מנחת חינוך/תפו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא להותיר דבר מבשר חגיגת י"ד עד יום הג' כו' ועז"נ ולא ילין מן הבשר כו'. ז"מ בר"מ פ"י מה' ק"פ וקרבן חגיגה דיני' כ"ה. בע"פ מקריבין קרבן חוץ הפסח ונקראת חגיגת י"ד והקרבן הוא שלמים ובאה מבקר ג"כ וזו"נ הכלל מכל מין שמקריבין שלמים דהקרבן הזה הוא שלמים לכל דיני' והקרבן זה הוא רשות ולא חובה ור"א סובר כן וכ"פ הר"מ כאן ובפ"ב מה' חגיגה ועיין בתוס' פסחים דף ע' ע"א בד"ה לאו כו' כתבו דלמאן דדריש מקרא לא ילין על חגיגת י"ד שלא להותיר סובר דחגיגת י"ד מן התורה אך הר"מ סובר אף דהוא רשות מכל מקום התורה כתבה לאו זה באם רצה ויקריב עובר בלאו זה אם מותיר כ"כ בלחם משנה פ"ב דחגיגה. וחגיגה זו אינה דוחה שבת ולא טומאה כיון דאינה חובה וגם אינה באה במועט אלא כשהחבורה מרובה מצוה שיהי' נאכל הק"פ על השובע לכן מביאין חגיגה לאכול קודם וגם כיון דהוא רשות מקריבין אותה אפילו ממעות מעשר שני דאינו כמו דבר שבחובה דאינה באה אלא מן החולין דהוי רשות ובאה ממע"ש ג"כ וז"מ להדיא בחגיגה דף ח' ע"ש וזמן הקרבת החגיגה ע' במל"מ פ"ו מה' כלי המקדש דהאריך בפלפול ומסיק דנשחט אחר חצות היום דוקא כפסח אך קודם התמיד לא כפסח שהוא אחר התמיד דגזה"כ היא אבל חגיגה הוא ככל הקרבנות דאסור להקריב אחר התמיד משום עשה דהשלמה ומכל מקום צריך להיות אחר חצות ע"ש באריכות. והנה בחל ע"פ בשבת אינו דוחה שבת ואין מביאין כלל חגיגה ודעת הר"י מאורלייני"ש והר"י מקורבל מובא ברא"ש בפ' ער"פ דדוקא בשבת אין מקריבין אבל היו מקריבין החגיגה בע"ש והיו אוכלים ממנו במ"ש היינו ליל פסח דלא נפסלה בליל הב' דאוקי לילות כו' והרא"ש דחה דבריהם עי"ש. וכל האחרונים תמהו עליהם מסוגיא דקופיץ וכבר דשו בו רבים ואין כאן מקומו. והא דאינה באה בטומא' ע' בצל"ח שכת' דוקא אם הפסח בא בטומאה שבלילה יהיו ג"כ טמאים ומכל מקום הפסח בא בטומאה ונאכל כידוע אין מביאין חגיג' דחגיגה אינם יכולים לאכול בטומאה כמו כל הקרבנות אבל בט"מ בשביעי בער"פ דצבור עבדי בטומאה ובלילה יהיו טהורים (עי' בר"מ פ"ו מה' ק"פ) ויוכלו לאכול החגיגה מביאין החגיגה בער"פ כי ערל וטמא משלחין קרבנותיהם ולמה לא יביאו כיון דבלילה יוכלו לאכול דעיקר שאין מביאי' חגיגה בטומא' היינו קודם הז' דלא יוכלו לאכול אבל אם רשאי' לאכול כגון ביום הז' מביאים החגיגה ועי' בתוס' גיטין דף כ"ח באריכות ובפסחים דף ס"ב ובכ"מ נראה דאין יכולים לשלוח קרבנות בכה"ג דהוי רשות דבעינן סמיכה. אך ד"ז משכחת לה בנשים דא"צ סמיכ' ע"ש ועיין בר"מ פ"ב מה' ב"מ דפוסק דטמא מת אין משלח קרבנותיו ע"כ דברי הצל"ח צ"ע והוא ענין ארוך ובאתי רק לעורר. וע"ש עוד שפלפל בל' הר"מ שמביא פסוק וזבחת וגו'. ומ"ש הרהמ"ח דיני שלמי שמחה יבואר לקמן בעזה"י במצוה תפ"ח. ולאו זה נוהג בנשים ג"כ ככל הלאוין והארכתי בפ' בא. ומ"ש הרהמ"ח שאף הנשים חייבים בשלמי שמחה א"י מה ענין לכאן לחגיגת י"ד ויתבאר גם כן לקמן בס"ד. ואם הותיר אין לוקין דהוי לאו שאב"מ וגם נל"ע ע' פ' בא שהארכתי וגם כתבתי שעוברים בלאו דבל תותיר כמו כל הקדשים וכאן נוסף לאו זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |