מנחת חינוך/שסו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא ניתן שמן בקרבן סוטה שנא' והביא וכו' לא יצוק עליה שמן וכו' וכהן העובר על זה ויצק שמן במנחת סוטה עבר על לאו ולוקה. כבר כתבתי דינים אלו דשמן ולבונה במצוה קכ"ה וקכ"ו גבי מנחת חוטא והדיני' שווים ע"ש ותלמד לכאן. ועשיית מנחה זו עיין בר"מ כאן ובפי"ב מהלכות מעה"ק היינו מנחה זו היא עשרון ככל המנחות ומשעורים דוק' וקמח דוקא ולא סולת היינו דצריך שיהי' כמו שנטחן ולא מנופה וטעון תנופה והכהן מניח ידו תחת ידי' ומניף וגם צריך הגשה ככל המנחות ע' הכל בר"מ וכבר הבאנו לעיל בדיני מנחה הרבה דינים ותלמד לכאן. ומבואר בכריתות ובר"מ כאן פ"ד דאם קינא לה עם הרבה אנשים ונסתרה עם כ"א ה"ז מביא מנחה אחת על כולם והר"מ מביא הלימוד שנא' מנחת קנאות היא מנחה אחת לכל הקנאין ועי' בכריתות דף ט' ע"ב מבואר בגמ' הלימוד זאת תורת הקנאות תורה אחת לקנוי' הרבה ואפשר הי' להר"מ גירסא זו בגמרא. אך קשה לי ל"ל קרא ע"ז בלאו קרא הי' ידעינן דדי לו במנחה אחת בעבור איש אחד כיון דהתורה כתבה אמן אמן ודחז"ל דמגלגלין עלי' בין מאיש זה ובין מאיש אחר ארוסה וכו' אם כן ממילא נבדקת מכולם במנחה אחת ומגלגל עלי' כולם כל הביאות מלעבר ולהבא ומכל איש שבעולם ולמה צריך עוד מנחה ולומר דוקא באותו שאינה יכולה לשתות ע"י שלא קנא וכו' גילתה התורה דיכול לגלגל אבל כאן דכולם הי' ע"י קו"ס אין המים בודקים ע"י גילגול כיון דיכול להשקות בפ"ע והי' הסברא דצריך להביא מנחה על כל אחד ע"כ ריבתה התורה דאף בכה"ג במנחה אחת די זה דחוק דמ"מ כיון שנטמא' למה לא יבדוק. ונלענ"ד דזה מבואר כשם שהמים בודקין אותה כך בודקים את הבועל וכן מבואר בר"מ זה דוקא אם בבועל זה דהוא משקה על ידו אבל כל הבועלים שהם ע"י גילגול בועל אחר וארוסה וכדומ' ונהי דהמים בודקים אותה דהתורה ריבתה אמן לגילגול שבועה ואפילו על להבא מכל מקום הבועלים אחרים ואפילו אותו הבועל אם טימא אותה שלא בסתירה זו הכלל כ"ה דאינה נבדקת רק ע"י גילגול דוקא היא נבדקת אבל לא הבועל אם כן בלאו האי קרא אם הי' מביא מנחה אחת עבור אחד וכל השאר ע"י גילגול לא היו שאר הבועלים נבדקים רק היא והי' סברא אם רוצה שיהא כל הבועלים נבדקים צריך להביא עבור כל אחד דע"י גילגול אין הבועל נבדק ע"כ ריבתה התורה דדי מנחה אחת לכולם שהי' ע"י קו"ס והיינו שאותם אנשים אינם ע"י גילגול רק גזה"כ דבשתי' אחת ובמנחה אחת די עבור כל האנשי' אשר הי' ע"י קו"ס אם כן זה אינו ע"י גילגול ובודק ג"כ לכל הבועלים ושאר הבועלים שאינן ע"י קו"ס באמת אין נבדקין רק אותם שמשקה עבורם ע"י קו"ס כל הבועלי' נבדקין (והבועל) בו. ומנ"ל פ"ג הל' י"ז נסתפק בכל זה אם המים בודקי' דוק' בבעיל' זו וגם אם בודקי' בועל אחר ע"ש ומביא ירושלמי ולענ"ד ראי' ברורה היא מהש"ס דילן כמ"ש דכל היכי שלא הי' קו"ס רק ע"י גילגול משביע אותה אין הבועלים נבדקים אך אם ע"י כמה אנשים הי' קו"ס ומשקה בפ"א בשביל כולם כולם נבדקים כנ"ל ברור בעזה"י. ועלה בדעתי דאפשר לו' הא דהמים בודקין לבועל אינו אלא לבועל ראשון שאסרה על בעלה אבל הבועלים אחרים אין בודקים המים אם כן משכחת לה דהמים יבדקו אותה ולא אותו כגון שנטמאת מאחר קודם דמגלגל עלי' מאיש אחר עוד באירוסין וכדומה אם כן כיון דהית' כבר אסורה על הבעל אין המים בודקים הבועל הזה. אך בירושלמי שמביאין התוס' ומובא במנ"ל פה דין י"ב היכא דבדקו המים אותה ולא אותו מהו ותירץ דהוא הי' שוגג והיא מזידה ולפמ"ש לא הי' צריך לזה דבדקו אותה דנטמאה מאחר קודם ע"כ לא בדקו המים אותו. אך לפמ"ש לעיל אין סתירה מהירושלמי לדברינו דבירושלמי מיירי בלא גלגל עלי' כלל ובלא גילגול אין המים בודקים אותה כלל אם כן הא דנבדקה מחמת זה אם כן אמאי לא נבדק הוא ע"כ צריך לומר שהי' שוגג ובאתי רק לעורר ודברינו אלה סותרים לדברינו לעיל דכתבנו דאם קינא לה מהרבה אנשים כולם נבדקים אך כתבנו לעורר והבוחר יבחר. וכל המנחות שאחד מד"ע היינו קמיצה ומתן כלי והולכה וזריקת הקומץ ע"ג האישים שהי' שלא לשמה אלא לשם מנחה אחרת כשירה אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות היינו מנחת סוטה אם הי' בא' מד"ע כוונה שלא לשמה המנח' פסולה ומבואר זה במס' מנחות ובר"מ פט"ו מהלכות פסהמ"ק וילפינן מקראי וע"ש בר"מ מבואר גבי חטאת דג"כ הדין כך שלא לשמה פסולה דוקא לשם קדשים אחרים דמינה מחריב וכו' אבל לשם חולין כשירה רק לא עלו לבעלים לשם חובה. ומה שיש לפלפל בזה אין כאן מקומו על כל פנים נראה דבמנחת סוטה ג"כ הדין כך דאם עשה לשם חולין כשרה רק דלא עלתה לבעלים. ופשוט דצריך להביא מנחה אחרת ואם אינו מביא מנחה אחרת אין המים בודקים כמו שמבוא' בגמ' דכל כמה דלא קרבה המנחה לא בדקו המים אף דהיא כשירה מכל מקום כיון דלא עלו לבעלים אין המים בודקים כנ"פ. ונראה דאם נפסלה המנחה באיזה פסול אחר השקאה דמביא מנחה אחרת ואף אם אין יכול להקריב ביום השקאה כגון שהשלים היום מקריב למחר וליומא אוחרי כי לא מצאתי דיהי' קפידא דיקרב המנחה דוקא באותו יום. ומ"ש הר"מ פ"ג כאן דבשעה שהמנחה על ידיה מראה הכהן המים שנאמר כו'. נראה דאין קפידא בדיעבד רק לכתחילה ועיין בכסף משנה דלא הרשים ד"ז מאין יצא לרבינו על כל פנים נראה דהוא רק לכתחילה ואין מעכב כלל כנ"ל:
והנה הר"מ כאן פ' דמשקה את המים ואח"כ מקריב המנחה. הקריב ואח"כ השקה כשר. והנה קודם שמקריבים את המנחה אין המים בודקים כמבואר בש"ס ומסופק אני דלדעת הר"מ דאם בא הבעל ביאה אסורה מימיו אין המים בודקין או אפילו לשיטת רש"י דבא עלי' אחר קו"ס אין המים בודקין אם בא ביאה אסור' בין שתית המים להקרבת המנחה כגון שבא ביאה אסורה לאחר שתי' קודם הקרבת המנחה אם המים בודקין כיון דשתתה ובשעת שתי' הי' ראוי לבדוק והמנח' היא מזכרת למפרע או אפשר דהעיקר היא המנחה אין המים בודקים וצ"ע. ונראה לי ג"כ לספק לפי מאי דק"ל דהמים בודקים על להב' ג"כ אם זנתה לאחר זמן אם לאחר השתי' בא הבעל ביאה אסור' ואח"כ זינתה אם המים הללו ששתתה בעוד שהי' מנוקה מעון אם בודק אותה אז כיון דעת' בשעת השתי' הוא מנוקה מעון פועלים המים פעולתן על להב' אף דאז אינו מנוקה מעון או אפשר כיון דאז בודקים המים ואז אינו מנוקה מעון לא עדיף משתתה מחדש דאינו בודק. ונראה כיון דהמים בודקין אז לאחר שזינת' ואם אז אינו מנוקה מעון אין המים בודקין. ובזה אני מבין פי' הגמ' בסוטה דף י"ח ע"ב על הא דר"מ סובר אמן שלא אטמא מביא הגמ' תני' לא כשאמר ר"מ אמן שלא אטמא שאם תטמא המים בודקים מעכשיו ופירש"י לא עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד אלא לכשתטמא מים מערערין אותה ובודקין אותה ופרש"י חוזרין לה לתוך מעיה וכו' ובודקין אותה. והנה הדברים תמוהים האיך יעלה זאת על הדעת דהמים יבדקו תיכף על העתיד והיכן מצינו עונש בד"ש על העתיד דהבחירה ביד האדם דאפשר שלא תזנה וגם כל ישראל בחזקת כשרות והאיך יהי' סברא זו דהשי"ת יענוש אותה על העתיד ומצינו כמה פעמים דאין זה דרכו ית"ש מרוב חסדיו משלם שכר לעתיד אבל לא עונש כמבואר הרבה בספרים ולמה צריך הש"ס לפרש דלא עלה על דעת ר"מ ד"ז. ולפמ"ש ניחא דזה הוי כמו שמבואר כ"פ בש"ס תנאי מעכשיו היינו דהוא למפרע ותנאי אם או לאחר דהוא אז לאח"ז אם כן זה פי' דלא עלתה על דעת ר"מ דהמים בודקין מעכשיו היינו אם זנתה לאח"ז דהמים שאז בודקין וא"כ אף על פי שהבעל בעל בעילה אסורה בין השתי' להזנות מכל מקום נבדקת כיון דבשעת השתיה היה מנוקה מעון אלא לכשתטמא המים מערערין וכו' היינו דהבדיקה היא מתחלת עתה וכיון דבא הבעל קודם ביא' אסורה אין המים בודקים כיון דמתחיל עתה לא עדיף משתיה חדשה כיון דבא ביאה אסור' שוב אין המים בודקים. ואל יקשה היאך המים בודקין מכאן ולהבא הא צריך מנחה להקריב כבר כתבנו דמנחה קודם כשר ג"כ ובל"ז כך גזה"כ. אבל עיקר הפשט דנ"מ לזה דאין המים בודקים אם בא באמצע ביאה אסורה כי המים בודקים להב' ולא למפרע אבל זה א"י לעלות על הדעת כלל שתיכף תענש קודם העבירה חלילה זה משופט כל הארץ ב"ה ולפענ"ד הדברים הללו ברורים ואמתיים בעזה"י. ועי"ל במצוה הקודמת שכתבתי דכל דאינן ראוים לשתיה מחמת מומין אף דבשעת הקינוי לא הי' בהם מומים מכל מקום אם אח"כ נולדו להם מומים ג"כ אינה שותה נראה אם בשעת הקרבת המנחה לא היתה גידמת ואח"ז קודם שתיה נעשה גידמת כיון דהמנחה קריבה כדינא משקין אותה וכן אם לא היתה חרשית ואילמת בשעת קבלת השבועה ואח"ז קודם השתיה נעשית כן אינה מעכב (כ"נ) כיון דהשבועה היתה כדינה וכן הקרבת המנחה כנ"ל. ועיין בר"מ פ"ז שפסק אם לאחר שקרב הקומץ מת הוא או היא או שאמרה טמאה וכו' אין השירים נאכלים. ועיין בכסף משנה שמביא ירושלמי ותוספתא ובאמת התוס' הזו מובא בש"ס דילן דף ו' ע"ב ומבואר בכה"ג השיריים נאכלים ועיין בתוס' דאף ביש עדים נאכלים דכיפרה ספיקא על כל פנים כיון שהובא בש"ס דילן ואין חולק ה"ל להר"מ לפסוק כברייתא זו דכה"ג השיריים נאכלין ולא עיינתי היטב ובאתי רק להזכיר. ומה שכתב הרהמ"ח דכהן שעבר ע"ז וכו' עי"ל במצוה קכ"ה כל מ"ש ולעיין בזה מגמר בעתיק' קשה וכו'. והנה מנחת סוטה טעון תנופה באשה ובכהן והכהן מניח ידו תחת ידה ומניף כך מבואר במשנה ובגמ' ובר"מ. ועיין בתוס' קידושין דף ל"ו ע"ב ד"ה מכניס שכתבו בתירוץ השני דבכה"ג הוי חציצה אלא הבעלים היינו האש' אוחזת למעלה בכלי והכהן אוחז למטה בכלי וכו'. ועיין כאן בסוטה דף י"ט בתוס' ד"ה וכהן וכו' מביאין ירושלמי וכהן מניח והלא הוא מכוער הדבר מניח מפה וחוצץ מביאין כהן זקן או אין יצה"ר מצוי לשעה וכו'. נראה להדיא דכהן מניח ידו תחת ידה ממש כתירוץ הראשון של התוס' שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |