מנחת חינוך/רסז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא ישא כו'. עיין ר"מ פי"ט מהלכו' א"ב ואכתוב בקצרה דא' מפסולי כהונה הנבעל' לכהן הבנים ממנה חללים אם זכר הרי נתחלל מן הכהונה ודינו כדין זר לכ"ד כמבואר לקמן ואם היא בת היא חללה ולוקין לכהן הנושא אותה והיא בעצמה כגון אלמנה לכה"ג וגו"ח לכה"ד הם בעצמם מתחללים ואלמנה לכה"ג ואח"כ בא עליה כה"ד לוקין אותו משום לאו דחללה עי' בקדושין דט"ז דילפינן מלא יחלל זו שהיתה כשרה ונתחללה ורש"י בקדושין דף ע"ה ע"א ד"ה כ"ג באלמנה כתב דנפקא לי' דהיא עצמה מתחללת מלא יחלל למ"ד השניה מיותרת ודרשינן שני חילולין. ודבר זה מבואר בש"ס דתמור' וביבמות דף ט"ו ע"ב ד"ה היא עצמה כו' כתב מדכתיב לא כו' בעמיו זו אשתו. וע' מהרש"א בסנהדרין דף נ"א שגם שם פירש"י דלא יחלל שני חילולין במשמע ועמד ע"ז דזה סותר להש"ס קדושין ע"ש בשם מהרש"ל ומה שתירץ וע' מהרש"א יבמות דף ע"ו ובשער המלך מה שפלפל בזה. ודוקא אלמנה לכה"ג נתחללה אם בא עליה כה"ד אף דמותרת לו מטעם אלמנה מכל מקום נתחללה ואסורה עליו בלאו דחללה וכן גרושה לכה"ד נתחללה ואם אח"ז בא עליה כה"ד לוקין משום גרושה ומשום חללה ואיסור חללה חל על איסור גרושה אף דאין אחע"א מכל מקום חללה הוי איסור מוסיף דנפסלה מן התרומה דבי נשא ע"ש בקדושין דע"ז אבל אם היתה זונה ונבעלה לכהן ואח"כ בא עליה כהן אחר או הוא אין לוקין משום חללה כי לאו דחללה אינו חל על זונה ולאו דזונה חל על הכל אף על חללה אף דחללה ג"כ פסולה לתרומה מכל מקום זנות הו"ל מוסיף כיון דשם זנות פוסל בישראל והוא מבואר שם בש"ס ור"מ פי"ז מה' א"ב וע"ש במ"מ ובהרהמ"ח מצוה רס"ח ולאו דוקא פסולי כהונה שאסורים בלאו לכהנים כגון אלמנה וגרושה וזונה הבנים חללים (אין) [ואף] היא עצמה אלא אף בעולה שאסורה לכה"ג רק באיסור עשה ובא עליה כהן גדול הבן או הבת חללים וגם היא בעצמה נתחללה וכה"ד הבא עלי' אחר כך עובר על לאו דחללה והוא מבואר שם בר"מ וביבמות דף נ"ט ע"ב דהלכה כראב"י דיש חלל מחייבי עשה ובעולה לכה"ג הולד חלל דולא יחל אכולהו קאי וע"ש בתוס' שהניחו בתימה למה לא ילקה כה"ג הבא על הבעולה מחמת לאו דולא יחלל כמבואר בקידושין דכה"ג שבא על אלמנה לוקין משום לאו דלא יחלל אם כן ה"נ ע"ש ולהר"מ יש חילוק בין ח"ל דכהונה ובין בעולה דהיא ח"ע דח"ל דכהונה נתחללו בביאה לבד אם כהן בא עליהם נתחללו וזרעו חללים אך בעולה לכה"ג דוקא אם הי' ע"י קדושין אבל בבעל כה"ג את הבעולה לא נתחללה וע"ש במ"מ כי לא הוזהר הכה"ג על הבעולה רק דרך נשואין שנאמר בתולה יקח אבל בבעילה לבד אינו מוזהר עליה יותר מאדם אחר ועיין במ"ל פי"ז דט"ו ד"ה שוב כו' שמביא ראי' להר"מ מיבמות דף ס"א וע"ש מביא חולקים על הר"מ דאף מבעיל' לחוד נתחלל' ומוזהר ע"ש ועבמ"ל פי"ט ה"ג ד"ה וכהן הביא סברת הרמב"ן דחלל' מח"ע אין כהן עובר על לאו אם בא עליה רק בעשה ע"ש מה שהקש' ע"ז ומה שפלפל בזה. ובמ"ל פי"ז מביא ד' הרמב"ן שדעתו כדעת רבינו דבעולת עצמו עובר גם כן כה"ג בעשה אך אם בא עליה אח"כ אפילו ע"י נשואין לא נתחלל' ואין הבנים חללי'. ובעיקר הדין אם בעולת עצמו עובר בעשה נביא לקמן במצוה של בתולה לכה"ג. וצריך עיון גדול על הרהמ"ח שלא הביא ד"ז דגם בעולה לכה"ג נתחללה דהלכה כראב"י שם בדף ס'. ולולא דמסתפינ' מחבראי וכ"ש מרבותי אמינא מלתא כיון דחזינן שם ביבמות דראב"י סובר ולא יחלל אכולהו קאי וחכ"א דאלה הפסיק הענין על כל פנים לד"ה לא קאי ולא יחלל רק אהנך דכתובים בפרשה דהיינו זונה וגרושה וחללה ובעולה אבל אם נבעלה לח"ל כגון לנתין או לשאר פסולים שהבאנו לעיל שיטת הראשונים דלא נקראת זונה רק דאסורה לכהונה מקרא דאיש זר וילפינן מתרומה ולשיטת התוס' לוקין על לאו זה ולהרמב"ן עה"ת אין לוקין אבל בכלל זונה אינה רק מקרא זה אם כן אינה מכלל הכתובים בפרשה והלאו דלא יחלל לא קאי כלל ע"ז אם כן אינה נעשית חללה וגם הבנים אינם חללים כלל חוץ לשיטת הר"מ שכתבנו לעיל דהם בכלל זונה. וכן אם נבעלה באונס דכתבנו לעיל דיש סוברים דלא נקראת זונה רק מכל מקום פסולה לכהונה מקרא דאיש זר אם כן מן התורה לומר דנתחללה או הבנים כיון דלא יחלל לא עלי' קאי רק הוא לאו אחר כנ"ל בעזה"י. אך לא הבאתיו בכור הבחינה. והנה כתבנו לעיל דחללה אינה חל על איסור זונה ועי"ש בקדושין דאמרינן הו"ל גרושה אתוסף כו' ה"ל חללה ג"כ אתוסף איסור תרומה ה"ל זונה אתוסף כו' נראה להדיא דגרושה לכה"ד נעשית רק חללה ולא זונה אף דנבעלה לפסול לה דאי הוי זונה ג"כ אם כן ה"ל חללה וזונה והוי איסור ב"א ומזה הוציא הר"מ דינו לעיל שכתב דאלמנה וגרושה לכהן כיון דלא הוי לאו השוה בכל אינה נעשית זונה ולהסוברים דבח"ל אינה נעשית זונה ולוקין משום איש זר מכל מקום בגרושה שנבעלה לכהן אינו חייב עליה משום חללה ומשום איש זר כי לאותן שיטות אינו חייב משום איש זר כי לאו זר מעיקרא הוא כי קודם שהיתה גרושה היתה מותרת לו אך לשיטת ס' יראים שהבאנו לעיל דלדידי' חוץ מחזיר גרושתו הו"ל זר מעיקרו וס"ל דלוקין על לאו זה אם כן קשה אמאי בגרושה לכה"ד נתחללה בלבד ולמה לא נעשית פסולה מחמת איש זר ג"כ. אך מהש"ס דף ע"ז ע"א דילפינן דאלמנה לכה"ג נתחללה ע"ש נראה דלא הוי בכלל איש זר וג"כ מהך סברא כיון דלא הוי שוה בכל. והנה אם נעשית אח"כ זונה מבואר שם בש"ס דנתוסף איסור כיון דשם זנות פוסל בישראל ועיין בס' אבני מלואים כתב דוקא לשיטת הר"מ דאסורה משום זונה ה"ל שפיר א"מ אבל לשיטות הראשוני' דבח"ל אינה זונה רק משום איש זר אם כן אם היתה חללה ואח"כ נבעלה לא' מח"ל כגון נתין וממזר אין לוקין משום איש זר דאין איסור דמשום איש זר חל על חללה רק שם זנות חל כיון דשם זנות פוסל בישראל אבל זה לאו משום זנות ואינו חל. והנה לפמ"ש דחללה אינו חל על איסור זונה צ"ע בגמרא שם סוף ע"ב אר"א הלכך כהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה דאין חללה אלא מפסולי כהונה חזר ובא עליה נעשית חללה. והנה קשה למנ"מ דנעשית חללה הא אף דנעשית חללה אין לוקין לכהן הבא עליה משום חללה כיון דהיתה זונה ואין איסור חללה חל על איסור זונה ולענין הבנים אף מכהן ראשון נעשים ממזרים ואין להם דין כהונה עיין באחרונים והארכנו לעיל. וזה נראה כונת קושית מהרי"ט שהובא בשער המלך פי"ז ומזה הוציא דינו הא דאין אחע"א דוקא לחייבו שנים אבל אם התרו בו משום האחרון לבד לוקה ע"ש מה שפלפל בדבריו ובס' טעם המלך הסיע ד' מהרי"ט שקושיתו היאך נעשית זונה והיאך יחול איסור זונה על אחותו ע"כ תמה על מהרי"ט דזונה הוי איסור מוסיף לכל כהן ואחותו אינה אסורה רק לו ובמחכ"ת טעה בדברי מהרי"ט דקושייתו היא נהי דנעשית זונה מכל מקום אח"כ היאך נעשית חללה והיאך יחול איסור חללה על איסור זונה ותי' כסברת מהרי"ט. וע"ש עוד בש"ס דכה"ג שבא על אחותו אלמנה דאין לוקין משום אלמנה דאין איסור אלמנה חל על איסור אחות והר"מ השמיטו ובשער המלך כ' דהר"מ סובר דחייל אלמנה על אחותו דהוי איסור מוסיף למשוח מלחמה או כסברת הריטב"א דלכה"ג שנתמנה אח"כ או למשוח שעבר ע"ש בתוס' והר"מ סובר דבאיסור מוסיף חל אפילו קל על חמור ע"ש ואין כאן מקומו להאריך בדין אחע"א וא"כ לדעה זו אם כה"ג בא על אחותו אלמנה אם כן נתחללה וכה"ד הבא עליה אח"כ לוקה שנים משום זונה ואחותו דהוי ח"כ וגם נעשית חללה ע"י ביאת אחיה הכ"ג ושני האיסורים באים בב"א. ונ"ל דאף אם נאמר דאין איסור אלמנה חל על אחותו כיון דהוא קל על חמור או דליכא כ"ג או משוח מלחמה להסוברים דא"מ לא הוי אלא אם כן איתא בעולם החפץ שנתוסף איסור דלא כהריטב"א אם כן אין לוקין כה"ג הבא על אחותו אלמנה משום אלמנה מכל מקום נ"ל דנתחללה וחייב כהן אחר משום חללה ג"כ. ל"מ לדעת המהרי"ט דאם התרו בו משום אלמנה לחוד לוקין משום אלמנה כמו שכתבתי לעיל אם כן שם אלמנה חל על האשה אף דלא התרו בו משום אלמנה או דהתרו בו משום אחותו ג"כ דאין לוקין על אלמנה מכל מקום חללה לא תליא במלקות כלל דכל איסורי כהונה אף דלדעת הר"מ אין לוקין בבעל לחוד כמבואר לעיל מכל מקום נתחללה בביאה כמבואר פי"ט חוץ מבעולה חזינן אף דאין לוקין מכל מקום נתחללה וא"כ כאן נמי ואף למה שדחה שם בס' שעה"מ ד' מהרי"ט דאין לוקין על איסור השני בשום אופן מכל מקום כיון דמבואר ביבמות אף דאין אחע"א מכל מקום נ"מ לקברו בין רשעים גמורים אם כן האיסור חל רק דאין לוקין אם כן נתחללה דהחילול לא תלוי במלקות כמ"ש אף דאין לוקין בבעילה לחוד מכל מקום נתחללה אם כן ה"נ אף שאין לוקין מכל מקום נתחללה וכמו בעולה לכה"ג אף דהיא ח"ע נתחללה ואין תלוי במלקות כלל אם כן כהן חייב עליה אח"כ משום זונה ומשום חללה רק בש"ס מבואר דלכ"ג אין לוקין משום הלאו דאלמנה אבל מכל מקום נתחללה לענין כהן אחר דחייב עליה משום זונה ומשום חללה כנלע"ד ברור בעזה"י. ולפמ"ש דחללה אינו חל על איסור זונה צ"ע ברש"י קידושין דף ע"ז ד"ה והרי אלמנה כו' כתב וכן זונה מביאת פסולים שבא עליה כה"ד נקראת חללה ללקות עליה משום חללה דכל וכו' ואיני מבין היאך לוקין על זונה משום חללה דהיאך יחול איסור חללה על זונה כמבואר לעיל וצ"ע אם לא כס' מהרי"ט שמובא לעיל. אך בשער המלך שם [דחה] ד' מהרי"ט מכ"מ בתוס'.
והנה ע"כ ביארנו החללים הפסולים לכהונה מביאות אסורים. ויש עוד דאפילו מביאות כשרות הוולד חלל והיא נתחללה כגון חלל זכר שנשא אשה אף דמותרת לו אפילו כהנת מותרת להנשא לחלל מכל מקום הבנים חללים והיא משנה קידושין ע"ז והבת חללה גמורה דלוקין לכהן הבא עליה והבן חלל עד סוף כל הדורות וכן חלל פוסל את האשה בביאתו ע' יבמות ס"ט דילפינן מדכתיב לא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא דהיינו כה"ג פוסל את האלמנה אף זרעו מן האלמנה דהיינו חלל פוסל את האשה וע' לעיל כתבתי דדעת הר"מ דחלל פוסל את האשה ולוקין לכהן הבא עליה משום זונה ודעת הראב"ד לפי מה שהבין במ"מ בתחלת דבריו דחלל אינו פוסל אשה לכהונה רק לתרומה ובסוף נטה דדעת הראב"ד גם כן דנפסלה לכהונה אך לא מטעם זונה רק מטעם חללה עמ"ל ובשער המלך שם. והנה עכו"ם ועבד שבאו על ישראלית היא עצמה נעשית זונה לכ"ע כמ"ש לעיל אך הוולד ישראלית מכו"ע מבואר ביבמות דלכ"ע פגום לכהונה מק"ו מאלמנה לכה"ג שהיא אין איסורה שוה בכל הוולד פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שהוולד פגום ואי דאלמנה בעצמה נתחללה ה"נ הנבעלת לעכו"ם ועבד נתחללה כו' אלמנה וגרושה כו' אח"ז מבואר שם דכמה אמוראים פסקו דעכו"ם ועבד הבא על ב"י כשרה. והנה דעת הרי"ף והרמב"ן דהנהו אמוראים מכשרי הוולד אף לכהונה ע"כ פסקו דהוי ספק פגומה והרא"ש כ' דאין ספיקו של הרי"ף דוחה ודאי של הש"ס כיון דהיא עצמה נתחללה אם כן ק"ו טוב הוא ע"כ פסולה ודאי לכהונה. ודעת הר"מ פט"ו מה' הנ"ל לפי שפי' הרב המגיד דודאי כשרה לכהונה ועיין באה"ע סי' ד' בב"ש כ' טעם הר"מ דהק"ו פריכא הוא דגר עמון ומצרי שני שבאו על בת ישראל וילדה בת דמבואר בש"ס פ' הערל דר"י סובר דהיא כשרה לכהונה אף דהוא ק"ו מאלמנה לכה"ג יליף שם מקרא אם כן גבי עכו"ם לאו ק"ו הוא דגר עמוני יוכיח אף שאיסור שוה בכל והיא בעצמה נתחללה כמבואר לעיל מכל מקום הוולד כשר לכהונה וכ"כ התוס' פ' הערל ומכל מקום צ"ע כיון דהק"ו מבואר בש"ס היאך נדחה ועיין בס' בית מאיר סי' ד'. ואפ"ל דדעתו כיון דהק"ו יש לו פירכא אם כן הדרן לכללא דאין חלל אלא מאיסורי כהונה כמבואר בש"ס קדושין אך דעת תוס' ביבמות ד' ט"ו ודמ"ד דהך כללא אינו [אלא] לחלל להאשה אבל להבנים שפיר ילפינן מק"ו ע"ש ועיין בנ"י ביבמות הטעם דביאת עכו"ם ועבד רחמנא אפקרי' לזרעו והולך אחר דידה לגמרי ול"ש פסול כהונה ובריטב"א קידושין פ' האומר כתב בשם רבו דהנך אמוראי דמכשרי הוולד לית להו הך דרשא דאלמנות וגירושין והנבעלת לעכו"ם כשרה לכהונה ושבויה דמבואר כ"פ דפסולה היינו לכ"ג מטעם בעולה ובשער המלך הקשה על זה מנשבית ופדיתיה ומהסוגיא דבכורות דביבמות סובר רבא דהוולד כשר ושם פסק דכהנת שנבעלה לעכו"ם בנה חייב בחמשה סלעים מפני שנתחללה ע"ש והריטב"א מביא עוד שם דרבו חזר דדוקא הוולד כשר אבל היא עצמה נתחללה וע"ש עוד שמביא בשם ירושלמי דדוקא אם ילדה בת פגומה לכהונה אבל אם ילדה בן אינו חלל לפסול אשה או להיות בתו חללה כבת חלל זכר רק הבן כשר ע"ש. והנה הב"ש הכריע כיון דאיכא דיעות דהוולד כשר אם כן אם הוולד נשאת לכהן אין מוציאין מידו אם כן הוולד שהוליד ממנה אינה חללה כלל כמ"ש הרב המגיד פ"ט דין ד' כל שאין מוציאין ממנו מכ"ש שאין הוולד חלל. והרב המגיד פט"ו מביא בשם הרמב"ן דפסק דהוא ספק ומכל מקום אם נשאת לכהן אין מוציאין מידו ובמ"ל פי"ז ד"ז תמה ע"ז כיון שהרמב"ן כתב שהוולד ס' חלל אם כן אמאי אין מוציאין כי הוא ס' דאוריי' כמו ס' זונה או גרושה המבואר שם בפי"ז דמוציאין מבעלה ע"ש בשער המלך שתי'. ואם כהן בא על גיורת ומשוחררת לדעת הר"מ והתוס' דהיא זונה דקרא אם כן הבנים חללים מן התורה עיין ר"מ אבל להראב"ד שהבאתי לעיל שהוא רק דברי קבלה מקרא דיחזקאל בתולת בת ישראל אם כן הוולד אינו חלל אלא מדרבנן ואפשר דאפילו מדרבנן אינו חלל כי הוא איסור חדש ולא מטעם זונה ואפשר דל"ג שיחלל כלל דבשלמא חלוצה כיון דגזרו רבנן אטו גרושה אם כן השוו גזירתם לשל תורה והוי גרושה מדרבנן אם כן הוולד חלל מדרבנן אבל זה אפשר דהוא איסור חדש ול"ג עליו כלל ענין חילול כמ"ש לעיל לענין הנבעלת מח"ל ע"ש והוי כמו בוגרת ומכ"ע דל"ג חילול כלל כמבואר לקמן אף דשם אם כנס אינו מוציא וכאן אף בדיעבד מוציאה מכל מקום אפשר דחללה ל"ג כיון דל"ד לאיסור תורה כלל וצ"ע:
והנה במצוה הקודמת כתב הרהמ"ח דהנבעלת לחלל בכלל זונה היא וכאן כתב במצוה זו דהיא חללה ג"כ הנבעלת לחללים וצ"ע דלהר"מ אין לוקין רק משום זונה ולהראב"ד כפי פי' הרב המגיד משום חללה. והנה בנדה אפילו בביאה שניה לא נתחללה דלא נעשית זונה ואינה איסורי כהונה ועיין ב"ש סי' ז' והבא על השניות לא נעשית זונה אפילו מדרבנן ולא נעשית חללה ג"כ כי אינה אם כן כמבואר בר"מ. ויבמה לשוק בביאה ראשונה אין הולד פגום כר"י ביבמות ובפרט כיון דהר"מ ל"ל ק"ו זה אך נעשית זונה וביאה שניה הולד חלל ע' ביבמות דף ט"ו וט"ז. ועיין במקנה פ' האומר שחקר דאם איזה מפ"כ כגון אלמנה לכ"ג וגו"ח לכה"ד נפלו לפניהם ליבום דמה"ת ע"ד לל"ת רק מדרבנן גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה ובדיעבד קנאה כמבואר בר"מ אם כן מן התורה ביאת היתר היא אם נתחללה ואם הבנים חללים אם נימא כיון דביאת היתר היא ה"ל כמו ישראל שנשא א' מאלו דהבנים והיא לא נתחללה א"ד דמ"מ נתחללה והבנים חללים ודעתו נוטה שם דהבנים אינם חללים רק מדרבנן כיון דרבנן אסרו ליבם והיא לא נתחללה. והביא ראיות אך יש לפקפק על ראיותיו למעיין. ואם כ"ג נשא בוגרת או מכ"ע לא נעשית חללה ואין הבנים חללים. והדינים כמו בזונה לענין בעל לחוד או צריך קידש דוקא למלקות ועיין לעיל במצוה הקודמת וכמו שנעשית זונה באבר מת כן לענין חללה. ובקדושין בלא בעילה לא נתחללה לד"ה אך אם נכנסה לחופה ג"כ כ' הר"מ וכן הרהמ"ח דנתחללה וסיימו שכל נשואה בחזקת בעולה וקצת חיסור לשון יש בדברי הרהמ"ח ועיין בסי' ז' בח"מ שכ' דאין סברא דאם העידו עדים שלא נבעלה דתתחלל מן התורה כיון דאין לוקין הכהן מחמת הלאו דאלמנה וגרושה אין סברא דתהי' חללה מן התורה ובתוך דבריו כתב דאם נתייחדה וליכא עדים דלא נבעלה לוקין אותם. ואני כתבתי הנלע"ד דאין לוקין על ח"ל אפילו ביחוד אחר הקדושין כי מלקות אינו אלא אם ראה כדרך המנאפים ומכל מקום כיון דחזקה זו מועיל לענין נשואין אם כן ממילא הוחזק ונתחללה ג"כ ע"ל באריכות ועיין בב"ש שהביא דעת התוס' דבחופה לחוד אף בלא ביאה נתחללה ע"ש. וע"ש ביבמות נ"ז בסוגיא דיש חופה לפסולות והוא אריכות גדול לברר ובשער המלך קונטרס חופת חתנים האריך לבאר שיטות אלו וגם דאלו החופות הם חופות אלמנה וגרושה ולדעת הירושלמי אין חופה לאלמנה הלין דכנסין ארמלין כו' וגם חופה בלא קדושין מבואר שם. ואם הכהן נשא ס' זונה או גרושה הולד ס' חלל ואם נשא חלוצה הולד חלל דרבנן והאשה ג"כ וצריך להוציאה אך בס' חלוצה דעת הר"מ פי"ז דאין מוציאין אותם וגם הבנים כשרים לגמרי ודעת הטור נראה דהבנים ס' חללים ועיין ב"ש חילק בין נשא ס' חלוצה כדי שלא יהיה צריך להוציאה ובין בעל ס' חלוצה דהבנים ס' חללים ובמ"ל שם דעתו אינו נוחה בחילוק זה ומגיה בדברי הטור. וס' חללים נותנים עלי' חומרי כהנים וחומרי ישראלים אינו אוכל בתרומה וקדשים ונושא נשים דוקא הכשירות לכהונה ואינו מטמא למתים ואם עבר על א' מאלו מכין אותו מ"מ. וחלל ודאי הרי הוא כזר לכ"ד ונושא גרושה ומטמא למתים. אך לענין עבודה שעבד דעת הר"מ דעבודתו כשרה ואינה מחוללת אפילו לאחר שנודע שהוא חלל וי"א דדוקא עבודה שעבד קודם שנודע גזירת הכתוב היא שכשרה אבל לאחר שנודע היא פסולה ואין כאן מקומו. וחלל דרבנן ג"כ נותנים עליו חומרי ישראל דאינו אוכל בתרומה אך אם נשא אשה מן הפסולות דעת התוס' והמ"ל דלוקין מלקות דאורייתא כי מן התורה כהן גמור הוא ודלא כהדרישה ע"ש.
והנה במה שנסתפקתי לעיל להשיטות שממזר כהן הוא זר לכל דבריו מה דינו לענין עבודה אי נימא דוקא כהן חלל עבודתו כשרה אבל ממזר גרע ועבודתו ג"כ פסולה. ועתה האיר השי"ת את עיני ומצאתי במקנה דף ס"ו מביא בשם הרשב"א דממזר גרע ועבודתו פסולה והוא כתב דתלוי בשני הטעמים דמבואר שם למ"ד דילפינן מוהיתה לו ולזרעו כו' א' זרע כשר וא' זרע פסול אם כן אפילו ממזר ג"כ בכלל ועבודתו כשרה ולמאן דיליף מברך ה' חילו אפילו חולין שבך או מפסוק ובאת אל הכהן כו' הוא דוקא חללים אבל לא פס"ק וע"ש שכתב דלר"ע אליבא דר' ישבב דמן הכל הי' עושה ר"ע ממזרים אפילו מאלמנה לכה"ג וסובר שם דנמצא בן אלמנה וגרושה עבודתו כשרה מוכח דסובר דאף ממזר עבודתו כשרה והר"מ בהב"מ לא נקט אלא מטעם דברך ה' חילו ואין הירושלמי בידי. אבל ראיתי ברשב"א כתב דאף דרשא דזרעו אפילו פסול היינו דוקא פ"כ אבל פ"ק דהיינו ממזר לא מרבינן ע"ש. והנה הר"מ והרהמ"ח לא ציירו חלל דרבנן אלא בן חלוצה ובמ"ל הקשה למה לא ציירו ג"כ מכמה גרושות שהם דרבנן כגון ריח הגט שפוסל רק מדרבנן לכהונה וכגון קטנה הראויה למיאון שנתגרשה וכן חרש וחרשת שהגירושין אינו אלא דרבנן אם כן פסולות לכהונה והולד הוא חלל מדרבנן ולומר דס"ל דחכמים לא פסלו אלא היא עצמה אבל על הבנים לא גזרו כלל צ"ע מנין לו לרבינו זה והניח הדבר בצ"ת. ואם טומטום כהן קידש א' מהפסולות לכהונה ובקדושין לחוד אינה מתחללת אך לאחר קדושין הי' חופה ג"כ לשיטת הר"ם דנתחללה והיא בחזקת בעולה אם כן כאן לא נבעלה לא נתחללה ולשיטת התוס' דחופה בעצמה מחלל אם כן אפשר דהוי ס' חללה דלשיטת התוס' ביבמות שהבאנו לעיל טומטום יש לו חופה דראוי לקרוע ואם ביציו מבחוץ פוסל ודאי דחופתו חופה כיון דאפשר לקרוע ויהי' ראוי לביאה ולשיטת הר"מ בהלכות תרומות פ"ז דאינו חופה כלל אם כן כאן אינו פוסל ואפשר דלהחמיר סובר הר"מ דחופה פוסלת. וחופה קודם ג"ש וי"א צריך בירור ועמ"ל ה' אישות. ואם אנדרוגינוס כהן בא על פ"כ להסוברים דאנדרוגינוס הוי ס' זכר אם כן הוי ס' חללה ולהסוברים דהוי זכר ודאי אם כן ה"ל ודאי חללה וכבר ביארתי קצת לעיל. ואם חצי כהן וח"ע בא על גרושה וחללה אם כן הוי חללה וזונה ג"כ כי מצ"ע הוי זונה וזונה בכ"מ חל על חללה כמש"ל. אך אפילו בא על גרושה וגרושה לכהן נעשית רק חללה משום זונה כמ"ש לעיל מכל מקום צ"ע אם עושה אותה זונה כדין הנבעלה לעכו"ם ולעבד וצד חירות הוא כהן שעושה אותה חללה אם כן אם בא עליה אח"כ כהן אחר חייב עליה משום זונה וחללה ג"כ כי זונה וחללה באים בב"א ביאה א'. ובענין אחר לא משכחת לה זונה וחללה באים כאחד כי מפ"כ לא נעשית זונה כמבואר בר"מ וכמ"ש לעיל וגרושה מפס"ק כגון ממזרת מכל מקום אינה נעשית זונה וחללה כסברת המ"ל דפס"ק אינה נעשית זונה כמ"ש לעיל. ובענין שכתבנו משכחת לה שפיר. וח"ע וח"כ ציירנו לעיל בחיבור זה:
ב[עריכה]
חלל שנשא כשרה כו' שהוולד כו'. כ"ה בקדושין ס"ו ועיין קדושין ע"ז דהש"ס מפיק מגז"ש דישראל שנשא חללה הוולד כשר ובפ"י הקשה למה לי קרא הא יש קדושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר ע"ש. והנה הבאתי לעיל דין עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל דהרי"ף מסופק אם היא פגומה לכהונה מחמת ק"ו מאלמנה לכ"ג והרא"ש כ' דק"ו טוב הוא והר"מ מכשיר לגמרי דהק"ו פריכא דגר עמון יוכיח והרמב"ן מביא בשם הירושלמי דוקא בת היא פגומה אבל לא בן ודעת הנ"י דהר"מ מכשיר דרחמנא אפקרי' לזרעו לגמרי ע"ש. ונ"ל ברור בעזה"י דכל עיקר מחלוקתם דוקא בכו"ע שבאו על בת ישראל דלאו חללה כיון דהוולד כשר כי אין קדושין והוולד הולך אחר דידה אם כן מן התורה יהי' פגום לכהונה כי היא לאו מפ"כ אלא רק מק"ו והק"ו יש לו פירכא ע"כ סוברים אותם שיטות דהוולד כשר ויש סוברים דהבן כשר ויש מסתפקים בדבר. אבל אם עכו"ם ועבד באו על חללה נראה ברור דהוולד חלל גמור דבשלמא בישראל שנשא חללה מן התורה אין הוולד הולך אחר פסול דידה כי הוולד הולך אחר הזכר או מהלימוד דה"א דלא יהי' הולך אחר הזכר כמ"ש הפ"י ע"כ נפקא לן מגז"ש דהולך אחר הזכר והוולד כשר אבל במקום שאינו הולך אחר הזכר כגון עכו"ם ועבד דהתורה גילתה דהוולד הולך אחר דידה אם כן הולך לגמרי אחריה כמו דהיא חללה כן הוולד חלל בין זכר ובין נקבה כי בישראל שבא עלי' עיקר הטעם דהולך אחר דידי' אבל במקום שאין אב כמו בנ"ד נראה ברור דהבן חלל ומחלל כמו כל חלל והבת היא חללה גמורה ללקות לכהן הבא עליה ככל חללות דעלמא דמה"ת לא יהיו חללים כיון שהיא חללה וכל פלוגתת הפוסקים היכי שהיא אינה חללה אם כן לא הי' ראוי להיות הוולד חלל לכהונה כיון דישראל גמור הוא ולא נולד מפ"כ אך מכח הק"ו הנ"ל ע"ז יש פלוגתא אבל אם האם חללה לית דין וכו' כיון דהוולד הולך אחר דידה הוולד ג"כ חלל גמור כנ"ל פשוט וברור ועתו"ס קדושין ס"ז ד"ה והרי. ואם חצי עבד וחצי כהן הוליד מישראלית מצד חלק העבדות הבן הולך אחר דידה והבן ישראל גמור לשיטות הנ"ל דבן מעכו"ם ועבד אינו פוסל לכהונה ומצד חלק החירות הוא הולך אחר אביו והוי כהן אם כן הולד אם הוא בן הוי חצי ישראל וחצי כהן וכגון שנתעברה מביאה ראשונה דאי מביאה שניה הלא היא נעשית זונה מחמת חלק העבדות אם כן הוולד שהוליד אח"כ הוא חצי ישראל מצד חלק העבדות וחצי חלל מצד חלק הכהונה וכן אם חצי כהן וח"ע בא על גרושה הוולד הוי חצי ישראל וחצי חלל מצד העבדות הוא ישראל ומצד הכהונה כיון דהיא גרושה הוא חצי חלל ואם בא על בת ישראל הכשרה לכהונה הוולד חצי ישראל מצד העבדות הולך אחר דידה וחצי כהן מצד החירות הולך אחר דידי' אם הי' בביאה ראשונה אם כן ציירנו חצי כהן וח"מ וחצי ישראל וחצי חלל והם דברים נכונים כמבואר באה"ע בכה"ג חצי ממזר וחצי ישראל בסי' ד'.
וה"ה כל הכהנים מוזהרים על לאו זה אך כהן פ"ד וכ"ש כתבתי לעיל דיש שיטות דמותר לישא כל הנשים הפסולות לכהונה אפילו מן התורה כגון גרושה וחללה ויש שיטות דוקא גיורת דאינו מפורש בתורה ונראה לדעת זו אפילו אם תהא חללה גם כן כגון שבא על הזונה דהיינו גיורת שנעשית חללה ג"כ אף דאין אחע"א מכל מקום האיסור חל רק שאין לוקין כמבואר בש"ס כ"פ ונ"מ לקוברו בין רשעים גמורים מכל מקום מותר פ"ד וכ"ש לישא אותה כיון שזו אינו מפורש בתורה אם כן מה שנעשית חללה גם כן אינו מפורש בתורה כיון דהחללות בא מכח איסור שאינו מפורש בתורה לא חמור מן איסור זונה והוי הכל אינו מפורש ומותר פ"ד וכ"ש לישא אותה כנ"ל פשוט. ויש כדמות ראי' ג"כ דאל"ה משכחת לה חללה דחייל על זונה כגון גיורת שנבעלה לכהן דנתחללה דהו"ל איסור מוסיף דאיסור חללות מוסיף על איסור פ"ד וכ"ש ובש"ס שם משמע דאין חללות חל על זונה בשום פעם כנ"ל ויש לדחות. וגם נ"ל לשיטת הסוברים דלאו בקדושתו קאי ומותר אפילו בפ"כ דאורייתא אם כהן פ"ד וכ"ש נשא גרושה ישראלית ובכהן דעלמא לא נעשית זונה כמבואר רק חללה וכאן בודאי נעשית זונה מחמת דנבעלה לפד"כ דנעשית זונה כמבואר בר"מ או מחמת איש זר כנ"ל פשוט דלא נעשית חללה ללקות כהן אחר הבא עליה משום וחללה דבאו ב"א בביאתו כיון דמותר לישא אותה מחמת הגירושין הוי כמו ישראל שנשא גרושה דלא נתחללה ומכ"ש הוא מסברת המקנה שהבאתי לעיל דאם נדחה מחמת מ"ע דיבום לא נתחללה אף דשם רק נדחה ומכ"ש כאן דליכא איסור כלל שישא גרושה בודאי לא נתחללה ואין ראיה מרש"י ביבמות דפי' דאם ידעה משנעשה פד"כ נתחללה דבל"ז ד' תמוהים דשם איירי אפילו בב"י וכבר פי' הרשב"א דלאו דוקא אלא כוונתו דהיא זונה ע"ש אבל פוסל אותה משום זונה לתרומה ולכהונה אבל לא משום חללה כנלע"ד ברור בעזה"י. ולהסוברים דפד"כ כהן אסור בגרושה אם כן אם כהן פ"ד בא על הגרושה נעשית זונה מחמת דנבעלה לפד"כ וחללה נעשית לפי שהוא פ"כ אם כן זונה וחללה הם בב"א. וכבר כתבתי לעיל בדין ס' ממזר ונראה דאם אשה נבעלה לס' ממזר ג"כ לא נעשית ס' זונה דאורייתא כי התורה התירה ס' ממזר אם כן אינו בכלל זר כלל ואינה בכלל זונה. אך כיון דחז"ל אסרו ס' ממזר אם כן הוי כמו שנבעלה לממזר דרבנן שהבאתי לעיל דנעשית זונה מדרבנן כמו נתין אם כן אח"כ בבא עליה כהן הוי הוולד חלל מדרבנן ועיין לשון הר"מ פי"ט מהא"ב הכ"ג כתב וה"ה אם נתערב ס' ממזר כו' שאשת ממזר ואשת החלל א' היא ועבאה"ע סי' ב' ובב"ש שם וצריך אריכות. ולכאור' אפשר כיון דחז"ל אסרו ס' ממזר לא מוכח שאסרו אותו בודאי מחמת הספק כמו גבינות של עכו"ם עביו"ד סי' ק"י אלא שחז"ל עשאו הספק הזה ככל הספיקות שאסורים אף שכאן מותר מן התורה אם כן ה"ל האשה הנבעלת רק ספק חללה דרבנן והוי כמו ס' חלוצה דאין מוציאין אותה מבעל' וגם אין הבנים ספק חללים כמבואר במ"מ אך מלשון הר"מ נראה קצת כמ"ש אך צ"ע רחב והשי"ת יגמור עלי. ומ"ש הרהמ"ח ס"ס באלמנת עיסה עיין ר"מ פי"ט הכ"ג ובב"ש סי' ב' ובאחרונים:
ג[עריכה]
אבל בזה"ז אין לוקין כו'. כבר כתבתי כ"פ שדבריו תמוהין דאף בזמן שאין דנין ד"נ מכל מקום מלקין אותו אם יש סמוכין כמבואר בר"מ ה' סנהדרין ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |