מנחת חינוך/תפז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנמנענו מהקריב שה הפסח בבמת יחיד ואפילו בשעת היתר הבמות וכו' ועז"נ לא תוכל לזבוח את הפסח כו' מבואר בר"מ פ"א מהק"פ. והנה הרהמ"ח מונה אותו ללאו בפ"ע והר"מ וכל מוני המצות לא מנו זה ללאו בפ"ע כמ"ש המל"מ בהג"ה כאן. והנה השוחט פסח בחוץ חוץ מה שחייב על ש"ח במזיד כרת ומלקות בהתרו בו למלקות ובשוגג קרבן כמבואר בש"ס ובר"מ פי"א ממעה"ק עוד חייב מלקות משום לאו זה. ונ"ל דגם הר"ם ס"ל כן דאי לאו למה כת' וכל המקריב בבמת יחיד לוקה שנא' לא תוכל וגו' מאי דהוי הוי ובמות לא יותרו בשום זמן וידוע דהר"מ אינו כותב מה שאינו נ"מ כלל אלא בודאי סובר ג"כ השוחט פסח בחוץ חוץ משום לאו דש"ח לוקין משום לאו זה ג"כ. ולפענ"ד אדרבא צ"ע על הר"מ כיון דהוא לאו הנוהג למה לא מנה אותו ללאו בפ"ע. ונראה דגם על פ"ש עוברים בלאו הזה ע' במ"ל כאן ודוקא לאחר חצות בזמן הפסח אבל קודם חצות הוי שלמים ואינו עובר על לאו זה. ונראה ג"כ דאינו עובר על לאו זה רק על הזביחה ולא על העלאה דלא תוכל לזבוח כתיב כו' וכן נראה מדברי הר"מ דהתחיל אין שוחטין כו' ומסיים מפי השמועה למדו שזו אזהרה לשוחט כו' נראה דדוקא על השחיטה ובדברי הרהמ"ח נראה דעל הקרבה ג"כ חייב וצריך לעיין בזה כי נראה דגזה"כ הוא דדוקא על השחיטה ולא על העלאה ובש"ח ובהעלא' חוץ עיין בש"ס ובר"מ פי"ח ופי"ט מהלכות מעשה הקרבנות דיש לאו לכ"א בפ"ע אם כן כאן דאינו מבואר בתורה רק הלאו על הזביחה אינו חייב על העלאה בבמת יחיד וכן האידנא א"ח בחוץ רק על לאו דהעלאה בחוץ כנ"ב בס"ד ודברי הרהמ"ח צ"ע. וז"פ דלאו הזה בשעת היתר הבמות היו עוברין על לאו הזה בבמת יחיד אבל לאחר איסור הבמות לא שייך במת צבור כלל כי נעשה באיסור ולא הוי במת ציבור כלל ולא שייך בשעה שכל ישראל נכנסין כו' ע' בגמרא ע"כ בזמן הבית או האידנא אם שחט הפסח בחוץ עוברים בלאו הזה תמיד כי לא שייך במת ציבור וז"פ. ועיין בר"מ פי"ח מה' מעה"ק גבי ש"ח דשנים שאחזו בסכין ושחטו פטורין שנאמר אשר ישחט כו' א' ולא ב'. אם כן כאן נמי כתיב בלשון יחיד לא תוכל כו' אם כן שנים ששחטו פטורין ג"כ מלאו זה ועי' בזבחים דף ק"ח דנלמד מקרא אחריני ע"ש. ומכל מקום נ"ל דפטורי' כאן דשם הוצרך קרא לחייבן בהעלאה נראה דאי לאו קרא פטור ה"נ. ואפשר דדינו כמו בשבת דיש חילוק בין שניהם יכולים או שניהם אין יכולים עיין בר"מ ה' שבת ואין כאן מקומו. וע"ש בהוא בפנים וצוארו בחוץ או הוא בחוץ וצוארו בפני' לענין ש"ח חייב ומביא הר"מ דנלמד מקרא אם כן אפשר על לאו זה פטור ועיין בגמרא דף ק"ז ע"ב דצוארה בחוץ א"צ קרא דפשיטא דחייב מדלא מצריך קרא רק לצוארה בפנים אם כן בלאו זה חייב בצוארה בחוץ ולא בצוארה בפנים. ומבואר ג"כ השוחט בגגו של היכל פטור ג"כ ונלמד מקרא ואפשר בלאו זה חייב וצ"ע בכ"ז ובאתי רק לעורר. ונראה דבע"מ פטור כיון דאינו ראוי בפנים כמו ש"ח דכתיב כי אם אל המקום וגו'. ולענין אם יש לשחיטה מתחלה ועד סוף לענין לאו זה ע"ל במצות ש"ח ותלמוד לכאן. גם אם שוחט הרבה פסחים דהוי גופים מחולקים חייבים עכאו"א. ע"ל עוד דינים ותלמוד לכאן. ונוהג בכל אישי ישראל כי שחיט' כשרה בכולם ולאו זה דינו ככל לאוין שבתורה שלוקין עליהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |