זה בחיבור זה באיזה מקום. ונתיישבתי דברור הדבר דודאי בח"ש וחב"ח הזקוקה אין לוקין מלאו זה דזיקת הבעל חמור יותר בכ"מ מזיקת היבם דעל זיקת הבעל חייב מיתה ועל זיקת היבם רק מלקות אם כן כאן בעוד הבעל קיים ובא עליה אחר אין לוקין רק חייב אשם רק היא לוקה כמבואר בר"מ פ"ג מהא"ב ואם מת בעלה ולא נשאר רק זיקת היבם יהיה לוקה הבא עליה יציבא בארעא כו' וגם אין סברא דיהיה כמו קודם שהיה בזיקת הבעל דיהיה חייב אשם והיא מלקות דבאמת בכ"מ הקילה תורה בזיקת היבם מזיקת הבעל ע"כ כיון דלאו זה לא קאי על ח"ש וחב"ח בקידושין קלים אם כן מנלן ד"ז דיהא זקוקה כלל אך איני מקיל נגד האחרונים הח"מ והב"ש שדעתם דזקוקה היא אך תורה הוא והנלע"ד כתבתי וד"ז צריך חקירה ובאתי רק לעורר. וכתב הר"מ פ"ב כאן היבמה קודם וכו' אם נשאת לאחר ובעל לוקה הוא והיא ומ"ש נשאת לאחר לשיטתו אזיל בפט"ו וי"ז מה' א"ב דכל ח"ל אינו לוקה בבעל לבד רק צריך קידושין ג"כ ונשאת דכ' כאן ל"ד ה"ה קידש וז"פ. ובפ"ד מה' אישות פוסק הר"מ דיבמה לשוק תופסין בה קידושין רק מספק דלא תהיה וכו' ובמקום שאין קידושין תופסין בח"ל לוקין על הבעילה לבדה כמ"ש הר"מ פי"ז אך כאן דאפשר דתופסין קידושין אם כן אינו לוקה רק בקידש ג"כ דלמא בת קידושין היא ואין לוקין בבעל לחוד והרהמ"ח כתב סתם בעל נראה דעל ביאה לחוד חייב מלקות סתם כדעת הר"מ שמביא במצוה תק"ס גבי ממזר ע"ש. ומ"ש הרהמ"ח ועיקר האזהרה על האנשים וגם היא בכלל האיסור ואפשר שאם עברה ונבעלה ברצונה גם היא לוקה עכ"ל ותמוה לי מה זה עלה ע"ד הא בכל איסורי ביאה אין חילוק בין הבועל להנבעלת כמ"ש הר"מ בפי"ז מהא"ב כל מקום שהוא לוקה היא לוקה שאין הפרש בין איש לאשה לעונשין וכו' והוא משנה בכריתות וכ"כ הרהמ"ח לעיל במצוה רס"ז ע"ש ומה זה שבלאו זה לא ברירא להרהמ"ח אם היא לוקה וכ' בדרך אפשר והר"מ בה' יבום כ' סתם דלוקין הוא והיא וצ"ע. ופשוט דדין זה ככל ח"ל לענין העראה ושלכ"ד ואם היתה קטנה יתירה מבת ג' שנים לוקין הבועל ואם הי' הבועל קטן יתר על ט' שנים הוא פטור והיא לוקה הכלל ככל ח"ל בא"ב ה"נ בלאו הזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |